חיפוש מחקר
מחלות מועברות בקרקע בכותנה - מחקר הקדמי- 2016
גידול הכותנה בישראל משתנה במשך השנים כתלות במצב המים הזמינים להשקיה, איכות הסיבים והמחירים אותם ניתן לקבל בשוק העולמי. בין השינויים הבולטים שקרו למשק הכותנה בישראל ניתן לראות את הירידה בשטחי הגידול של הטיפוס אקאלה לעומת עליה בגידולי זני הפימה. בשנת 2006 נכנס שחקן חדש בדמות מיכלוא בין-מיני האקאלפי. יחד עם העלייה בהיקפי
גידול זני הפימה עלתה גם שכיחות הנזקים הנגרמים מגורמי מחלות קרקע. משורשי צמחים נובלים וגם מצמחים בריאים מבודדות פטריות מסוגים שונים. הפטרייה הבולטת בתדירות הגילוי היא Macrophomina phaseolina המוכרת כגורמת לנבילה של צמחים ממשפחות בוטניות שונות כולל כותנה.
חשוב להזכיר שזני הפימה שגודלו בישראל היו רגישים למחלת פוזריום הנבילה של הכותנה
הנגרמת ע"י הפטריה Fusarium oxysporum f. sp. Vasinfectum , אך פעילות מחקרית בהובלתם של גד פישלר (פילו) ופרופ' יעקב קטן יצרה זני פימה עמידים.
העלייה בנזקים ממחלות מועברות בקרקע הובילה לפעילות מחקרית שמטרתה להכיר את הגורמים הביוטיים והא-ביוטיים הגורמים לעליה בתדירות ובחומרת המחלה. בגלל התדירות הגבוהה של בידודי M. phaseolina והמידע מהספרות בדבר היותה גורמת למחלה הוחלט בשלב זה להתרכז במחקר בפטרייה זו.
המטרות הספציפיות שהוצבו לעונת 2016 היו:
0. סקירת התפוצה של הפטרייה Macrophomina phaseolina בשדות הכותנה
6. שחזור המחלה (השלמת מבחן קוך) בתנאי שדה
3. בדיקת העברת המחלה בזרעים
4. מעקב אחר הופעת המחלה וחומרתה.
ניתוח נתוני חלקות פימה עונת 2016
בעבודה זו סוכמו נתוניהם של 119 חלקות פימה שגדלו בעונת 2016 ומהן נאספו נתונים לגבי הפעילויות והמדידות שבוצעו במהלך העונה ותוצאות היבול והאיכות.
שנת 2016 אופיינה בכך שחלקות פימה רבות סבלו ממה שנראה כמחלת קרקע, כפי הנראה מקרופומינה מה שפגע קשות ביבול בחלק מהשדות.
עיקר הניתוח הוקדש לנסיון לשפוך אור על ארועי 2016.
מימשק עמידות של מזיקי הכותנה העיקריים לתכשירי ההדברה - 2016
בשנים האחרונות מוגדר הזחל הורוד (או ההלקטית הורודה) כמזיק החמור ביותר של הכותנה בארץ. בעונות שעברו, נגרמו נזקים, לעיתים קשים, אפילו לאחר טיפולים רבים בפיריתרואידים (בעיקר בסיפרמטרינים). מטרת המעקב היא לבדוק האם חוסר היעילות בהדברת המזיק הוא כתוצאה של עמידות המזיק לתכשירים הייעודים סיפרמטרין (סימבוש או טיטאן), ביפנתרין (טלסטאר או אטלס), כלורפיריפוס (דורסן/דורסבן) ומתומיל (לאנט, מתומקס).
שילוך מוקדם מול שילוך מקובל בכותנת פימה- בני דרום 2016 פימה
בניסוי זה בחנו את ההשלכה של הקדמת מועד השילוך בהשוואה להמלצה המקובלת בכותנת פימה. טיפול השילוך המוקדם ניתן כאשר שיעור ההלקטים הפתוחים בשדה עמד על 49.5%, כאשר בטיפול המקובל שניתן שבוע אחר כך הגיע שיעור ההלקטים הפתוחים ל-76%.
לא נמצא הפרש מובהק בין השילוך המוקדם למאוחר ביבול.
כמו כן, לא נמצאו הבדלים מובהקים עד הקטיף, בין השילוך המוקדם למאוחר באחוז ההלקטים הפתוחים ובמספר המפרקים מעל הלקט סדוק עליון (בעמדה ראשונה).
היבול בחלקה נמוך, כפי הנראה בגלל מחלת קרקע שאפיינה השנה חלקות פימה רבות. קיים מתאם גבוה מאוד בין אחוז ההלקטים הפתוחים לבין מספר המפרקים מעל הלקט סדוק עליון.
אומדן ההשפעה של מרסס קרקע על היבול הממוצע, מצביעה על ירידת יבול של 2.4 עד 3.2 אחוז תלוי ברוחב מוט הריסוס.
השפעת טמפרטורות גבוהות על יבול ואיכות כותנה
בשנים האחרונות אנו עדים להחמרה בתנאי הסביבה, המשפיעים ישירות על כושר היצור של הגידולים החקלאיים ואיכות התוצרת. שינוי פרופיל הגשמים, עליה בשכיחות בצורות, כמו גם שינוי הטמפרטורה בעונות החורף והקיץ בישראל הם חלק מתהליכים כלל עולמיים. עליית הטמפרטורה העולמית עשויה להעלות את היבול באזורים קרים אך צפויה לגרום לפחיתת יבול באזורינו.
מטרתו הכללית של מחקר זה היא לשפר את הידע הקיים בנושא השפעת טמפרטורות גבוהות על התפתחות ויבול צמחי כותנה כבסיס להתמודדות עם התופעה. מטרותיו הפרטניות של המחקר הן:
1. לימוד השפעת טמפרטורות היום והלילה, ושילובים שונים ביניהן, על התפתחות ויבול צמחי כותנה.
2. ברור המנגנון הפיסיולוגי האחראי לנזקי עקת חום בכותנה.
3. בחינה ראשונית של דרכים להפחתת נזקי טמפרטורות גבוהות באמצעים אגרוטכניים ו/או אפיגנטיים.