מחקרים

ירבוז הגדות וירבוז פלמרי, הם עשבים פולשים, המהווים עשב קשה הדברה בכותנה. עשבים אלו בעלי
תכונות המקנות להם יכולת להתחרות עם הכותנה על המשאבים השונים ולכן לגרום להפחתה ביבול ואיכותו. גורם נוסף המסייע להפצת עשבים קשי הדברה אלה נובע מהוצאת קוטל העשבים טריפלורלין (טרפלאן) משימוש בשנים האחרונות, שכן התכשיר הדביר היטב את נבטי הירבוזים. במקביל, התפשטותו המהירה של הירבוז הפלמרי, בשדות גד"ש בכלל וכותנה בפרט, והנזקים הרבים שצמח זה גורם ליבולים על אף השימוש הנרחב בתכשירים מעכבי ALS (אנבוק וסטייפל) מעוררים חשש של התפתחות הבעיה של עמידות לק"ע.
עשבים רעים יכולים לשרוד ריסוס לא רק עקב עמידות אלא גם כתוצאה מהתחמקות עקב שימוש בצורת יישום לא מתאימה, תנאי סביבה לא מתאימים, או מינונים לא נכונים והצללה של צמחים אחרים.
בשנים האחרונות, התגברות הדיווחים על אוכלוסיות ירבוזים העמידות לק"ע, בשילוב עם צמצום כמות ק"ע המורשים לגידול כותנה, מציבים אתגר להתמודדות וצמצום בעיית העמידות. זיהוי מוקדם של עמידות לק"ע מעכב ALS המבוסס על מודל מיון ספקטרלי בין ירבוזים עמידים ללא עמידים צפוי לשפר את יעילות ניהול הטיפול בע"ר בכותנה ולכן עשוי לחסוך משאבים ולהגדיל את היבולים. במסגרת עבודת מחקר זו הכוונה היא לאתר את הרזולוציה הספקטרלית המיטבית לזיהוי מוקדם של העמידות למעכבי ALS .

השיבוש בירבוז הגדות וירבוז פלמרי הולך ועולה, ויותר אוכלוסיות מתגלות בגידולי קיץ שונים, כולל כותנה, תירס ואבטיח. מאחר והם צמחי C4 חד שנתיים, דו-ביתיים, המאופיינים בקצב התפתחות מהיר מאוד ובהפרייה זרה, נמצאו אוכלוסיות שהראו עמידות לקוטלי עשבים ברמות שונות. מטרות המחקר הן לבחון דרכים להדברת שני העשבים תוך בחינת קוטלי עשבים נוספים על אלה המסורתיים בכותנה ולהמישך לבחון ולמפםות אוכלוסיות שלהם, ולאפיין את תגובתם לקוטלי עשבים הנפוצים במחזור השלחין.

המשכנו לקדם את פיתוח מודל אוכלוסיות ההלקטית הורודה בעזרת שתי תוספות חשובות- 
1. מידול הטלת ביצים כפונקציה משולבת של גיל הנקבה ותנאי טמפ'.
2. מידול תמותת כל ארבעת שלבים (ביצה, זחל, גולם ובוגר) כפונקציה של הטמפ'.
 

פותח יישומון (אפליקציה) לאיסוף נתוני גובה מחקלאים  ונבנה שרת בו נאגרו הנתונים. בגלל בעיות של תוכנה וחומרה, פותח יישומון מקביל באמצעות המערכת של חברת אגריטסק. באמצעות הנתונים שנאספו הן בשנה שעברה והן השנה התקבלו למעלה מ-1500 נתונים של גובה שנמדדו באמצעות חקלאים בעשרות שדות כותנה בארץ. בגלל אילוצים שונים, רק 1009 נתונים שולבו ליצירת מודלים אמפיריים להערכת גובה באמצעות מדדים ספקטראליים.
למודל שני יתרונות משמעותיים: תדירות גבוהה יותר בזמן ושונות מרחבית. כלומר, מצד אחד הוא מספק נתונים בתדירות של חמישה ימים ונמצא כי יחסית למדידות הידניות הוא בתדירות גבוהה יותר ומן העבר השני הוא מספק שונות של הגבהים בכל השדה בהשוואה למדידת צמחים בודדים בנקודה אחת בשדה שהיא בד"כ קרוב לשוליים.
הקוד שפותח במסגרת המחקר כולל בתוכו את כלל השלבים לקראת הגשתו לציבור החקלאים: שלב ארגון הנתונים, שלב חישוב של מדדים ספקטראליים, איחוד בסיסי הנתונים של המדידות בשטח ונתוני החישה מרחוק, שלב ניקוי הנתונים, שלב שחזור עננות (בעייתי בתצורתו הנוכחית כי הוא משחזר אחורה ולכן הנתון המשוחזר מתקבל באיחור של 5 ימים), ושל בחישוב הגובה באמצעות המודל. מה שחסר כרגע בקוד הוא היכולת להריץ את הקוד על הדימותים ולהראות את השונות המרחבית או לחילופין לספק מפות מצב מים.

הדברה ביולוגית כנגד מחלות קרקע הינה בחזית המחקר המדעי בעולם וחשיבותה מתגברת. בעבודה זו נסרקו 8 תבדידי טריכודרמה, בתנאי מעבדה כנגד הפתוגן M. phaseolina .
התוצאות ההקדמיות שהושגו בעבודה זו מצביעות על כדאיות ברורה להמשך המחקר וביסוסו בתנאי שדה בעונת גידול מלאה.