הגנת הצומח

לנפח התרסיס השפעה רבה על יעילות ההדברה. גורמים נוספים המשפיעים על ההדברה הם גודל חריר הריסוס, צורת הפומית, מהירות הנסיעה/טיסה, זווית הריסוס ואמצעי החדרה שונים –לחץ הידראולי, מפוח, כנפונים, מועד הריסוס ותנאי מזג האוויר. בשנים האחרונות נוסף אמצעי ריסוס נוסף- רחפנים. לרחפן יתרונות רבים שישנם למטוס- כניסה לשטחים עם עבירות מוגבלת, חוסר הידוק של הקרקע, חוסר פגיעה פיזית בצמח. מעבר לכך יש לרחפן מספר יתרונות נוספים שהחשובים ביניהם הם טיסה במסלולים לא סדירים, טיסת לילה, יישום על פי מיפוי של כתמים לא רציפים.

רצינו לבחון את השימוש ברחפנים בצורה מסודרת ובחזרות כנדרש כדי לראות האם ניתן לנצל את היתרונות הרבים שיש לשיטת ריסוס זו להציע.

בשנים האחרונות ישנה עליה בנזקים הנגרמים מהתפרצותה מחלת רקבון הפחם ) Charcoal rot ) הגורמת לנבילה בכותנה ונגרמת ע"י הפטרייה Macrophomina phaseolina לה רגישים יותר זני הפימה שהיקף גידולם עולה. הדבקת הצמחים בפטרייה לא בהכרח גורמת להופעת תסמיני מחלה, והופעת המחלה תלויה בשינוי תנאי הסביבה כדוגמת טמפרטורה וזמינות מים הגורמים לצמח להיכנס לעקה. עם זאת עדיין לא ברור לחלוטין מה בדיוק גורם להתפרצות. ניסויי שדה קודמים הראו הפחתה של המחלה בעזרת השקיה נאותה. עם זאת מאחר והשקיה מוגברת יכולה גם לגרום לצימוח מוגבר על חשבון יצירת פרחים והלקטים יש צורך לדייק את ממשק ההשקיה כדי לאזן בין הגורמים. 

חקלאים רבים נוטים "לזרוע ברטוב" על מנת לחסוך במים. פרקטיקה זו המנצלת את המים שנאגרו בקרקע במהלך עונת הגשמים מחייבת זריעה בטמפרטורות קרקע נמוכות יותר ולעיתים מחייבת העמקת הזריעה במספר סנטימטרים. בעקבות כך העלנו השערה שהזריעה ברטוב מחלישה את הצמחים ומגבירה את רגישותם להתקפה ע"י מקרופומינה . 

במחקר זה אנו בוחנים את הקשר תנאי עקה בתחילת בשלבי הנביטה הראשונים להדבקה והתפרצות סימני מחלת ריקבון הפחם. התוצאות שהושגו בש נתיים אלה זו מצביעות על כך שדווקא טמפרטורה נמוכה בשלבי הגידול הראשוניים הגורמת לנביטה ארוכה יותר מגבירה את רגישות הצמחים להתפרצות ריקבון הפחם. ייתכן שזריעה מוקדמת ברטוב אינה פרקטיקה מייטבית וגורמת להתפרות המחלה. עם זאת מחקר נוסף דרוש על מנת לבסס טענה זו.

מחלת ריקבון הפחם (CRD) בכותנה היא מחלה הרסנית עם אפשרויות התמודדות מוגבלות. הגורם למחלה הוא הפטרייה Macrophomina phaseolina (Tassi) Goid, הנמצאת באדמה ופוגעת במגוון יבולים חשובים, כולל כותנה. הדברה משולבת של CRD נבדקה כאן באמצעות מדבירים ביולוגיים וכימיים בחדר גידול ובשדה. עיטוי זרעים ביולוגי עם מיני Trichoderma ולאחריו יישום התכשיר Azoxystrobin נבדק בהשוואה לעיטוי זרעים ביולוגי בלבד או גישה כימית מלאה, המבוססת על עיטוי זרעים בלבד או בשילוב עם תוספת Azoxystrobin במהלך העונה. 

ממצאי המחקר מציעים שיטה ידידותית לסביבה לשליטה ב M. phaseolina - בשדות כותנה. התערבות משולבת ביולוגית וכימית להגנה על גידולי כותנה מ- CRD נחשבת ידידותי לסביבה שכן היא יכול להפחית משמעותית את השימוש בקוטלי פטריות כימיים תוך חיזוק וייצוב יכולתם של המדבירים הביולוגיים למנוע את השפעת הפתוגן. תוצאות המחקר הנוכחי מעודדות התאמות ויישום עתידי של אסטרטגיות ההדברה המתוארות כאן גם כנגד מחלות אחרות של כותנה וב יבולים נוספים.

בשנים האחרונות חלה עליה משמעותית מאד באילוח במחלת המקרופומינה בשדות זני כותנת הפימה בישראל. המחקרים האחרונים מצביעים על קשר בין היות הצמחים בעקה בשלבי הגידול הראשונים ונוכחות המחלה. בנוסף, קיימת תיאוריה הטוענת שהעלייה בהיקף השטחים הנגועים במחלה נובעת מהפסקת השימוש בקוטל העשבים טריפלורלין בכותנה ובגידולים אחרים.

מטרת המחקר - להמשיך ולבחון בניסויים מבוקרים ובניסויי שדה את המעורבות האפשרית של קוטלי עשבים מקבוצת הדיניטרואנילינים – טרפלאן (טריפלורלין) סטומפ (פנדימתלין) המוצנעים מיכנית בקרקע בשכיחות המחלה בזני פימה וחומרתה. תוצאות המחקר יאפשרו התמודדות יעילה יותר במחלה הגורמת לנזקים משמעותיים בכותנה.

פטריית קרקע Macrophomina phaseolina הנה מחלה קשה במיוחד להדברה משום שהיא שורדות בקרקע לזמן רב ובעלת טווח רחב של פונדקאים. מטרת המחקר היא לרתום אמצעים טכנולוגיים (כגון צילומי רחפן ומידע ספקטרלי) לזיהוי מוקדם של המחלה בשדה. לטובת זיהוי מוקדם ופיתוח כלים למעקב אחר התפתחות המחלה בחלקה במספר חלקות, הוצע אלגוריתם חכם (מבוסס
למידת מכונה). תוצאות המחקר מצביעות על זיהוי מוצלח את המחלה, בנוסף התוצאות מראות כי ניתן לקשור בין עיתוי ההדבקה(תאריך זיהוי באמצעות האלגוריתם) עם חומרת המחלה.

הפטרייה Macrophomina phaseolina, מופצת בקרקע ותוקפת מעל 500 מינים שונים מכ- 75 משפחות צמחים. הפתוגן גורם למחלת ריקבון הפחם בכותנה שתסמיניה מתפתחים בשלבים מאוחרים של הגידול וכוללים התייבשות העלים והגבעולים, נבילה ותמותה של הצמח.

תרכובות כימיות מוחלפות בהדרגה בתכשירים ביולוגים ידידותיים לסביבה עקב הופעתם של קווי פטרייה עמידים לקוטלי פטריות וחשש הציבור לגבי השפעותיהם הבריאותיות והסביבתיות. 

לאחרונה פיתחנו מבחן מולקולארי המאפשר בחינת יעילות טיפולים ביולוגים בנבטים, בהם המחלה א-סימפטומטית .

נושאי המחקר בעונת 2023-

1. עמידות לבוגרי ההלקטית הורודה; 

2. כנימת עש הטבק – הדינמיקה של תת המינים והקשר לתנגודת

מקובל ליישם תכשירי הדברה בריסוס קרקעי על ידי מרססים נישאים  על אדם או טרקטור, או בריסוס אווירי. לרחפן יתרונות רבים שישנם למטוס. הבחירה ברחפן כאמצעי חלופי לריסוס באמצעות מטוס או מרסס קרקעי מתבצעת כבר כיום על ידי חקלאים רבים, בהיקפים שעולים עם הזמן, במטעים ובגד"ש בדרום וצפון הארץ. מארבע תצפיות אלו נראה לנו שהשימוש ברחפן לכל הפחות לא פוגע ביעילות ההדברה. לכן רצינו לבחון את השימוש ברחפנים בצורה מסודרת ובחזרות כנדרש כדי לראות האם ניתן לנצל את היתרונות הרבים שיש לשיטת ריסוס זו להציע.

מקום הפעילות של המזיק בצמח משפיעה על היכולת של תכשירי ההדברה להגיע אליו. 

בשנה זו באנו לבחון באופן ראשוני השוואה בין ריסוס רחפן וריסוס קרקע ביחס להדברת זחלים וכנימות עלה ויעילות ריסוס ברחפן לעומת ריסוס אווירי לשילוך בכותנה . 

הפטרייה Macrophomina phaseolina , מופצת בקרקע ותוקפת מעל 500 מינים שונים מכ- 75 משפחות צמחים. הפתוגן גורם למחלת ריקבון הפחם בכותנה שתסמיניה מתפתחים בשלבים מאוחרים של הגידול וכוללים התייבשות העלים והגבעולים, נבילה ותמותה של הצמח.

לאחרונה פיתחנו מבחן מולקולארי המאפשר בחינת יעילות טיפולים ביולוגים בנבטים, בהם המחלה א - סימפטומטית. הדברה משולבת ביולוגית-כימית מבוססת על שילוב של מיני טריכודרמה יחד עם תכשיר כימי במינון נמוך המקנה להן יציבות ועוצמה בתנאי הסביבה המשתנים.

עיטוי זרעים ביולוגי עם מיני Trichoderma ולאחריו יישום התכשיר Azoxystrobin נבדק בהשוואה לעיטוי זרעים ביולוגי בלבד או גישה כימית מלאה, המבוססת על עיטוי זרעים בלבד או בשילוב עם תוספת Azoxystrobin במהלך העונה.

מקובל לנטר אוכלוסיות זחלי הלקטית ורודה מתחילת הגידול כדי לאתר את מועד הופעת הפגע בתום התרדמה החורפית. הניטור, במלכודות פרומון, נעשה כדי לקבל אומדן על מועד ההגחה האמיתית  ולאמת זאת עם המועד המשוער המתקבל ממודל ימי מעלה. 

נתוני לכידה יומיומיים יהיו משמעותיים בשני מצבים: 1. באיתור המועד המדויק של תחילת הגחות דור ראשון, לקראת או במועד הצבת בלבול ראשון. במועד זה, הפסקת הלכידות מעידה על יעילות הבלבול. 2. בסוף התקופה של הבלבול ראשון, כשאוכלוסיות המזיק בשדה מבוססות ורצוי לאתר הגחת דור שדה שכבר אינו מושפע על ידי פרומון בלבול, מה שמעיד על סיום יעילות הבלבול הראשון. 

המלכודות מבוססות על הפעלת מצלמה בשילוב עם תוכנה לזיהוי עשים. הן בעלות יכולת זיהוי וספירה של עשים ומשדרות את התמונה והפענוח שלה על בסיס יומי או תדיר מכך. ראשית- המלכודות הדיגיטליות אכן מנטרות במידה דומה למלכודות הפיזיות, הן מבחינת מועדי הלכידה והן מבחינת העצמה. מתצפית זו נראה בבירור שהמלכודות הדיגיטליות מייצגות את נוכחות זכרי זחל ורוד בשדה במידה שווה למלכודות הפיזיות.