הגנת הצומח

גידול הכותנה ירד לאחרונה בהיקפו לשפל חסר תקדים המטיל ספק בהמשך קיומו. הכותנה היא רכיב חיוני בסל הגד"ש מבחינה כלכלית ואגרונומית,ובהעדרה ענף הגד"ש כולו עלול להיפגע. מטרתו הכללית של המחקר זה הייתה לשפר את רווחיות גידול הכותנה על ידי חיסכון בהוצאות ו/או שיפור היבול. בתחום התמודדות עם הלקטית ורודה נמצא כי דחית מועד הזריעה הביאה לירידה משמעותית באוכלוסיות המזיק ומודל ימי מעלה לחיזוי עשוי לשמש בסיס לקביעה מושכלת של מועד הזריעה הרצוי. בניסויי השקיה ובחלקות תצפית נמצא כי דחיית מועד הזריעה גרמה בדרך כלל לפגיעה ביבול, לעיתים משמעותית ולעיתים זניחה למדי, אולם יש מקום לשקול אמצעי זה באופן נקודתי להתמודדות עם המזיק. בתחום הדברת העשבים הושג חסכון משמעותי ללא פגיעה ביעילות ההדברה וביבולים. ניטור עשביה בעזרת טכנולוגיות חקלאות מדייקת וטיפול בקטעים משובשים בלבד, יכול גם הוא להקטין את עלויות ההדברה. רפרנס סטטיסטי לצילום תרמי מוטס נמצא מתאים ביותר לחישה מרחוק של מצב המים כתחליף למדידה קרקעית בהכוונת השקיה. טיוב כתמי קרקע על ידי בוצה הביא לשיפור של כ 11% ביבול של כתמי קרקע 
חוליים. ניתוח אקונומטרי של נתוני חלקות מסחריות הראה יתרון לגידול במחזור של חיטה וכותנה. 
לסיכום, יישום תוצאות המיזם עשוי להביא לחיסכון ו/או שיפור יבול בכותנה ובכך לשפר את רווחיות הענף ולתרום ליציבותו. 

כנימת עש הטבק (כע"ט ) היא מזיק מפתח כלל עולמי הגורם נזקים כלכליים בגידולים חקלאים רבים כמו כותנה, ירקות ופרחים. כיום מקובל להגדיר את המין כנימת עש הטבק(Bemisia tabaci) כמין שיש לו טיפוסים ביולוגים (biotypes) או תת מינים שאין הבדלים מורפולוגיים ביניהם (דעה אחרת מקובלת מציעה להגדיר כל תת מין כמין שונה). תת המין B הוא הנפוץ בעולם והוא בר תחרות לכל תת מין אחר. בשנת 1999 התגלה בישראל תת-מין נוסף – Q שיש לו מחיצה רבייתית ברורה לתת-מין B. תת המין Q נמצא שונה בתכונותיו מהאחרון ובייחוד בזה שהוא פחות רגיש לתכשירי הדברה מקבוצת הניקוטינים החדשים (כמו קונפידור ומוספילן) וגם לטייגר. 
בעונות הכותנה האחרונות (מ- 2009) נראית מגמה של השתלטות תת המין B בשדות תוך פחיתה רבה בנוכחות ה- Q שנמצא באחוזים מעטים (5 – 10% בעיקר באזור שעלבים- עמק איילון). בעונות האחרונות, כתוצאה מהעלייה בתת המין B שרגיש לטייגר והיעלמותו של תת המין Q העמיד, הומלץ לטפל בתכשיר זה לאחר הגדרת תת המין באזור היעד. 
באופן כללי, אוכלוסיית כע"ט בשדות הכותנה בעונת 2013 הופיעו מוקדם מהרגיל אבל לאחר מכן האוכלוסייה לא הייתה גבוהה וההדברה הייתה יעילה. 

בתצפית נבדקה ההשפעה שיש למינון כפול של אמצעי "בלבול" על הנגיעות בהלקטית ורודה. 100 ו-50+50 יחידות יושמו בשדות של צב"ר קמ"ה, צרעה ונחשון באזור קזזה, בהשוואה למינון המקובל שהוא 50 יחידות לדונם. 
משך ה"בלבול" באקלפי היה ארוך או שווה לזה של הפימה, אך מספר הריסוסים היה נמוך יותר, וזאת, בעיקר, בגלל העונה הקצרה יותר באקלפי. 
מינון כפול בפימה הפחית את מספר הריסוסים לעומת המינון המקובל. 
יישום 50 יחידות במאי ו-50 יחידות נוספות בתחילת יוני היה טוב יותר מאשר יישום של כל המנה הכפולה בתחילת מאי, הן מבחינת משך ה"בלבול" והן מבחינת מספר הריסוסים. 
השוואה של משך ה"בלבול" ב-2012 לעומת 2013 מראה שהוא היה ארוך יותר ב-2013 בשני הזנים. כך גם לגבי מספר הריסוסים. 

כידוע מגוון התכשירים להדברת ההלקטית הורודה מצומצם מאוד. הסופרתיון אמור לצאת עוד שנה ותכשירים חדשים לא נראים באופק. זו הסיבה שבחרנו לבדוק השנה שני תכשירים ישנים מתוך מחשבה שאם הם ידבירו את ההלקטית הורודה, הם יוכלו להחליף את הסופרתיון. 
השניים שנבדקו הם מרשל (קרבמאט שמורשה, בין היתר, להדברת הליותיס בכותנה), ואימידן (זרחן אורגני שמורשה, בין היתר, להדברת עש התפוח ואנרסיה) 
תוצאות ההדברה של מרשל על בוגרים של הלקטית ורודה היו טובות, אך למשך זמן קצר. אימידן פעל בצורה בינונית ומטה. 

מטרת הניסוי היא בדיקה של התכשיר טוטם להדברת בוגרים של הלקטית ורודה, בהשוואה לטלסטאר

הגידול הסטנדרטי בארץ של הלקטית ורודה (ה"ו) שהחל בשנות ה- 70 סיגל שיטות מארה"ב והתאים אותם לגידול המוני לצורכי מחקר ובדיקת רגישות לתכשירי הדברה קונבנציונאליים. אוכלוסיית ה"ו המגודלת במעבדה התבססה על גלמים שנאספו בשדות אזור בית שאן לפני כשלושים שנה. מאז, עבר הגידול בתחנות שונות ומיקומו הנוכחי הבלעדי, מזה 10 שנים, הוא במרכז המחקר גילת. במרוצת השנים "רוענן" הקו ע"י הוספת פרטים, בדרך כלל בדרגת גולם, שנאספו בשדות האזור.

במהלך עשר השנים האחרונות נכנסו לשימוש בכותנה נרחב קוטלי העשבים אנווק וסטייפל. תכשירים אלו קוטלים מגוון רחב של עשבים, לבד או בשילוב, כאשר הם מרוססים בשלבי גידול שונים של הכותנה, החל בפסיגים ועד ארבעה עלים אמיתיים. כיום התווית מרשה ריסוס עד 4-6 עלים, אך לעיתים קיים צורך בריסוסים מאוחרים יותר, מעבר לשלב גידולי זה. סגירת הנוף מתרחשת לאחר תחילת ההשקיה בחודש יוני. לאחרונה נתקבלו דיווחים על מקרים בהם הכותנה נפגעה מריסוסים אלו כאשר ניתנו בשלבי גידול מתקדמים של הכותנה וגרמו לפגיעה ביבול. תגובת כותנה לזניה השונים (פימה, אקלה, אקלפי), לקוטלי עשבים אלו כאשר הם ניתנים בשלבי גידול מאוחרים טרם נבחנה, וכיום קיים פער ידע בתחום זה. מטרות המחקר הן 1) אפיון הנזק (אם בכלל) הנגרם בכותנה מריסוס מאוחר בקוטלי העשבים אנווק או סטייפל, בהקשר זה נבחן גם הנזק שנגרם לאיכות הסיבים. 2) איתור קוטלי עשבים בררניים לכותנה שיקטלו ירבוז ממורג, חנק ולפופית. בשנת מחקר זו בוצעו שני ניסויי שדה בגד"ש חפר. ממצאי המחקר: התכשיר דקוטה וכן שילוב התכשירים כותוגן ודקוטה גרם לעיכוב קל כ 10 ימים לאחר היישום אולם עיכוב זה נעלם לאחר מכן והכותנה התפתחה כמו צמחי הביקורת. עיכוב זה לא ניכר ביבול. תוצאות ניסוי זה מצביעות על כך שתכשירים אלו בטוחים לשימוש בכותנה ביישום קז"מ או ק"ה. הושגה הדברה יעילה של הלפופית ע"י התכשיר אנווק בתוספת משטח ושילוב עם סטייפל בטיפול במועד המאוחר יותר, לאחר הבשלת ההלקטים. במועד זה הלפופית מפותחת ומתחילה להתלפף על צמחי הכותנה. נמצא כי הכותנה לא נפגעה כלל מהטיפולים ולא נמדדה פגיעה ביבול. בבחינת מדדי איכות סיבי הכותנה אורך, חוזק ועדינות גם לא נמצא כל הבדל בין החלקות המטופלות לחלקות הביקורת.

היעילות של התכשיר מפיסטו, תכשיר ME TOO למוספילן נבדק בשתי תצפיות כנגד כנימות עלה, ונמצא יעיל כמו מוספילן.