בשנים האחרונות הופיעה האפשרות לבצע פעילות ומדידות שונות בשדה באופן ממוקם, דהיינו לזהות את מקום המדידה במרחב השדה לפי קואורדינטות. מנתונים שראינו ממקומות אחרים בעולם הסתבר, שניטור חרקים בנקודות שונות בשדה תוך סימון מיקום המדידות איפשר למקבל ההחלטות לקבוע שאין צורך לרסס את כלל החלקה אלא ניתן להסתפק בריסוס של חלק ממנה בלבד. בנוסף, מעקב ממוקם בשדה יכול לשפוך אור על הדינמיקה, הכיוון והקצב של החדירה של חרקים מזיקים לשדה. כך ניתן גם להבין טוב יותר את ההשפעה של גורמי סביבה שונים, כמו גידולים שכנים, על דינמיקה זו.

בחינת היעילות של התכשיר פקטי פרו, פרומון ל"בלבול" ההלקטית הורודה בפורמולציה לריסוס.

תנשמית האביב Helicoverpa armigera , המכונה הליותיס, היא מין עש ממשפחת התנשמיתיים הפוגע בגידולי חקלאיים רבים. נזקו גדול, כיוון שהוא עובר מאבר פרי ראשון לשני אף לפני שגמר לאכול את הראשון. נוהל הדברת המזיק גובש בכותנה לאורך השנים והוא מתבסס על ניטור קטעים של מטר-שורה של הכותנה לנוכחות זחלי וביצי המזיק ע"ג עלי הצמח הצעירים ועל אברי הפרי. נקבע סף נגיעות לטיפול של 2 זחלים/מטר-שורה בשלב טרום הלקטים ו-זחל אחד/מטר לאחר מכן, עד סוף יולי. כיום משמשים להדברת המזיק תכשירים חדשים, שמשך פעילותם עד הדברת המזיק ארוך יותר.

נבחנה השפעת חומרים ביישום קדם הצצה על דו גידול המושקה בטפטוף בהשוואה לדו גידול המושקה בקו צועד, על השפעתם על התפתחות הכותנה בפרט והדברת העשבים בכלל.

מעקב אחר רגישות אוכלוסיות הזחל הורוד בשדות הכותנה. 

מיפוי תתי מינים של כנימת עש טבק.

השפעת תכשירים חדשים על זחלי הליותיס.

מי אכל את החציל שלי?

הקמחית המנוקדת היא מזיק קשה של גידול הכותנה וצמחי נוי רבים בישראל. ננקטו מספר פעולות כנגדה, שכללו: א. הקמה ואחזקת גידול מעבדתי של הקמחית, ב. בחינת היבטים ביולוגיים רלוונטיים לביצוע הדברה ביולוגית של הכנימה, ובכלל זה חיפוש בקליפורניה  של הטפיל Aenasius arizonensis. בנוסף, נבחנה התבססות הצרעה הטפילית Apoanagyrus californicus בארץ. עד כה, בשל סיבות המפורטת בדוח, הטפיל ככל הנראה, לא התבסס, ולכן הוחלט שלא להמשיך את הפרויקט בשנת 2016 .

כנימה קמחית מנוקדת הינה מין חדש של כנימות קמחיות בישראל. זהו מזיק שמהווה איום על ענף הכותנה בכל האזורים אליהם פלש. בישראל אופי הנגיעות בשדה הינו ככתמי נגיעות שאינם מתרחבים הרבה במהלך הגידול. משום כך, ישנו קושי לאתר מוקדים כאלה. השימוש בחישה מרחוק בעזרת צילום יכול להוות כלי לאיתור מוקדי נגיעות בשדה.

מטרת התצפיות היא בחינת היעילות של התכשיר פקטי פרו, פרומון ל"בלבול" ההלקטית הורודה בפורמולציה לריסוס.

ממשק עמידות של זחל ורוד לתכשירי ההדברה הקיימים..

מיפוי תתי המינים של כנימת עש טבק.

השפעת תכשירים חדשים על זחלי הליותיס.

השפעת התכשיר דקוטאב על כנימת עש הטבק.

הקמחית המנוקדת Phenacoccus solenopsis התגלתה לראשונה בישראל ב- 0212 והיא מצויה כיום במזרח הארץ, בין בקעת הירדן לאילת ובאזור המרכז. לקמחית מותאמת לטמפרטורות קיצוניות. היא רב פונדקאית ומופיעה בצפיפות רבה בארץ על מספר מינים של צמחי תרבות ועשבים. הכותנה היא אחד הגידולים הרגישים ביותר. הנזק הנגרם כולל זיהום הצמח הטל דבש ופייחת.