ממשק גידול

בשנים האחרונות ישנה עליה בנזקים הנגרמים מהתפרצותה מחלת רקבון הפחם ) Charcoal rot ) הגורמת לנבילה בכותנה ונגרמת ע"י הפטרייה Macrophomina phaseolina לה רגישים יותר זני הפימה שהיקף גידולם עולה. הדבקת הצמחים בפטרייה לא בהכרח גורמת להופעת תסמיני מחלה, והופעת המחלה תלויה בשינוי תנאי הסביבה כדוגמת טמפרטורה וזמינות מים הגורמים לצמח להיכנס לעקה. עם זאת עדיין לא ברור לחלוטין מה בדיוק גורם להתפרצות. ניסויי שדה קודמים הראו הפחתה של המחלה בעזרת השקיה נאותה. עם זאת מאחר והשקיה מוגברת יכולה גם לגרום לצימוח מוגבר על חשבון יצירת פרחים והלקטים יש צורך לדייק את ממשק ההשקיה כדי לאזן בין הגורמים.
חקלאים רבים נוטים "לזרוע ברטוב" על מנת לחסוך במים. פרקטיקה זו המנצלת את המים שנאגרו בקרקע במהלך עונת הגשמים מחייבת זריעה בטמפרטורות קרקע נמוכות יותר ולעיתים מחייבת העמקת הזריעה במספר סנטימטרים. בעקבות כך העלנו השערה שהזריעה ברטוב מחלישה את הצמחים ומגבירה את רגישותם להתקפה ע"י מקרופומינה.
במחקר זה אנו בוחנים את הקשר תנאי עקה בתחילת בשלבי הנביטה הראשונים להדבקה והתפרצות סימני מחלת ריקבון הפחם. התוצאות שהושגו בשנים 2022-2024 מצביעות על כך שדווקא טמפרטורה נמוכה בשלבי הגידול הראשוניים הגורמת לנביטה ארוכה יותר מגבירה את רגישות הצמחים להתפרצות ריקבון הפחם. ייתכן שזריעה מוקדמת ברטוב אינה פרקטיקה מייטבית וגורמת להתפרות המחלה. עם זאת המנגנונים הגורמים לקשר בין הזריעה המוקדמת להתפרצות המחלה והיבולים הנמוכים כמו גם הדרכים להקטין את הנזק מהמחלה דורשים מחקר נוסף.

התמודדות עם עשבים קשי הדברה בכותנה הינה משימה מאתגרת. בחלק משמעותי של שדות הכותנה ניצב הקושי של התמודדות עם העשב המאוד בעייתי, ירבוז פלמרי. העובדה שהירבוז מציץ  מאוחר יחסית ובדרך כלל על פס שלוחת הטפטוף,  מובילה אותנו לנסות לטפל כנגדו ביישום נוסף של מונעי הצצה על פס השלוחה. בניסוי זה בדקנו מספר צרופים של קוטלי עשבים בשתי שיטות יישום, ריסוס על השלוחה והזרקה דרך שלוחת הטפטוף.  לא היה שוני בסך הירבוזים בשתי שיטות היישום. מספר הירבוזים הגדולים גבוה  בהזרקה לשלוחת הטפטוף בהשוואה  לריסוס על השלוחה.  היבול ביישום בריסוס עולה במובהק על היישום בהזרקה. היבול יורד בטפולים בהם שולב הפולסווינג. כאשר מנתחים  רק את הטפולים שיושמו בריסוס, מסתבר שטפול  המשלב רייסר ודיורקס הקטין את מספר צמחי הירבוז בשיעור המירבי. ביישום בריסוס לא נמצאו הפרשי יבול בין הטפולים.

הפטרייה Macrophomina phaseolina, מופצת בקרקע ותוקפת מעל 500 מינים שונים מכ- 75 משפחות צמחים. הפתוגן גורם למחלת ריקבון הפחם בכותנה שתסמיניה מתפתחים בשלבים מאוחרים של הגידול וכוללים התייבשות העלים והגבעולים, נבילה ותמותה של הצמח.

תרכובות כימיות מוחלפות בהדרגה בתכשירים ביולוגים ידידותיים לסביבה עקב הופעתם של קווי פטרייה עמידים לקוטלי פטריות וחשש הציבור לגבי השפעותיהם הבריאותיות והסביבתיות. 

לאחרונה פיתחנו מבחן מולקולארי המאפשר בחינת יעילות טיפולים ביולוגים בנבטים, בהם המחלה א-סימפטומטית .

בשנים האחרונות ישנה עליה בנזקים הנגרמים מהתפרצותה מחלת רקבון הפחם ( Charcoal rot) הגורמת לנבילה בכותנה ונגרמת ע"י הפטרייה Macrophomina phaseolina לה רגישים יותר זני הפימה שהיקף גידולם עולה. הדבקת הצמחים בפטרייה לא בהכרח גורמת להופעת תסמיני מחלה, והופעת המחלה תלויה בשינוי תנאי הסביבה כדוגמת טמפרטורה וזמינות מים הגורמים לצמח להיכנס לעקה. עם זאת עדיין לא ברור לחלוטין מה בדיוק גורם להתפרצות. ניסויי שדה קודמים הראו הפחתה של המחלה בעזרת השקיה נאותה. עם זאת מאחר והשקיה מוגברת יכולה גם לגרום לצימוח מוגבר על חשבון יצירת פרחים והלקטים יש צורך לדייק את ממשק ההשקיה כדי לאזן בין הגורמים. 

חקלאים רבים נוטים "לזרוע ברטוב" על מנת לחסוך במים. פרקטיקה זו המנצלת את המים שנאגרו בקרקע במהלך עונת הגשמים מחייבת זריעה בטמפרטורות קרקע נמוכות יותר ולעיתים מחייבת העמקת  הזריעה במספר סנטימטרים. בעקבות כך העלנו השערה שהזריעה ברטוב מחלישה את הצמחים ומגבירה את רגישותם להתקפה ע"י מקרופומינה.

במחקר זה אנו בוחנים את הקשר תנאי עקה בתחילת בשלבי הנביטה הראשונים להדבקה והתפרצות סימני מחלת ריקבון הפחם. התוצאות שהושגו בשנתיים אלה זו מצביעות על כך שדווקא טמפרטורה נמוכה בשלבי הגידול הראשוניים הגורמת לנביטה ארוכה יותר מגבירה את רגישות הצמחים להתפרצות ריקבון הפחם. ייתכן שזריעה מוקדמת ברטוב אינה פרקטיקה מייטבית וגורמת להתפרות המחלה. עם זאת מחקר נוסף דרוש על מנת לבסס טענה זו.  

פטריית קרקע Macrophomina phaseolina הנה מחלה קשה במיוחד להדברה משום שהיא שורדות בקרקע לזמן רב ובעלת טווח רחב של פונדקאים. מטרת המחקר היא לרתום אמצעים טכנולוגיים (כגון צילומי רחפן ומידע ספקטרלי) לזיהוי מוקדם של המחלה בשדה. לטובת זיהוי מוקדם ופיתוח כלים למעקב אחר התפתחות המחלה בחלקה במספר חלקות, הוצע אלגוריתם חכם (מבוססלמידת מכונה). תוצאות המחקר מצביעות על זיהוי מוצלח את המחלה, בנוסף התוצאות מראות כי ניתן לקשור בין עיתוי ההדבקה (תאריך זיהוי באמצעות האלגוריתם) עם חומרת המחלה.

מקובל ליישם תכשירי הדברה בריסוס קרקעי על ידי מרססים נישאים  על אדם או טרקטור, או בריסוס אווירי. לרחפן יתרונות רבים שישנם למטוס. הבחירה ברחפן כאמצעי חלופי לריסוס באמצעות מטוס או מרסס קרקעי מתבצעת כבר כיום על ידי חקלאים רבים, בהיקפים שעולים עם הזמן, במטעים ובגד"ש בדרום וצפון הארץ. מארבע תצפיות אלו נראה לנו שהשימוש ברחפן לכל הפחות לא פוגע ביעילות ההדברה. לכן רצינו לבחון את השימוש ברחפנים בצורה מסודרת ובחזרות כנדרש כדי לראות האם ניתן לנצל את היתרונות הרבים שיש לשיטת ריסוס זו להציע.

מקום הפעילות של המזיק בצמח משפיעה על היכולת של תכשירי ההדברה להגיע אליו. 

בשנה זו באנו לבחון באופן ראשוני השוואה בין ריסוס רחפן וריסוס קרקע ביחס להדברת זחלים וכנימות עלה ויעילות ריסוס ברחפן לעומת ריסוס אווירי לשילוך בכותנה . 

בשנים האחרונות חלה עליה משמעותית מאד באילוח במחלת המקרופומינה בשדות זני כותנת הפימה בישראל. המחקרים האחרונים מצביעים על קשר בין היות הצמחים בעקה בשלבי הגידול הראשונים ונוכחות המחלה.

בנוסף, קיימת תיאוריה הטוענת שהעלייה בהיקף השטחים הנגועים במחלה נובעת מהפסקת השימוש בקוטל העשבים טריפלורלין בכותנה ובגידולים אחרים.

מטרת המחקר - להמשיך ולבחון בניסויים מבוקרים ובניסויי שדה את המעורבות האפשרית של קוטלי עשבים מקבוצת הדיניטרואנילינים – טריפלורלין ופנדימתלין המוצנעים מיכנית בקרקע בשכיחות המחלה בזני פימה וחומרתה.

מהמחקר בשנה השניה למדנו שיש להקדים ולבחור חלקות נגועות או לפחות עם "פוטנציאל נגיעות" גבוה ולקוות שאכן תופיע מחלה מה שלא התרחש בחלקה בשנה זו. לאור העדר סיכוי לאישור השימוש בטריפלורלין בעתיד הנראה לעין, אנו לא נמשיך את הפעלת הפרוייקט, אך מציעים להמשיך ולהשוות את הקשר בין רמת האילוח במקרופומינה והשימוש בסטומפ מוצנע ברמת האזור.

הפטרייה Macrophomina phaseolina , מופצת בקרקע ותוקפת מעל 500 מינים שונים מכ- 75 משפחות צמחים. הפתוגן גורם למחלת ריקבון הפחם בכותנה שתסמיניה מתפתחים בשלבים מאוחרים של הגידול וכוללים התייבשות העלים והגבעולים, נבילה ותמותה של הצמח.

לאחרונה פיתחנו מבחן מולקולארי המאפשר בחינת יעילות טיפולים ביולוגים בנבטים, בהם המחלה א - סימפטומטית. הדברה משולבת ביולוגית-כימית מבוססת על שילוב של מיני טריכודרמה יחד עם תכשיר כימי במינון נמוך המקנה להן יציבות ועוצמה בתנאי הסביבה המשתנים.

עיטוי זרעים ביולוגי עם מיני Trichoderma ולאחריו יישום התכשיר Azoxystrobin נבדק בהשוואה לעיטוי זרעים ביולוגי בלבד או גישה כימית מלאה, המבוססת על עיטוי זרעים בלבד או בשילוב עם תוספת Azoxystrobin במהלך העונה.

השימוש במווסת הצימוח פיקטר בגידול כותנת הפימה רווח מאוד בשנים האחרונות. עבודה זו, בה יושמו טיפולי פיקטר במועדים ובמינונים שונים, נועדה לבחון בעיקר את ההשפעה של טפולי פיקטר במינון גבוה משמעותית מהמקובל, על גובה הצמח ועל היבול. גובה הצמח לא הושפע מההעלאה המשמעותית של מינון הפיקטר.  יבולי הכותנה בניסוי, כמו גם בשדות המסחריים בסביבה, נמוכים מאוד השנה ולכן יש לנהוג זהירות במסקנות. שלושת הטפולים בהם יושם פיקטר במינון גבוה מאוד ביחס למקובל,  בשני המועדים בהם מינון זה רוסס, הורידו את היבול ביחס לביקורת ב 20 %, הפרש זה היה מובהק ביחס לטפול המיטבי. לכן יש לחשוש מיישום פיקטר במינונים גבוהים מאוד.