בראשית שנות החמישים ביקר בארץ החוואי היהודי מקליפורניה, סם המבורג, שהוזמן על-ידי חיים גבתי, שר החקלאות דאז, וגולדה מאיר, שרת העבודה דאז. יחד סיירו בשדות עמק בית שאן, וסם המבורג, חקלאי מובהק, אסף אדמה בידיו, הריח אותה ואמר שהיא מריחה מכותנה, לכן אם מחפשים מה לגדל, מוטב שיגדלו כאן כותנה.
סם המבורג הציע להקים חווה במקום, ויחד עם קיבוץ מעוז חיים הוחלט לעבד את הכותנה. כך הוקמה החווה הראשונה לגידול כותנה, שנקראה על שמו של סם, חוות שמואל.
בשנת 1953 נזרעה כותנה בשטח של 300 דונם ב-4 מקומות ארץ, בחוות איבים שעל-יד ניר עם, במשואות יצחק, בחוות שמואל בעמק בית שאן ובחוות מרדכי במעוז חיים. סם המבורג דאג למשלוח הראשון של חומר להדברת זחל ההלקט הזיפי, ואכן באותה שנה עלתה הכותנה יפה. ב- 1954 כבר נזרעו 3,000 דונם וב-1955 50 אלף דונם.
תחילה קטפו כותנה בידיים, בעזרת גיוסי ילדים וחברים, ובשנת 1955 כבר גייסו תלמידים מבתי-הספר של משקי הקיבוצים, שבאו לעזור בקטיף.
ב-1956 הובאה הקטפת הראשונה, קטפת חד-טורית. הקימו מחנה של קוטפים וקוטפות, שהתחרו ביניהם על רמת ההספק היומית. השיא אז היה כ-120 ק"ג ליום. כיוון שהיו אלה בדרך כלל קוטפות, מי שקטפה הכי הרבה כותנה נחשבה למלכת הכותנה.
סם המבורג הציע, שבמקום לרכוש קטפות חדשות, מוטב שיתרגלו לעבוד בקטפות ישנות. לשם כך הוא שלח 11 קטפות מקליפורניה, שרק כאשר פירקו אותן ועשו מהן מחדש 6 קטפות, הן יכלו לעבוד.
ב-1963 כבר עמד שטח מזרע הכותנה בארץ על 130 אלף דונם, בממוצע ארצי של כ-135 ק"ג סיבים לדונם.
סם המבורג נפטר בשנת 1979, ולאחר מותו הוקמה קרן על שמו, שמטרתה להעניק פרסים למגדלים מצטיינים ולמי שתרמו תרומה חשובה לענף הכותנה ולגידול ירקות לתעשייה.
הפרס ניתן מדי שנה, ועד כה זכו בפרס עשרות רבות של חקלאים, מדריכים וחוקרים.
לקרן ועדה מקצועית, שבראשה עומד מנהל שה"מ, וחברים בה מדריכים וחוקרים הממליצים מדי שנה על המועמדים לזכות בפרס. ההמלצות מובאות בפני הנהלת הקרן, שבראשה איש ציבור הנהלת הקרן קובעת את זוכי הפרס לאותה שנה.