מחקרים

מחלת החלפת נגרמת ע"י הפטריה אלטרנריה מקרוספורה Alternaria macrospora מחלה זו תוקפת כותנה מקבוצת זני הפימה בלבד. המחלה פוגעת בשטח המטמיע – עלים, פטוטרות, הלקטים וענפים צעירים. המחלה גורמת לנשירת עלים מוקדמת ולפגיעה כמותית ביבול. המחלה עוברת מעונה לעונה ע"ג שאריות צמחים.

בנסוי זה בוצעה השוואה בין 3 זני מכלוא אקלה-פימה לזן אקלה במנת מים נמוכה בכ 35 אחוז מהמקובל בגידול מסחרי. 
נמצא שמתח המים במכלואים גבוה משמעותית (בערכים מוחלטים) בהשוואה ל"סיב און". 
המשקל הממוצע של כותן להלקט ב"סיב און" גבוה ב 25 אחוז בהשוואה לממוצע המכלואים. 
במספר ההלקטים למ"ר יש למכלואים יתרון . 
נראה שבמנת המים הנמוכה שניתנה בנסוי ניתן היה להקדים את שילוך וקטיף ה"סיב און" בהשוואה למכלואים. 
אחוז הסיבים ב"סיב און" ו"אקלפי" עלה במובהק על שיעורו במכלואים האחרים. 
לא נמצאו הבדלי יבול מובהקים במשקל הגולמי ובמשקל הסיבים בין הזנים שניבחנו. 
זני המכלוא עולים על ה"סיב און" במובהק באורך וחוזק הסיב. 

לעובי הגבעול מתאם טוב עם פוטנציאל המים בעלה והנושא נבדק עוד בשנות השבעים . נראה כי המכשור המסורבל וחוסר היכולת להעביר את המדידות בזמן אמת למחשב מנע את את יישום הידע במעשה החקלאי היום יומי. בארץ נעשו מספר עבודות בהן נמצא גם כן מתאמם דומה. בעבודה הנוכחית ניסינו לבדוק האם יש מתאם בין עובי גבעול צמחי כותנה לגובה הצמחים בתקופת הגידול הוגטטיבי הנמרץ בתחילת העונה. באמצעות הטכנולוגיות הקיימות כיום אפשר לקבל חיוויים רצופים של עובי גבעול הכותנה ולהשוותו עם קצב הצימוח הנמדד באופן ידני.

העבודה בחנה את צרכי ההשקיה של כותנת המכלוא תוך התבססות על הידוע בנושא זה מנסיונות שבוצעו לאחרונה. נסוי ההשקיה כלל 3 משטרי השקיה במנות מיים שונות :230 ,305, 460 מ"ק/ד' , 
ו- 2 זני מכלוא - ACALPI ו-81-2 - מול זן בקורת- סיבאון . 

השקיית כותנת פימה מתבצעת כולה בטפטוף. חלקות מסחריות של פימה שהושקו בקונועים בעמק החולה בשנים האחרונות נפלו ביבול ובאיכות בצורה קיצונית לעומת חלקות טפטוף. 
הבעיות התמקדו בנגיעות בחלפת וביבול ירוד. 
עיקר שטחי השלחין בעמק החולה מושקים כיום בקונועים ועובדה זו יוצרת מגבלה לגידול הפימה באזור- בידע הקיים.