חיפוש מחקר
מימשק עמידות של מזיקי הכותנה העיקריים לתכשירי ההדברה
ממשק עמידות של זחל ורוד לתכשירי ההדברה הקיימים..
מיפוי תתי המינים של כנימת עש טבק.
השפעת תכשירים חדשים על זחלי הליותיס.
השפעת התכשיר דקוטאב על כנימת עש הטבק.
השפעת הקדמת מועד השילוך על כותנת פימה 2015
מטרת הנסוי היתה לבחון את ההשפעה של שילוך מוקדם, באחוז הלקטים פתוחים נמוך מהמקובל, על היבול ואיכותו, כשהמגמה היא להגיע להקדמת השילוך והקדמת הקטיף. מאחר שלאחר הקטיף הראשון, המוקדם, ירדו גשמים מרובים שהביאו לנפילה של כותן לקרקע, לדחיית הקטיף הרבה מעבר למתוכנן ולפגיעה בטיב הסיבים, לא ניתן היה להשיג את מטרת הנסוי הראשונית. לכן הפך הנסוי לבדיקת השפעת הגשם על מצב גלילי הכותן הקטוף ועל היבול ואיכותו. נמצא מתאם גבוה בין אחוז ההלקטים הפתוחים לבין מספר המפרקים שבין הלקט סדוק עליון למפרק אחרון "בר קטיף". לחות הגלילים שנקטפו לאחר הגשם היתה גבוהה יותר, במובהק. נראה שמרבית הרטיבות המוספת לגלילים נמצאת בגרעיני הכותנה. הגשמים פגעו מאוד ביבול. הסיבים מהקטיף המאוחר לאחר הגשם, סבלו מפגיעה קשה באיכותם. הטיב נפגע במובהק וערכיו עמדו על 90 לכל הגלילים, לעומת טיב 20 לגלילים מהקטיף המוקדם. לאחר הגשם חוזק הסיבים נמוך יותר, והעדינות גבוהה יותר.
מימשק עמידות של מזיקי הכותנה העיקריים לתכשירי ההדברה 2015
מעקב אחר רגישות אוכלוסיות הזחל הורוד בשדות הכותנה.
מיפוי תתי מינים של כנימת עש טבק.
השפעת תכשירים חדשים על זחלי הליותיס.
מי אכל את החציל שלי?
הרחבת התשתית הגנטית לפתרון של צווארי בקבוק בטיפוח כותנת פימה בישראל
במהלך העשורים האחרונים עבר ענף הכותנה בישראל מהפכים רבים בהיקפים ובאופי הייצור. אחד השינויים הוא המעבר מגידול עיקרי של כותנת אקלה לגידול של כותנת פימה ארוכת הסיבים, המהווה כיום חלק נכבד משטחי גידול בישראל. בשאר חלקי העולם מהווה כותנת אקלה מעל ל- 90% מהיקפי הגידול, בעוד שהפימה מהווה רק כ- 3-4% לפיכך, המקורות לשונות הגנטית שעומדים לרשות המטפחים בכותנת הפימה הם פחות זמינים מאשר אלו שפותחו בעולם לאקלה (כגון מפות גנטיות, קווי אינטרוגרסיה, אוכלוסיות מוטנטים, וקווים טראנסגנים). מכיוון שעיקרון בסיסי בטיפוח הוא יצירת שונות מספקת כבסיס לברירה של תכונות, יש צורך להגדיל את המאגר הגנטי של כותנת הפימה בכדי למצוא פתרונות לטווח הרחוק של בעיות המהוות צוואר בקבוק בענף, בעיקר כנגד עקות ביוטיות ואביוטיות.
מטרת המחקר היא להקים תשתית של שונות גנטית חדשה של כותנת פימה שתעמוד ברשות המטפחים והחוקרים בישראל.
התאמת ממשק השקיית כותנה בעזרת תוכנת DIDAS - 2015
תכנון ההשקיה הינו כלי חשוב לשמירה על תנאי אספקת מים מיטביים. בשנים האחרונות עולה החשיבות לתכנון השקיה אופטימאלי. ככלל, השקיה בטפטוף מאפשרת שליטה באספקת כמויות המים הדרושות לנפח קרקע מצומצם וכך להקטין את איבודי המים הקשורים להתאדות ולחלחול לעומק. כדי להשקות בטפטוף בצורה מיטבית צריכים להתחשב בתכונות הולכת ותאחיזת המים של הקרקע. תכנון השקיה בטפטוף כולל את משתני מערכת ההשקיה: הצבת הטפטפות, ספיקת הטפטפות, כמות ההשקיה, תכיפות ההשקיה ומשך ההשקיה. פרמטרים נוספים שצריך להתחשב בהם כאשר מתכננים ממשק השקיה: הצבת הצמחים, דגם ההרטבה של המים בקרקע, הגיאומטריה של בית השורשים שקובעת את יעילות קליטת המים על ידי הצמח, ושיקולים נוספים הקשורים למליחות, הזנה ואוורור. מסיבה זו פותח על ידי דר' שמואל פרידמן מהמכון לקרקע ומים מנהל המחקר החקלאי מודל להשקית גידולים ולקביעת תפרוסת מערכת הטפטוף ע"פ תכונות הקרקע ונפח בית השורשים הפעיל של גידול מסוים. את המודל משרתת תוכנת DIDAS (Drip Irrigation Design and Scheduling). אחרי הרצת הנתונים המודל מספק את המרחק המתאים בין הטפטפות ובין שלוחות הטיפטוף. כ"כ התקבלות הנחיות השקיה -כמויות ומרווח מותאמים למצב הגידול ותנאי הסביבה.