חיפוש מחקר
ניטור תכולת החנקן בכותנה באמצעות צילום
קביעה מהירה של תכולת החנקן בכותנה בעזרת מצלמה דיגיטלית הנמצאת על מטוס אולטרהלייט ובכל טלפון סלולרי. הבדיקה בשלבים שונים של גידול הכותנה במטרה להגיע להמלצות לגבי דישוני ראש.
מטרות ספציפיות היו:
- השוואה בין אחוז החנקן הנמדד במעבדה לאחוז החנקן המתקבל מעיבוד צילומי אוויר וקרקע .
- פיתוח ושימוש בפונקציית מטרה להגדרת כמות החנקן שנקלטה ע"י הגידול עד ליום הצילום כבסיס להחלטה כמה לדשן.
- בחינת יתרונות וחסרונות של פרוטוקול הדישון הקיים באמצעות בדיקת הניטרט בפטוטרות העלים בהשוואה לגישה המוצעת לבדיקת אחוז החנקן הצרוף המתקבל מהמעבדה או מצילום האוויר והקרקע.
השוואת יעילות של שיטות ריסוס שונות בגידול כותנה 2020
מקובל להניח, שככל שחומר ההדברה חודר טוב יותר אל תוך הקמה, ומצליח "לכסות" טוב יותר את אברי הצמח, ההדברה יעילה יותר. המטרה היתה לבחון את יעילות הריסוס באמצעים השונים. בכל הבדיקות נצפו מעט מאוד טיפות בחלק התחתון של העלים. עלייה בנפח התרסיס לדונם מגדילה את הכיסוי של התכשיר על גבי העלים. פחות תכשיר חודר לעומק הקמה וכמעט ולא מגיע חומר לקומות התחתונות של הצמח. ריסוס קרקע עם מפוח ובלי מפוח נתנו תוצאה דומה וטובה יותר בכיסוי העלה בהשוואה לריסוס אוויר.
מימשק עמידות של מזיקי הכותנה העיקריים לתכשירי ההדברה 2020
נושאי המחקר בעונת 2020:
1 . עמידות לבוגרי ההלקטית הורודה; בדיקת חומרים;
2. הרגישות של זחלי הליותיס לתכשירי הדברה חדשים
3 . כנימת עש הטבק הדינמיקה של תת המינים
התמודדות עם ירבוז הגדול וירבוז פלמרי, עשבים קשיי הדברה, בשדות כותנה 2020
ירבוז הגדות (י"ג) Amaranthus tuberculatus var. rudis וירבוז פלמרי (י"פ) Amaranthus palmeri, עשבי קיץ ממשפחת הירבוזיים, הם צמחי 4C חד שנתיים דו ביתיים המאופיינים בקצב התפתחות מהיר מאוד, בהשוואה לצמחי 3C שהם מרבית גידולי התרבות. מטרות המחקר הן לבחון דרכים להדברת שני העשבים תוך בחינת קוטלי עשבים נוספים על אלה המסורתיים בכותנה ולהמשיך לבחון ולמפות אוכלוסיות של י"ג, לאפיין את תגובתם לקוטלי עשבים הנפוצים במחזור השלחין, במגמה לנסות ולמנוע הפצתם בארץ. נראה שיש בידינו אמצעים כימיים ואגרוטכניים שיאפשרו לנו גמישות נוספת בהתמודדות עם י"פ וי"ג בכותנה.
זיהוי מוקדם של מקרופומינה בכותנה ע"י כלים ספקטרליים לצילומים מרחפן
פטריית קרקע Macrophomina phaseolina הנה מחלה קשה במיוחד להדברה משום שהיא שורדות בקרקע לזמן רב ובעלת טווח רחב של פונדקאים. מטרת המחקר היא לרתום אמצעים טכנולוגיים (כגון צילומי רחפן ומידע ספקטרלי) לזיהוי מוקדם של המחלה בשדה. לטובת זיהוי מוקדם ופיתוח כלים למעקב אחר התפתחות המחלה בחלקה, הוצע אלגוריתם חכם (מבוסס למידת מכונה). תוצאות המחקר מצביעות על זיהוי מוצלח את המחלה, בנוסף התוצאות מראות כי ניתן לקשור בין עיתוי ההדבקה (תאריך זיהוי באמצעות האלגוריתם) עם חומרת המחלה.