חיפוש מחקר
פיתוח ואימות מדד עקה בצמח (Plant water status) להכוונה ובקרת הגידול בכותנה באמצעות מערכות חישה מרחוק של חברת פיטק
לאורך השנים גובשו המלצות גידול מדוייקות המאפשרות לחקלאי המיישמם להשיא יבולים ואיכות סיבים. כלי הבקרה העומדים לרשות המגדל כמו: המלצות בקרת גובה הצמח להכוונת ההשקיה, המלצות לשימוש בתא לחץ להכוונת ההשקיה, המלצות לשימוש בבדיקות פטוטרות להכוונת הדישון, כמו כן רוכזו כל המלצות הגידול בכל שאר הנושאים מהכנת השטח, הזריעה, הזנים, הדברת העשבים, הדברת מזיקים, קטיף וניפוט.
בשנים האחרונות הבשילה מערכת הבקרה של פיטק הכוללת חיישני קרקע, צמח ואקלים לכדי מערכת המסחרית המשרתת חקלאים רבים בגידולי ירקות ומטע. ערך המדד המיצג את מצב הצמח נע בערכים של 0 - 1. בניתוח יבולי החלקות מצאנו שחלקות בעלות יבול גבוה הראו ערכים של מדד מצב הצמח שהיו ברוב העונה מעל קו החציון (0.5). חלקות בעלות יבול נמוך התאפיינו במדד מצב צמח נמוך מ 0.5 לאורך חלקים משמעותיים של עונת הגידול ויצירת היבול.
התאמת ממשק השקיית כותנה בעזרת תוכנת DIDAS - 2015
תכנון ההשקיה הינו כלי חשוב לשמירה על תנאי אספקת מים מיטביים. בשנים האחרונות עולה החשיבות לתכנון השקיה אופטימאלי. ככלל, השקיה בטפטוף מאפשרת שליטה באספקת כמויות המים הדרושות לנפח קרקע מצומצם וכך להקטין את איבודי המים הקשורים להתאדות ולחלחול לעומק. כדי להשקות בטפטוף בצורה מיטבית צריכים להתחשב בתכונות הולכת ותאחיזת המים של הקרקע. תכנון השקיה בטפטוף כולל את משתני מערכת ההשקיה: הצבת הטפטפות, ספיקת הטפטפות, כמות ההשקיה, תכיפות ההשקיה ומשך ההשקיה. פרמטרים נוספים שצריך להתחשב בהם כאשר מתכננים ממשק השקיה: הצבת הצמחים, דגם ההרטבה של המים בקרקע, הגיאומטריה של בית השורשים שקובעת את יעילות קליטת המים על ידי הצמח, ושיקולים נוספים הקשורים למליחות, הזנה ואוורור. מסיבה זו פותח על ידי דר' שמואל פרידמן מהמכון לקרקע ומים מנהל המחקר החקלאי מודל להשקית גידולים ולקביעת תפרוסת מערכת הטפטוף ע"פ תכונות הקרקע ונפח בית השורשים הפעיל של גידול מסוים. את המודל משרתת תוכנת DIDAS (Drip Irrigation Design and Scheduling). אחרי הרצת הנתונים המודל מספק את המרחק המתאים בין הטפטפות ובין שלוחות הטיפטוף. כ"כ התקבלות הנחיות השקיה -כמויות ומרווח מותאמים למצב הגידול ותנאי הסביבה.
התאמה וכיול ערכי חנקן בפטוטרות כותנה מזנים ג- 5 , ג- 9 באמצעות מכשיר שדה לבדיקות של יסודות הזנה
זה שנים רבות שמשתמשים בכותנה בבדיקת פטוטרות על מנת לזהות מחסורי הזנה. לצורך זה פותחו בעבר עקומות כיול ליסודות המאקרו N , P , K המאפשרות דגימה בשדה ושליחת הדוגמא לבדיקת מעבדה, תהליך זה לוקח 3-7 ימים עד לקבלת התוצאה לגיבוש החלטה על המשך הדישון בחלקה. ברור כי זמינות מיידת של התוצאה היא קריטית לקבלת החלטות טובה יותר וכמובן כלכלית יותר.
עקומות אלו שפותחו בעבר ושימשו אותנו שנים רבות הן על בסיס זני האקלה הישנים, עד היום לא נעשה עדכון יסודי והתאמה לזנים החדשים, הפימות, המכלואים ואנו ממשיכים להתבסס על העקומות הישנות.
השפעת טמפרטורות גבוהות על יבול ואיכות כותנת פימה
בשנים האחרונות אנו עדים להחמרה בתנאי הסביבה, המשפיעים ישירות על כושר היצור של הגידולים החקלאיים ואיכות התוצרת.מוצא הכותנה הוא מאזורים המאופיינים באקלים חם, אולם טווח הטמפרטורות האופטימאלי להתפתחות וצבירת יבול בכותנה הוא מתון למדי, 20-30 מ"צ. טמפרטורות שמעבר לתחום אופטימאלי זה הנן שכיחות ביותר באזורי גידול הכותנה בעולם, כולל בישראל, במהלך תקופת הפריחה והתפתחות ההלקטים. טמפרטורות כאילו פוגעות בגידול הכותנה במגוון צורות ובהן: ירידת קצב ההטמעה, הגברת נשימה, עיכוב תהליכים מטאבוליים, פגיעה בהאבקה וחנטה, ירידת קצב צבירת החומר היבש, ובסופו של דבר גם פגיעה ביבול.
מטרתו הכללית של מחקר זה היא לשפר את הידע הקיים בנושא השפעת טמפרטורות גבוהות על התפתחות ויבול צמחי כותנה כבסיס להתמודדות עם התופעה, בעתיד הקרוב באמצעים אגרוטכניים ובעתיד הרחוק באמצעים גנטיים טיפוחיים.
סיכום ניסוי השפעת מועד השילוך בכותנת פימה על יבול ואיכות הכותן
מיצוב הכותנה הישראלית מזני הפימה בשוק העולמי דורש הקפדה גדולה על שמירת האיכות. דרגת האיכות כפי שנקבעת במיון הידני וב- HVI מתבססת על צבע הסיבים ומידת הלכלוך בהם. צבע הסיבים נקבע על פי תכונות הזן, אך לתנאי הסביבה השפעה גדולה עליו.
מטרת העבודה- לבחון את השפעת מועדי השילוך ומינון החומרים על היבול ואיכות הסיבים על פי הגישה שהוצעה בקליפורניה בהשוואה לגישה המקובלת בישראל.