מחקרים

הטיפול המקובל נגד עשבים הוא טיפול קדם זריעה או קדם הצצה עם התכשירים כותוגן (fluometuron), דיורקס (diuron), טרפלן (trifluralin) ופרומטרין (prometryne) או אחר הצצה עם התכשירים סטייפל (pyrithiobac) ואנווק (trifloxisulfuron). 
מרבית השימוש החקלאי בקוטלי עשבים מתבצע תוך הנחה של פיזור אחיד של העשבים בשדה והתעלמות מהשונות. המשמעות של הנחה זו היא שהיישום מתבצע אף הוא בצורה אחידה, וחומרי ההדברה מרוססים באופן אחיד על פני השדה ללא התייחסות לשונות המרחבית. הנחה בסיסית זו אינה נכונה ואף ללא מחקרים מדעיים, ניתן לראות כי לעשבי הבר ישנה נטייה לגדול בצפיפות גדולה באזורים מסוימים ובדלילות באזורים אחרים. המסקנה המתבקשת היא שחומר הדברה רב מיושם ללא צורך באזורים דלילי עשביה, או גרוע מכך, על קרקע חשופה. דבר הגורם לבזבוז חומר, נזק כלכלי, וחשוב לא פחות, לזיהום מיותר של הסביבה, הקרקע ומי התהום. בנוסף לשימוש הלא מושכל המתבצע לעיתים הולכת ומתפתחת בעיית עמידות של עשבים לקוטלי עשבים, דבר המגדיל את הצורך במציאת פיתרונות חדשים.

הגידול הסטנדרטי בארץ של הלקטית ורודה (ה"ו) שהחל בשנות ה- 70 סיגל שיטות מארה"ב והתאים אותם לגידול 
המוני לצורכי מחקר ובדיקת רגישות לתכשירי הדברה קונבנציונאליים. אוכלוסיית ה"ו המגודלת במעבדה התבססה 
על גלמים שנאספו בשדות אזור בית שאן לפני כשלושים שנה. מאז, עבר הגידול בתחנות שונות ומיקומו הנוכחי 
הבלעדי הוא במרכז מחקר גילת. במרוצת השנים "רוענן" הקו ע"י הוספת פרטים, בדרך כלל בדרגת גולם, שנאספו 
בשדות האזור. 
שמשפיע על הזחל דרך מערכת העיכול, ולצורך Bt- כאמור, לא מתאימה שיטה זו לבחינה של ה"ו לרגישות לרעלן ה
זה צריך ליישמו בקרקע המזון. לכן התחלנו בשיטת גידול שעובדה לפי המעבדה לעמידות מזיקי כותנה לתכשירי 
באריזונה.

כנימת עש הטבק (כע"ט ) היא מזיק מפתח כלל עולמי הגורם נזקים כלכליים בגידולים חקלאים רבים כמו 
כאסופת גזעים (Bemisia tabaci) כותנה, ירקות ופרחים. כיום מקובל להגדיר את המין כנימת עש הטבק 
הוא הנפוץ בעולם; הוא חדר בשנות ה- 80 המאוחרות לארה"ב שם גרם נזקים B או תת מינים. תת המין 
שהיה מין מקומי A בארה"ב הוא דחק את תת המין B רבים לירקות וכותנה. לאחר התפשטות תת המין 
בתחילת שנות ה- 90 והוא נחשב תת- מין אנדמי (מקומי). B באמריקה. בישראל הוגדר תת המין 
שיש לו מחיצה ,Q שהוגדר לראשונה בספרד. תת- המין ('Q') בשנת 2000 נמצא בישראל תת- מין נוסף 
נמצא שונה בתכונותיו מהאחרון, וביניהם החשד שהוא פחות רגיש לתכשירים ,B רבייתית ברורה לתת-מין 
החדישים מקבוצת הניקוטינים החדשים (כמו קונפידור ומוספילן) וגם לטייגר. הנוכחות של שני תת- 
המינים של כע"ט השונים בתכונות הביולוגיות שלהם ובתגובה לתכשירי הדברה החדשניים, יכולה להשפיע 
על הדינאמיקה של האוכלוסיות בשדות ובאזורי הארץ השונים ועל ההתפתחות של תת המין 'העמיד יותר' 
לאחר טיפולים בתכשירי הדברה.

בכותנה מקובל לעבד את הקרקע בעיבודי יסוד ועיבודים מינימליים. 
במחקר נבחנו סוגי עיבודים שונים. כל עיבוד בעומק שונה כולל אי עיבוד , כדי לברר את השפעתם 
על מרכיבי- צמח הכותנה ותכונות הקרקע. 
המטרה היתה – הגדלת הרווחיות, חסכון בעיבודים, שמירה על התוצאות המיקצועיות, טיוב ושימור הקרקע

ניסויים רבים נערכו בארץ בדישון עלוותי של כותנה בחנקת אשלגן ללא תוצאות. ההנחה היסודית 
בכל הניסויים האלה הייתה שאת ריסוס הדשן יש לבצע בזמן העומס המרבי על הצמח, בסוף יולי או 
נמצא שהמועד הנכון לדישון העלוותי הוא Bill Weir תחילת אוגוסט. בניסויים שנערכו בקליפורניה ע"י 
לאחר התחלת הפריחה. לטענתו הדבר נובע מכך שהצמח מתקשה לקלוט את החנקן מהקרקע בתקופה זו 
למרות שהוא נמצא בשפע. תוספת היבול שהוא קיבל כתוצאה מהדישון העלוותי הייתה כחמישה אחוז. 
בשנת 2008 ערכנו בשדות גן- שמואל ניסוי הקדמי קטן לברור טענה זו.