חיפוש מחקר
התמודדות עם עשבים קשי הדברה בכותנה- סיכום עונת 2019
השיבוש בעשבים רעים המשתייכים לסוג ירבוז הולך ועולה בשדות השלחין בארץ. בעבודתנו בשנת 2019 התרכזנו בלימוד דרכי ההדברה של ירבוז פלמרי שהתאזרח בארץ לפני שנים רבות וגורם נזק רב לכותנה וגידולים אחרים כמו חמניות, חימצה ואבטיח לגרעינים. בניסוי שדה שערכנו בחלקה הידועה כמשובשת בכבדות בירבוז פלמרי, בחנו את יעילותם של מספר שילובים שיושמו בריסוס והצנעה מיכנית בתיחוח. כן נבחן שילוב אחד במתן קדם הצצה. נמצא ששילובים עם פנדימתלין (סטומפ) עם מעכבי פוטוסינתיזה – דיורון ופלואומטורון (דיורקס וכותוגן, בהתאמה) יעילים מאד בהדברת הירבוז ויעילותם נמשכת וניכרת גם בהמשך גידול הכותנה. הוכחנו שוב שמטולאכלור (דואל-גולד) המשולב עם סטומפ הניתנים בהצנעה יעיל מאד גם כן עם פגיעה זניחה בכותנה, בעוד ששילובו עם רייסר אינו יעיל מספיק בהדברת העשבים. מציעים להמשיך ולבחון בעזרת מערכת ההדרכה את היקף הבעיה באזורי הארץ השונים, לברר את הגורמים להתפשטותם בשדות הכותנה, למנוע המשך ההפצה ולבחון דרכים חלופיות להדברתם. בשנה הקרובה יאספו אוכלוסיות נוספות וייבחנו בניסוי שדה ומעבדה. אנו בוחנים תכשירים חליפיים ועוקבים אחר תגובת הגידול והעשבים. אנו מאמינים שתוצאות המחקר יובילו לצמצום תפוצת העשבים בשדות הכותנה ולפיתוח דרכי התמודדות אלטרנטיביים. כן המשכנו לחקור את הביולוגיה ודרכי ההדברה של ירבוז הגדות, עשב פולש שככל הנראה הגיע לארץ לפני כ - 20 שנה וכיום הוא נפוץ בצפון הארץ ובשפלה. בבדיקה התגלו חלק מהאוכלוסיות כעמידות לא רק למעכבי ALS , אלא גם לגלייפוסט. לראשונה בארץ מצאנו אוכלוסיות של ירבוז הגדות העמידות למעכבי PPO . לצערנו, מגיעים דיווחים על התפשטות העשב החדש הזה גם למשקים חדשים. המחקר יימשך גם בשנה הבאה לאישוש התוצאות שקיבלנו ב – 2019 הן בשדה והן במעבדה.
פיתוח מתודולוגיה למיפוי גובה הצמח וקצב צימוח בשדות כותנה בקנה מידה אזורי/ארצי תוך שימוש בטכנולוגיות מידע וחישה מרחוק
במסגרת המחקר פותח יישומון לאיסוף נתוני גובה מחקלאים ונבנה שרת בו נאגרו הנתונים. היישומון מופיע הן את העקום של מדידות בפועל של החקלאי והן את העקומים הרצויים לפי הזן שנבחר. באמצעות היישומון וקבצים משלימים מחקלאים נוספים הצלחנו לאסוף 578 נתוני גובה מעשרות חלקות ברחבי הארץ. נבנה מודל אמפירי המקשר בין נתוני הגובה שנאספו ובין מדד צימוח NDVI מדימותי לוויין Sentinel2 עם מתאם גבוה (r2=0.82) ושגיאת תקן של 11 ס"מ והנתונים המחושבים עוקבים בצורה טובה אחר הנתונים המדודים גם ברמה של חלקות בודדות ולא רק ברמת הממוצע. עם זאת המודל סובל מרוויה אך הרוויה היא בטווח גבהים שקצה מועד המעקב אחר גובה כך שהחיסרון הזה לעניות דעתנו הוא זניח.
למודל שני יתרונות משמעותיים: תדירות גבוהה יותר בזמן ושונות מרחבית. כלומר, מצד אחד הוא מספק נתונים בתדירות של חמישה ימים ונמצא כי יחסית למדידות הידניות הוא בתדירות גבוהה יותר ומן העבר השני הוא מספק שונות של הגבהים בכל השדה בהשוואה למדידת צמחים בודדים בנקודה אחת בשדה שהיא בד"כ קרוב לשוליים. בגלל שגיאת התקן ובגלל שהדימותים סובלים מעננות ורעש, לא ניתן במצב הנוכחי לספק בצורה אמינה קצב צימוח.
הדברת בוגרים של הלקטית ורודה על ידי תכשירים שונים – עונת 2019
יעילות הקטילה של עשים של הלקטית ורודה נבדקה בשני ניסויים. בשני הניסויים נבדק התכשיר "טוטם" של חברת לוכסמבורג בהשוואה לטלסטאר. תכשיר זה נבדק שוב העונה, לאחר שעונה שעברה בניסויי מעבדה נמצא שהוא יעיל בהדברת בוגרים של הלקטית ורודה. למרות זאת, תוצאה זו לא חזרה והתכשיר הראה יעילות קטילה נמוכה.
השפעת צנון חורפי על התפתחות מקרופומינה בכותנה-2019
בעבודה זו שילבנו בממשק הגידול של הכותנה צנון כגידול כיסוי לפני זריעה. הגידול החורפי של הצנון לא פגע בהתפתחות הכותנה והיבול. בתצפית הקדמית בשנה קודמת הצנון הפחית את רמת הנגיעות במקרופומינה בכותנה. בעבודה זו רמת אכלוס הפטרייה בשורשי הכותנה הייתה נמוכה ללא הבדלים בין הטיפולים.
השוואת יעילות של שיטות ריסוס שונות בגידול כותנה-2019
מקובל להניח, שככל שחומר ההדברה חודר טוב יותר אל תוך הקמה, ומצליח "לכסות" טוב יותר את אברי הצמח, ההדברה יעילה יותר. המטרה היתה לבחון את יעילות הריסוס באמצעים השונים. בכל הבדיקות נצפו מעט מאוד טיפות בחלק התחתון של העלים. עלייה בנפח התרסיס לדונם מגדילה את הכיסוי של התכשיר על גבי העלים. כשנוף הצמחים סגור פחות תכשיר חודר לעומק הקמה וכמעט ולא מגיע חומר לקומות התחתונות של הצמח. ריסוס קרקע עם מפוח ובלי מפוח נתנו תוצאה דומה וטובה יותר בכיסוי העלה בהשוואה לריסוס אוויר.