בניסוי זה בחנו את ההשלכה של הקדמת מועד השילוך בהשוואה להמלצה המקובלת בכותנת פימה. טיפול השילוך המוקדם ניתן כאשר שיעור ההלקטים הפתוחים בשדה עמד על 49.5%, כאשר בטיפול המקובל שניתן שבוע אחר כך הגיע שיעור ההלקטים הפתוחים ל-76%.
לא נמצא הפרש מובהק בין השילוך המוקדם למאוחר ביבול.
כמו כן, לא נמצאו הבדלים מובהקים עד הקטיף, בין השילוך המוקדם למאוחר באחוז ההלקטים הפתוחים ובמספר המפרקים מעל הלקט סדוק עליון (בעמדה ראשונה).
היבול בחלקה נמוך, כפי הנראה בגלל מחלת קרקע שאפיינה השנה חלקות פימה רבות. קיים מתאם גבוה מאוד בין אחוז ההלקטים הפתוחים לבין מספר המפרקים מעל הלקט סדוק עליון.
בנסוי זה נבדקו 4 זני פימה ב 3 רמות השקייה. בשדה הנסוי נפגע הצמח קשות והיבול הגולמי עמד על כ 270 ק"ג גולמי לדונם בלבד. הצמח היה נמוך במיוחד ונפגעו מספר ומשקל ההלקטים. הפגיעה זוהתה כבר בשלבי הגידול המוקדמים, ובאמצע יוני נשלחו בדיקות שאבחנו מספר מחלות קרקע. נסוי זה לא תורם לנו ידע לשיפור ההשקייה בזני הפימה, אך מלמד שטפולי ההשקייה, כפי שנתנו בנסוי, והזנים שנבחנו, לא סייעו בהתמודדות עם הבעיה. נתונים שנאספו מחלקות כותנה רבות בעונת 2016 הצביעו בן השאר על כך שהפגיעה בפימה היתה קשה במיוחד כאשר הכותנה נזרעה על גבי כותנה. נראה שהאקלפי שנזרע ע"ג כותנה לא נפגע.
בשנים האחרונות הופיעה האפשרות לבצע פעילות ומדידות שונות בשדה באופן ממוקם, דהיינו לזהות את מקום המדידה במרחב השדה לפי קואורדינטות. מנתונים שראינו ממקומות אחרים בעולם הסתבר, שניטור חרקים בנקודות שונות בשדה תוך סימון מיקום המדידות איפשר למקבל ההחלטות לקבוע שאין צורך לרסס את כלל החלקה אלא ניתן להסתפק בריסוס של חלק ממנה בלבד. בנוסף, מעקב ממוקם בשדה יכול לשפוך אור על הדינמיקה, הכיוון והקצב של החדירה של חרקים מזיקים לשדה. כך ניתן גם להבין טוב יותר את ההשפעה של גורמי סביבה שונים, כמו גידולים שכנים, על דינמיקה זו.
בשנים האחרונות גודלו בישראל בעיקר זני פימה. מיצוב הכותנה הישראלית מזני הפימה בשוק העולמי דורש הקפדה גדולה על שמירת האיכות.
מטרת העבודה היא לחזור לבחון את השפעת מועדי השילוך ומינון החומרים דרופ אולטרא וטורבו על יבול ואיכות הסיבים על פי הגישה שהוצעה בקליפורניה בהשוואה לגישה המקובלת בישראל.
גידול כותנה דורש השקיה בכמות מים גדולה על מנת להשיג יבול גבוה. כיום, השיטה הטובה ביותר להכוונת השקיה במהלך שלב מילוי ההלקטים מבוססת על מדידות פוטנציאל מים בעלה (פמ"ע) של מספר צמחים בודדים בכל חלקה באמצעות תא לחץ. בשל המורכבות בביצוע מדידות אלו, חקלאים רבים נמנעים מהן וקובעים את כמויות ההשקיה בהתאם ללוחות ההשקיה והתנאים המטאורולוגיים בלבד.
מבחן הזנים הארצי המתקיים מדי שנה הוא שלב חשוב בתהליך בחינת זנים חדשים והכנסתם לגידול מסחרי בישראל. השנה במסגרת מבחן הזנים הארצי נבחנו זנים חדשים של כותנת פימה, וזני מכלוא בין מיני.
הגברת היעילות בהשקית כותנה מחייבת קבלת נתונים מכלל שטח טקט ההשקיה ולא מנקודות בודדות כפי שיכול להתבצע במדידות של תא לחץ. לצורך כך, בחנו שיטת העבודה המשתמשת באיסוף נתונים ממספר קטן של טקטים וכיול הדמאות לווין כך שיציגו את הנתונים לכל הטקטים באזור המחקר. העושה שימוש בערוצי האינפרה- אדום- קרוב ,NDWI תוצאות של שלוש שנות המחקר מראות שמדד והאינפרה-אדום-בינוני, הוא הטוב ביותר למטרה זאת, ואחוז הטעות קטן מ 8%- , כמקובל במחקרים כאלו. העלות למוצר כזה מוערכת כ- 2-4 ש"ח לדונם לעונת גידול, כאשר עליה במספר הדונמים, תקטין את העלות לדונם.
בשנים האחרונות אנו עדים להחמרה בתנאי הסביבה, המשפיעים ישירות על כושר היצור של הגידולים החקלאיים ואיכות התוצרת.מוצא הכותנה הוא מאזורים המאופיינים באקלים חם, אולם טווח הטמפרטורות האופטימאלי להתפתחות וצבירת יבול בכותנה הוא מתון למדי, 20-30 מ"צ. טמפרטורות שמעבר לתחום אופטימאלי זה הנן שכיחות ביותר באזורי גידול הכותנה בעולם, כולל בישראל, במהלך תקופת הפריחה והתפתחות ההלקטים. טמפרטורות כאילו פוגעות בגידול הכותנה במגוון צורות ובהן: ירידת קצב ההטמעה, הגברת נשימה, עיכוב תהליכים מטאבוליים, פגיעה בהאבקה וחנטה, ירידת קצב צבירת החומר היבש, ובסופו של דבר גם פגיעה ביבול.
