עם המעבר לגידול כותנה מטיפוס פימה באזור העמק, החריפה מאד בעיית הזחל הורוד, כשאין תרופת פלא להדברתו. אחת הסיבות
להתפרצות המזיק בעמק, הם ההלקטים הרבים הנותרים בסוף הגידול על צמחי הכותנה, בהיקף גדול בהרבה מהמוכר לנו בגידול כותנה
מטיפוס אקלה. כשבהמשך, אוכלוסיית זחלי המזיק בגרעינים אשר בהלקטים הירוקים, הנמצאת בתהליך החריפה, גדולה מאד!
לאור כל זאת חיפשנו דרך להפחית הלקטים ירוקים אלה, מבלי לפגוע ביבול הכותנה ובאיכותה. כך בשנת 2007 העמדנו תצפית וניסוי
של חב' "לוכסמבורג", במינונים ובמועדי יישום (CARFENTRAZONE ETHYL) פרלמינריים בהם בחנו את השפעת התכשיר ספוטלייט
שונים. תכשיר זה, אשר לא צלח לשילוך, נבחר בשל יכולתו לצרוב את חלקי הצמח השונים בהם הוא פוגע. כך שהפגיעה באברי הצמח
העליונים משמעותית והוא לא חודר עמוק מידי. כלומר, לחלקי הצמח ולאברי הפרי בעומק הנוף לא נגרם כל נזק. ואכן הממצאים איששו
את השערתנו
ההלקטית הורודה (זחל ורוד), Pectinophora gossypiella היא אחד המזיקים הקשים בכותנה. נקבות המזיק מטילות את הביצים באזורים מוסתרים בבסיס הפרח
או ההלקט, והזחלים הבוקעים מהביצים חודרים בתוך כשעתיים לפרח או ההלקט המתפתחים,
שם הם מוגנים מריסוסים של קוטלי חרקים כימיים. דבר זה מצריך ריסוסים רבים לאורך עונת
הגידול, גורם לקטילה של אויבים טבעיים, להתפרצויות של מזיקים משניים ולהפרת השיווי
משקל האקולוגי של המערכת החקלאית האזורית. לאור העלייה המשמעותית בשנים האחרונות
ברמת האילוח של אוכלוסיות זחל וורוד בשדות כותנה ובמספר הריסוסים לעונה כנגד המזיק,
קיים צורך בפיתוח גישות חדשות אשר יסייעו בהורדה משמעותית של גודל אוכלוסיית המזיק
בעיקר בתחילת העונה.
במטרה לבחון אמצעים נוספים לצמצום הנזק לכותנה מהזחל הורוד, נבחר שדה פימה של קיבוץ
עין שמר המגודל בתוך איזור בעל פוטנציאל לנוכחות המזיק משנה קודמת. השדה חולק לאורכו
לשתי חלקות, אחת מהן קיבלה טיפול כפול ומוקדם יחסית של חוטי פרומון, ביחס לחלקת
ביקורת צמודה. בחלקת הטיפול המוגבר ניתן טיפול מוקדם לשילוך לזירוז פתיחה ולהסרת
הלקטים מאוחרים. תוצאות הניטור לנוכחות המזיק לאורך העונה ובדיקת הנזק לא הראו יתרון
לטיפול המוגבר על הביקורת.
מבחן הזנים הארצי המתקיים מדי שנה הוא שלב חשוב בתהליך בחינת זנים חדשים והכנסתם לגידול מסחרי בישראל.
השנה נבחנו זנים חדשים בקבוצות הזנים, פימה ומכלואים בין מיניים שאליהם צורפו שני זני אקלה. קבוצות זני פימה חדשים
נכנסו השנה למבחן משלושת חברות הזרעים: זרעי ישראל, אגרידרה והזרע ג'נטיקס. מבחן המכלואים הבין מיניים כולו הוקדש
לזנים של חברה אחת, הזרע ג'נטיקס ואליו הוצמד מבחן של זן אקלה השייך לחברת זרעי ישראל.
בזני הפימה ישנה התקדמות בתכונות האיכות של מרבית הזנים החדשים שנבדקו. רובם משתווים, או עולים, על זן הביקורת
חלק מהזנים שנבחנו השנה בפעם הראשונה נמצאו כעולים על זן הביקורת ביבול הסיבים. .P-008 המסחרי
קבוצת זנים זו נראית מבטיחה בתמורה שהיא נותנת למגדל והם ימשיכו במבחנים גם בשנה הבאה.
מים הם הגורם העיקרי המגביל התפתחות צמחים ויבולי גידולים חקלאיים בעולם כולו. בעיה זו
אף צפויה להחריף בשל הדרישה הגוברת למים לשימוש ביתי ותעשייתי והשינוי האקלימי הגלובלי.
אחת הדרכים המבטיחות להתמודדות עם המחסור במים בחקלאות היא שיפור פיסיולוגי-גנטי של
התאמת הצמחים לתנאי עקת מים. כותנה (Gossypium Spp) היא גידול קיץ של אזורים צחיחים וצחיחים-למחצה, ולכן נחשף הצמח במקרים רבים במהלך גידולו, גם בתנאי השקיה, לעקות מים הפוגעות ביבול ובאיכות. מקור
הכותנה הוא מצמחי בר הגדלים באזורים סוב-טרופיים צחיחים-למחצה ומותאמים לתנאי מחסור
במים, אלא שבמהלך התרבות והטיפוח המודרני איבדה הכותנה את יכולת ההתאמה ליובש המצויה
במיני הבר. בזני כותנה מודרניים הגדלים בתנאי שדה מוליכות פיוניות גבוהה מן הנדרש לאספקת CO2
לתהליך הפוטוסינתזה וכמעט שאינה מגבילה את קצב הטרנספירציה (Radin, 1994).
כל הזכויות שמורות | מופעל על ידי Effect Systems