ממשק גידול

בשנים האחרונות ישנה עליה בנזקים הנגרמים מהתפרצותה מחלת רקבון הפחם ) Charcoal rot ) הגורמת לנבילה בכותנה ונגרמת ע"י הפטרייה Macrophomina phaseolina לה רגישים יותר זני הפימה שהיקף גידולם עולה. הדבקת הצמחים בפטרייה לא בהכרח גורמת להופעת תסמיני מחלה, והופעת המחלה תלויה בשינוי תנאי הסביבה כדוגמת טמפרטורה וזמינות מים הגורמים לצמח להיכנס לעקה. עם זאת עדיין לא ברור לחלוטין מה בדיוק גורם להתפרצות. ניסויי שדה קודמים הראו הפחתה של המחלה בעזרת השקיה נאותה. עם זאת מאחר והשקיה מוגברת יכולה גם לגרום לצימוח מוגבר על חשבון יצירת פרחים והלקטים יש צורך לדייק את ממשק ההשקיה כדי לאזן בין הגורמים. 

חקלאים רבים נוטים "לזרוע ברטוב" על מנת לחסוך במים. פרקטיקה זו המנצלת את המים שנאגרו בקרקע במהלך עונת הגשמים מחייבת זריעה בטמפרטורות קרקע נמוכות יותר ולעיתים מחייבת העמקת הזריעה במספר סנטימטרים. בעקבות כך העלנו השערה שהזריעה ברטוב מחלישה את הצמחים ומגבירה את רגישותם להתקפה ע"י מקרופומינה . 

במחקר זה אנו בוחנים את הקשר תנאי עקה בתחילת בשלבי הנביטה הראשונים להדבקה והתפרצות סימני מחלת ריקבון הפחם. התוצאות שהושגו בש נתיים אלה זו מצביעות על כך שדווקא טמפרטורה נמוכה בשלבי הגידול הראשוניים הגורמת לנביטה ארוכה יותר מגבירה את רגישות הצמחים להתפרצות ריקבון הפחם. ייתכן שזריעה מוקדמת ברטוב אינה פרקטיקה מייטבית וגורמת להתפרות המחלה. עם זאת מחקר נוסף דרוש על מנת לבסס טענה זו.

מחלת ריקבון הפחם (CRD) בכותנה היא מחלה הרסנית עם אפשרויות התמודדות מוגבלות. הגורם למחלה הוא הפטרייה Macrophomina phaseolina (Tassi) Goid, הנמצאת באדמה ופוגעת במגוון יבולים חשובים, כולל כותנה. הדברה משולבת של CRD נבדקה כאן באמצעות מדבירים ביולוגיים וכימיים בחדר גידול ובשדה. עיטוי זרעים ביולוגי עם מיני Trichoderma ולאחריו יישום התכשיר Azoxystrobin נבדק בהשוואה לעיטוי זרעים ביולוגי בלבד או גישה כימית מלאה, המבוססת על עיטוי זרעים בלבד או בשילוב עם תוספת Azoxystrobin במהלך העונה. 

ממצאי המחקר מציעים שיטה ידידותית לסביבה לשליטה ב M. phaseolina - בשדות כותנה. התערבות משולבת ביולוגית וכימית להגנה על גידולי כותנה מ- CRD נחשבת ידידותי לסביבה שכן היא יכול להפחית משמעותית את השימוש בקוטלי פטריות כימיים תוך חיזוק וייצוב יכולתם של המדבירים הביולוגיים למנוע את השפעת הפתוגן. תוצאות המחקר הנוכחי מעודדות התאמות ויישום עתידי של אסטרטגיות ההדברה המתוארות כאן גם כנגד מחלות אחרות של כותנה וב יבולים נוספים.

בשנים האחרונות חלה עליה משמעותית מאד באילוח במחלת המקרופומינה בשדות זני כותנת הפימה בישראל. המחקרים האחרונים מצביעים על קשר בין היות הצמחים בעקה בשלבי הגידול הראשונים ונוכחות המחלה. בנוסף, קיימת תיאוריה הטוענת שהעלייה בהיקף השטחים הנגועים במחלה נובעת מהפסקת השימוש בקוטל העשבים טריפלורלין בכותנה ובגידולים אחרים.

מטרת המחקר - להמשיך ולבחון בניסויים מבוקרים ובניסויי שדה את המעורבות האפשרית של קוטלי עשבים מקבוצת הדיניטרואנילינים – טרפלאן (טריפלורלין) סטומפ (פנדימתלין) המוצנעים מיכנית בקרקע בשכיחות המחלה בזני פימה וחומרתה. תוצאות המחקר יאפשרו התמודדות יעילה יותר במחלה הגורמת לנזקים משמעותיים בכותנה.

השימוש במווסת הצימוח פיקטר בגידול כותנת הפימה רווח מאוד בשנים האחרונות. עבודה זו, בה יושמו טיפולי פיקטר במועדים ובמינונים שונים, נועדה לבחון בעיקר את ההשפעה של טפולי פיקטר במינון גבוה משמעותית מהמקובל, על גובה הצמח ועל היבול. גובה הצמח לא הושפע מההעלאה המשמעותית של מינון הפיקטר. יבולי הכותנה בניסוי, כמו גם בשדות המסחריים בסביבה, נמוכים מאוד השנה ולכן יש לנהוג זהירות במסקנות. שלושת הטפולים בהם יושם פיקטר במינון גבוה מאוד ביחס למקובל, בשני המועדים בהם מינון זה רוסס, הורידו את היבול ביחס לביקורת ב- 20%, הפרש זה היה מובהק ביחס לטפול המיטבי. לכן יש לחשוש מיישום פיקטר במינונים גבוהים מאוד.

פטריית קרקע Macrophomina phaseolina הנה מחלה קשה במיוחד להדברה משום שהיא שורדות בקרקע לזמן רב ובעלת טווח רחב של פונדקאים. מטרת המחקר היא לרתום אמצעים טכנולוגיים (כגון צילומי רחפן ומידע ספקטרלי) לזיהוי מוקדם של המחלה בשדה. לטובת זיהוי מוקדם ופיתוח כלים למעקב אחר התפתחות המחלה בחלקה במספר חלקות, הוצע אלגוריתם חכם (מבוסס
למידת מכונה). תוצאות המחקר מצביעות על זיהוי מוצלח את המחלה, בנוסף התוצאות מראות כי ניתן לקשור בין עיתוי ההדבקה(תאריך זיהוי באמצעות האלגוריתם) עם חומרת המחלה.

בשנים האחרונות ישנה עליה בנזקים הנגרמים מהתפרצותה מחלת רקבון הפחם ) Charcoal rot ) הגורמת לנבילה בכותנה ונגרמת ע"י הפטרייה Macrophomina phaseolina לה רגישים יותר זני הפימה שהיקף גידולם עולה. הדבקת הצמחים בפטרייה לא בהכרח גורמת להופעת תסמיני מחלה, והופעת המחלה תלויה בשינוי תנאי הסביבה כדוגמת טמפרטורה וזמינות מים הגורמים לצמח להיכנס לעקה. עם זאת עדיין לא ברור לחלוטין מה בדיוק גורם להתפרצות. ניסויי שדה קודמים הראו הפחתה של המחלה בעזרת השקיה נאותה. עם זאת מאחר והשקיה מוגברת יכולה גם לגרום לצימוח מוגבר על חשבון יצירת פרחים והלקטים יש צורך לדייק את ממשק ההשקיה כדי לאזן בין הגורמים.
חקלאים רבים נוטים "לזרוע ברטוב" על מנת לחסוך במים. פרקטיקה זו המנצלת את המים שנאגרו בקרקע במהלך עונת הגשמים מחייבת זריעה בטמפרטורות קרקע נמוכות יותר ולעיתים מחייבת העמקת הזריעה במספר סנטימטרים. בעקבות כך העלנו השערה שהזריעה ברטוב מחלישה את הצמחים ומגבירה את רגישותם להתקפה ע"י מקרופומינה.
במחקר זה אנו בוחנים את הקשר תנאי עקה בתחילת בשלבי הנביטה הראשונים להדבקה והתפרצות סימני מחלת ריקבון הפחם. התוצאות שהושגו בשנים 2022-2024 מצביעות על כך שדווקא טמפרטורה נמוכה בשלבי הגידול הראשוניים הגורמת לנביטה ארוכה יותר מגבירה את רגישות הצמחים להתפרצות ריקבון הפחם. ייתכן שזריעה מוקדמת ברטוב אינה פרקטיקה מייטבית וגורמת להתפרות המחלה. עם זאת המנגנונים הגורמים לקשר בין הזריעה המוקדמת להתפרצות המחלה והיבולים הנמוכים כמו גם הדרכים להקטין את הנזק מהמחלה דורשים מחקר נוסף.

התמודדות עם עשבים קשי הדברה בכותנה הינה משימה מאתגרת. בחלק משמעותי של שדות הכותנה ניצב הקושי של התמודדות עם העשב המאוד בעייתי, ירבוז פלמרי. העובדה שהירבוז מציץ  מאוחר יחסית ובדרך כלל על פס שלוחת הטפטוף,  מובילה אותנו לנסות לטפל כנגדו ביישום נוסף של מונעי הצצה על פס השלוחה. בניסוי זה בדקנו מספר צרופים של קוטלי עשבים בשתי שיטות יישום, ריסוס על השלוחה והזרקה דרך שלוחת הטפטוף.  לא היה שוני בסך הירבוזים בשתי שיטות היישום. מספר הירבוזים הגדולים גבוה  בהזרקה לשלוחת הטפטוף בהשוואה  לריסוס על השלוחה.  היבול ביישום בריסוס עולה במובהק על היישום בהזרקה. היבול יורד בטפולים בהם שולב הפולסווינג. כאשר מנתחים  רק את הטפולים שיושמו בריסוס, מסתבר שטפול  המשלב רייסר ודיורקס הקטין את מספר צמחי הירבוז בשיעור המירבי. ביישום בריסוס לא נמצאו הפרשי יבול בין הטפולים.

הפטרייה Macrophomina phaseolina, מופצת בקרקע ותוקפת מעל 500 מינים שונים מכ- 75 משפחות צמחים. הפתוגן גורם למחלת ריקבון הפחם בכותנה שתסמיניה מתפתחים בשלבים מאוחרים של הגידול וכוללים התייבשות העלים והגבעולים, נבילה ותמותה של הצמח.

תרכובות כימיות מוחלפות בהדרגה בתכשירים ביולוגים ידידותיים לסביבה עקב הופעתם של קווי פטרייה עמידים לקוטלי פטריות וחשש הציבור לגבי השפעותיהם הבריאותיות והסביבתיות. 

לאחרונה פיתחנו מבחן מולקולארי המאפשר בחינת יעילות טיפולים ביולוגים בנבטים, בהם המחלה א-סימפטומטית .

בשנים האחרונות ישנה עליה בנזקים הנגרמים מהתפרצותה מחלת רקבון הפחם ( Charcoal rot) הגורמת לנבילה בכותנה ונגרמת ע"י הפטרייה Macrophomina phaseolina לה רגישים יותר זני הפימה שהיקף גידולם עולה. הדבקת הצמחים בפטרייה לא בהכרח גורמת להופעת תסמיני מחלה, והופעת המחלה תלויה בשינוי תנאי הסביבה כדוגמת טמפרטורה וזמינות מים הגורמים לצמח להיכנס לעקה. עם זאת עדיין לא ברור לחלוטין מה בדיוק גורם להתפרצות. ניסויי שדה קודמים הראו הפחתה של המחלה בעזרת השקיה נאותה. עם זאת מאחר והשקיה מוגברת יכולה גם לגרום לצימוח מוגבר על חשבון יצירת פרחים והלקטים יש צורך לדייק את ממשק ההשקיה כדי לאזן בין הגורמים. 

חקלאים רבים נוטים "לזרוע ברטוב" על מנת לחסוך במים. פרקטיקה זו המנצלת את המים שנאגרו בקרקע במהלך עונת הגשמים מחייבת זריעה בטמפרטורות קרקע נמוכות יותר ולעיתים מחייבת העמקת  הזריעה במספר סנטימטרים. בעקבות כך העלנו השערה שהזריעה ברטוב מחלישה את הצמחים ומגבירה את רגישותם להתקפה ע"י מקרופומינה.

במחקר זה אנו בוחנים את הקשר תנאי עקה בתחילת בשלבי הנביטה הראשונים להדבקה והתפרצות סימני מחלת ריקבון הפחם. התוצאות שהושגו בשנתיים אלה זו מצביעות על כך שדווקא טמפרטורה נמוכה בשלבי הגידול הראשוניים הגורמת לנביטה ארוכה יותר מגבירה את רגישות הצמחים להתפרצות ריקבון הפחם. ייתכן שזריעה מוקדמת ברטוב אינה פרקטיקה מייטבית וגורמת להתפרות המחלה. עם זאת מחקר נוסף דרוש על מנת לבסס טענה זו.  

פטריית קרקע Macrophomina phaseolina הנה מחלה קשה במיוחד להדברה משום שהיא שורדות בקרקע לזמן רב ובעלת טווח רחב של פונדקאים. מטרת המחקר היא לרתום אמצעים טכנולוגיים (כגון צילומי רחפן ומידע ספקטרלי) לזיהוי מוקדם של המחלה בשדה. לטובת זיהוי מוקדם ופיתוח כלים למעקב אחר התפתחות המחלה בחלקה במספר חלקות, הוצע אלגוריתם חכם (מבוססלמידת מכונה). תוצאות המחקר מצביעות על זיהוי מוצלח את המחלה, בנוסף התוצאות מראות כי ניתן לקשור בין עיתוי ההדבקה (תאריך זיהוי באמצעות האלגוריתם) עם חומרת המחלה.