חיפוש מחקר
אקלום צרעות טפיליות להדברה ביולוגית של הקמחית המנוקדת
הקמחית המנוקדת היא מזיק קשה של גידול הכותנה וצמחי נוי רבים בישראל. ננקטו מספר פעולות כנגדה, שכללו: א. הקמה ואחזקת גידול מעבדתי של הקמחית, ב. בחינת היבטים ביולוגיים רלוונטיים לביצוע הדברה ביולוגית של הכנימה, ובכלל זה חיפוש בקליפורניה של הטפיל Aenasius arizonensis. בנוסף, נבחנה התבססות הצרעה הטפילית Apoanagyrus californicus בארץ. עד כה, בשל סיבות המפורטת בדוח, הטפיל ככל הנראה, לא התבסס, ולכן הוחלט שלא להמשיך את הפרויקט בשנת 2016 .
הרחבת התשתית הגנטית לפתרון של צווארי בקבוק בטיפוח כותנת פימה בישראל
במהלך העשורים האחרונים עבר ענף הכותנה בישראל מהפכים רבים בהיקפים ובאופי הייצור. אחד השינויים הוא המעבר מגידול עיקרי של כותנת אקלה לגידול של כותנת פימה ארוכת הסיבים, המהווה כיום חלק נכבד משטחי גידול בישראל. בשאר חלקי העולם מהווה כותנת אקלה מעל ל- 90% מהיקפי הגידול, בעוד שהפימה מהווה רק כ- 3-4% לפיכך, המקורות לשונות הגנטית שעומדים לרשות המטפחים בכותנת הפימה הם פחות זמינים מאשר אלו שפותחו בעולם לאקלה (כגון מפות גנטיות, קווי אינטרוגרסיה, אוכלוסיות מוטנטים, וקווים טראנסגנים). מכיוון שעיקרון בסיסי בטיפוח הוא יצירת שונות מספקת כבסיס לברירה של תכונות, יש צורך להגדיל את המאגר הגנטי של כותנת הפימה בכדי למצוא פתרונות לטווח הרחוק של בעיות המהוות צוואר בקבוק בענף, בעיקר כנגד עקות ביוטיות ואביוטיות.
מטרת המחקר היא להקים תשתית של שונות גנטית חדשה של כותנת פימה שתעמוד ברשות המטפחים והחוקרים בישראל.
השפעת הקדמת מועד השילוך על כותנת פימה 2015
מטרת הנסוי היתה לבחון את ההשפעה של שילוך מוקדם, באחוז הלקטים פתוחים נמוך מהמקובל, על היבול ואיכותו, כשהמגמה היא להגיע להקדמת השילוך והקדמת הקטיף. מאחר שלאחר הקטיף הראשון, המוקדם, ירדו גשמים מרובים שהביאו לנפילה של כותן לקרקע, לדחיית הקטיף הרבה מעבר למתוכנן ולפגיעה בטיב הסיבים, לא ניתן היה להשיג את מטרת הנסוי הראשונית. לכן הפך הנסוי לבדיקת השפעת הגשם על מצב גלילי הכותן הקטוף ועל היבול ואיכותו. נמצא מתאם גבוה בין אחוז ההלקטים הפתוחים לבין מספר המפרקים שבין הלקט סדוק עליון למפרק אחרון "בר קטיף". לחות הגלילים שנקטפו לאחר הגשם היתה גבוהה יותר, במובהק. נראה שמרבית הרטיבות המוספת לגלילים נמצאת בגרעיני הכותנה. הגשמים פגעו מאוד ביבול. הסיבים מהקטיף המאוחר לאחר הגשם, סבלו מפגיעה קשה באיכותם. הטיב נפגע במובהק וערכיו עמדו על 90 לכל הגלילים, לעומת טיב 20 לגלילים מהקטיף המוקדם. לאחר הגשם חוזק הסיבים נמוך יותר, והעדינות גבוהה יותר.
מימשק עמידות של מזיקי הכותנה העיקריים לתכשירי ההדברה 2015
מעקב אחר רגישות אוכלוסיות הזחל הורוד בשדות הכותנה.
מיפוי תתי מינים של כנימת עש טבק.
השפעת תכשירים חדשים על זחלי הליותיס.
מי אכל את החציל שלי?
פיתוח ואימות מדד עקה בצמח (Plant water status) להכוונה ובקרת הגידול בכותנה באמצעות מערכות חישה מרחוק של חברת פיטק
לאורך השנים גובשו המלצות גידול מדוייקות המאפשרות לחקלאי המיישמם להשיא יבולים ואיכות סיבים. כלי הבקרה העומדים לרשות המגדל כמו: המלצות בקרת גובה הצמח להכוונת ההשקיה, המלצות לשימוש בתא לחץ להכוונת ההשקיה, המלצות לשימוש בבדיקות פטוטרות להכוונת הדישון, כמו כן רוכזו כל המלצות הגידול בכל שאר הנושאים מהכנת השטח, הזריעה, הזנים, הדברת העשבים, הדברת מזיקים, קטיף וניפוט.
בשנים האחרונות הבשילה מערכת הבקרה של פיטק הכוללת חיישני קרקע, צמח ואקלים לכדי מערכת המסחרית המשרתת חקלאים רבים בגידולי ירקות ומטע. ערך המדד המיצג את מצב הצמח נע בערכים של 0 - 1. בניתוח יבולי החלקות מצאנו שחלקות בעלות יבול גבוה הראו ערכים של מדד מצב הצמח שהיו ברוב העונה מעל קו החציון (0.5). חלקות בעלות יבול נמוך התאפיינו במדד מצב צמח נמוך מ 0.5 לאורך חלקים משמעותיים של עונת הגידול ויצירת היבול.