מחקרים

בעונת 2007 התבצע ניטור העמידות באוכלוסיות כנימת עש הטבק (כע"ט) במספר אתרים בצפון, במרכז ודרום הארץ - לשם איתור מקומות שבהם התפתחה תנגודת של המזיק לתכשירי ההדברה העיקריים, ובמיוחד לפגסוס, לטייגר, מוספילן/אקטרה, וגם לתכשיר אוברון שהוא עדיין לא בשימוש רב. 
הפגסוס, התכשיר העיקרי מבין התכשירים היעודים של כע"ט, נמצא יעיל מאוד כנגד אוכלוסיות כע"ט שנדגמו (וגם ההדברה בתכשיר זה הייתה טובה). בדיקות רגישות לטייגר נעשו בעונת 2007, בתחילת הופעת כע"ט ובסיום העונה - באזורים עמק איילון, חוף הכרמל ובנגב המערבי (אזורים בהם אנו דוגמים באופן קבוע מתחילת השימוש בתכשיר זה בארץ). גם בחוף הכרמל וגם בעמק איילון נמצאה בתחילת העונה ובסופה עמידות בינונית-גבוהה לטייגר. כנימות עש שנאספו מאזור הנגב המערבי היו רגישות יחסית לטייגר בתחילת העונה אך בסופה חלה עלייה ברמת העמידות, ומומלץ להמשיך לטפל בו בעונה הבאה רק במידה שהבדיקה בתחילת העונה תראה פחיתה בעמידות.

כנימת עש הטבק (כע"ט ) היא מזיק מפתח כלל עולמי הגורם נזקים כלכליים בגידולים חקלאים רבים כמו כותנה, ירקות ופרחים. כיום מקובל להגדיר את המין כנימת עש הטבק (Bemisia tabaci) כאסופת גזעים או תת מינים. תת המין B הוא הנפוץ בעולם; הוא חדר בשנות ה- 80 המאוחרות לארה"ב שם גרם נזקים רבים לירקות וכותנה. לאחר התפשטות תת המין B בארה"ב הוא דחק את תת המין A שהיה מין מקומי באמריקה. בישראל הוגדר תת המין B בתחילת שנות ה- 90 והוא נחשב תת-מין אנדמי (מקומי). 
בשנת 2000 נמצא בישראל תת-מין נוסף, 'Q שהוגדר לראשונה בספרד. תת-המין Q, שיש לו מחיצה רבייתית ברורה לתת-מין B, נמצא שונה בתכונותיו מהאחרון, וביניהם החשד שהוא פחות רגיש לתכשירים החדישים מקבוצת הניקוטינים החדשים (כמו קונפידור ומוספילן) וגם לטייגר. הנוכחות של שני תת-המינים של כע"ט השונים בתכונות הביולוגיות שלהם ובתגובה לתכשירי הדברה החדשניים, יכולה להשפיע על הדינאמיקה של האוכלוסיות בשדות ובאזורי הארץ השונים ועל ההתפתחות של תת המין 'העמיד יותר' לאחר טיפולים בתכשירי הדברה. 

מים הם הגורם העיקרי המגביל התפתחות צמחים ויבולי גידולים חקלאיים בעולם כולו. בעיה זו אף צפויה להחריף בשל הדרישה הגוברת למים לשימוש ביתי ותעשייתי והשינוי האקלימי הגלובלי. אחת הדרכים המבטיחות להתמודדות עם המחסור במים בחקלאות היא שיפור פיסיולוגי-גנטי של התאמת הצמחים לתנאי עקת מים. 
כותנה (Gossypium Spp.) היא גידול קיץ של אזורים צחיחים וצחיחים-למחצה, ולכן נחשף הצמח במקרים רבים במהלך גידולו, גם בתנאי השקיה, לעקות מים הפוגעות ביבול ובאיכות. מקור הכותנה הוא מצמחי בר הגדלים באזורים סוב-טרופיים צחיחים-למחצה ומותאמים לתנאי מחסור במים, אלא שבמהלך התרבות והטיפוח המודרני איבדה הכותנה את יכולת ההתאמה ליובש המצויה במיני הבר. בזני כותנה מודרניים הגדלים בתנאי שדה מוליכות פיוניות גבוהה מן הנדרש לאספקת CO2 לתהליך הפוטוסינתזה וכמעט שאינה מגבילה את קצב הטרנספירציה (Radin, 1994). 

מבחן הזנים הארצי המתקיים מדי שנה הוא שלב חשוב בתהליך בחינת זנים חדשים והכנסתם לגידול מסחרי בישראל. 
השנה נבחנו זנים חדשים בקבוצות הזנים, פימה ומכלואים בין מיניים. קבוצות זני פימה חדשים נכנסו השנה למבחן משלושת חברות הזרעים, זרעי ישראל, אגרידרה והזרע ג'נטיקס. מבחן המכלואים כולו הוקדש לזנים של חברה אחת, הזרע ג'נטיקס. 
בזני הפימה ישנה התקדמות בתכונות האיכות של מרבית הזנים החדשים שנבדקו. רובם משתווים או עולים על זן הביקורת המסחרי P-008. חלק מהזנים שנבחנו השנה בפעם הראשונה נמצאו כעולים על זן הביקורת ביבול הסיבים. 
קבוצת זנים זו נראת מבטיחה בתמורה שהיא נותנת למגדל והם ימשיכו במבחנים גם בשנה הבאה. 

בהמשך לעבודות שבוצעו בעונות הגידול הקודמות, החלטנו העונה להתמקד בחיפוש אחר דרכים ושיטות הדברה שיביאו לצמצום שיבוש שטחי כותנה ב'חלבלוב קעור'. הקושי בהתמודדות עם החלבלוב נובע משילוב של שני גורמים עיקריים. הגורם הראשון הוא יכולת ההצצה הממושכת של עשב זה לאורך רוב עונת הגידול. שלא כעשבים רבים אחרים, לחלבלוב אין מחזור או מספר מחזורי הצצה בודדים בתחילת עונת הגידול והוא ממשיך להציץ ולהתחרות בכותנה גם בשלבי גידול מאוחרים אפילו לאחר פריסת הטפטוף. הגורם השני המקשה על הדברת העשב הוא עיתוי ההדברה. התכשיר 'אנווק' (Trifloxysulfuron) יעיל בהדברת החלבלוב. עם זאת, מתוצאות ניסוייים שבוצעו בעבר נראה שעיתוי יישום התכשיר קריטי ביותר להשגת הדברה יעילה של העשב בשדה. בעבודה שבוצעה בעונה הקודמת נמצאה הוכחה לכך שהדברה יעילה של העשב מתקבלת כאשר התכשיר 'אנווק' מיושם לפני שלב ההסתעפות של צמחי החלבלוב. כתוצאה מכך ניסינו העונה ליישם את התכשיר 'אנווק' בשלושה מועדי יישום שונים בכדי להגדיל את הסיכוי לפגוע בעשב בשלב הרגיש ולמנוע יצירת זרעים. בניסוי שביצענו בשטח כותנה בכפר יהושע יושם התכשיר 'אנווק' בשלושה מועדים שונים שהותאמו למועד קילטור השטח ולמועד פריסת הטפטוף. לאורך ניסוי זה נבחנה התפתחות צמחי החלבלוב לאור מועדי היישום השונים. במהלך הניסוי ובסיומו, נספר מספר זרעי החלבלוב שיצרו הצמחים בטיפולים השונים בניסוי.