חיפוש מחקר

מחקרים

תכשירים להדברת פשפש הכותנה בכותנה אורגנית - 2003

פשפש הכותנה מופיע, לעתים, בעצמה רבה בשדות של כותנה אורגנית. עד כה לא נמצאו תכשירים, המורשים לריסוס בגידולים אורגניים, ויעילים נגד מזיק זה. בשתי תצפיות ובניסוי נסינו לבחון השנה מספר תכשירים אשר נבדקו ונמצאו יעילים על מוצצים אחרים.

שמות החוקרים: אריאלה ניב
תאריך פרסום המחקר:
סוג מחקר: הגנת הצומח
קובץ מחקר: niv0503.pdf

בחינת השפעת עיתוי פזור חוטי פרומון בכותנה אורגנית על אוכלוסיות הזחל הורוד– גלבוע 2003

הזחל הוורוד הוא מזיק מפתח בשדות הכותנה בארץ והדברתו בכותנה מתבצעת גם באמצעות פרומונים, שיטה המכונה "בלבול זכרים". זה כ- 20 שנים נעשה בארץ שימוש בתכשירי פרומון ל"בלבול", כאשר הרכב הפרומון של נקבת הזחל הוורוד ידוע. צפיפות חוטי הפרומון המקובלת בעולם היא של כ – 100 חוטים לדונם (80 מ"ג פרומון בכל חוט) בעוד בארץ מקובל פיזור של 25 חוטים לדונם (160 מ"ג פרומון בכל חוט). ריכוז הפרומון המקובל בעולם נע בין 4 ל –8 ג' פרומון, בעוד בארץ הריכוז המקובל הוא של 4 גר' לדונם ואורך חייו כ- 120 יום. ההשפעה של צפיפות חוטי הפרומון וריכוז הפרומון לדונם על יעילות הבלבול בצפיפויות שונות של אוכלוסיות המזיק עדיין שנויה במחלוקת. הסיבות העיקריות להעדר תשובה חד משמעית הן שהצלחת השיטה תלויה בגודל החלקה המבולבלת, בסמיכותן של חלקות שאינן מבולבלות, ובגודל האוכלוסייה ההתחלתית של העש.

שמות החוקרים: דגנית שדה
תאריך פרסום המחקר:
סוג מחקר: הגנת הצומח
קובץ מחקר: sade0303.pdf

ניטור עמידות של כנימת עש הטבק לתכשירי הדברה שונים

כנימת עש הטבק (להלן כע"ט), היא מזיק קשה לגידולים רבים. 
הנזק יכול להיות ישיר (מציצת עלים עד להתייבשותם) או עקיף (העברת מחוללי מחלות וזיהום התוצרת בהפרשות).
כושר הריבוי הגדול של כע"ט והתאמתה לגידולים רבים הביא לכך שבעבר, בסוף הקיץ, היינו עדים ל"התפוצצות אוכלוסין" של כע"ט תוך תעופה מסיבית של "ענני" בוגרים. 
באיזור בית שאן – גלבוע, מנטרים באופן קבוע את אוכלוסיות הבוגרים של כע"ט ע"י מלכודות צהובות. (דו"ח מפורט בחוברת זו). 

שמות החוקרים: ראובן אור
תאריך פרסום המחקר:
סוג מחקר: הגנת הצומח
קובץ מחקר: or0103.pdf

ניטור אקוסטי של פעילות זחל הלקטית ורודה לצורך תזמון הדברתו

קיימת בעיה חמורה בתזמון ההדברה של ההלקטית הורודה. הריסוסים מכוונים, בעיקר, נגד בוגרים או נגד הזחלים בעת בקיעתם, ואותם קשה לנטר בצורה מדוייקת. בעיה נוספת היא פיתוח עמידות לתכשירי ההדברה. הבעיה קיימת לגבי כל המזיקים, וכיום מופנה המאמץ למציאת דרכים לעיכוב ולהאטת התהליך. 
למימשק הלקטית תקין חשוב לשמור את הנגיעות מתחת לרמות הנזק בעונת הגידול, וכן לצמצם את האוכלוסייה הנכנסת לדיאפאוזה. אנחנו מאמינים שביסוד מימשק יעיל עומד ניטור אמין של המזיק, שעל פיו ניתן לקבוע רמות סף, ולהגיע לתזמון הדברה יעיל. קיימות בעולם מספר שיטות לניטור האוכלוסיות של ההלקטית: ניטור הלקטים נגועים בזחלים, ניטור ביצים על הלקטים, וניטור הזכרים הבוגרים באמצעות מלכודות פרומונים. 
אנו משערים שניתן לשכלל את שיטת ניטור הזחלים תוך ניצול קולות הכרסום שלהם, ללא צורך בפציעת ההלקט. השיטה המוצעת מתבססת על זיהוי קולות הכרסום של הזחלים. מכשיר שפותח בארה"ב (Hickling et al., 1994), היה אמור לאפשר זיהוי קולות הכרסום של זחלים. לצערנו מכשיר זה קולט רעשי רקע רבים ואינו מאפשר קבלת אות ברור. לאחרונה הגיע לארץ מכשיר נייד חדש (Larven Lausher, NIR service W. Weinard). מכשיר זה רגיש מאד לקולות חרקים ובניסויים ראשוניים הוקלטו באמצעותו קולות הכרסום של זחלי ההלקטית הורודה 

שמות החוקרים: ויקטוריה סורוקר
תאריך פרסום המחקר:
סוג מחקר: הגנת הצומח
קובץ מחקר: soroker0103.pdf

הדינאמיקה, המשמעות הביולוגית והקשר לתנגודת לתכשירי הדברה

בסוף שנות ה- 80 ובשנות ה- 90 המוקדמות חדר לארה"ב גזע חדש של כע"ט (biotype B) שגרם נזקים חמורים לגידולים שונים כולל כותנה (הנזק בשנת 1991 הוערך בחצי מיליארד דולר (. הגזע החדש אופיין בחיוניות גבוהה יותר והתפתחות רבה על צמחים פונדקאים שלא היו מועדפים בעבר. כן יוחסה לגזע B עמידות גבוהה יותר לתכשירי הדברה, ובייחוד פירתרואידים. מקורו של גזע B לא ברור, אך קיימת השערה שגזע זה הועבר מהעולם הישן לארה"ב (אחת ההשערות שהגיע מישראל). בשנת 1994, לאחר מחקר מקיף, הגדירה קבוצה אמריקאית מריברסייד (קליפורניה) את גזע B כמין חדש למדע, Bemisia argentifolii. הגדרת המין החדש לוותה בביקורת חריפה מצד קבוצות שונות וכיום, למרות שהויכוח לא הסתיים, מקובל לראות את המין כע"ט (Bemisia tabaci) כאסופת גזעים או תת מינים. 
לאחרונה נמצא בישראל גזע נוסף ('Q') שהוגדר לראשונה בספרד. הגזע Q, שיש לו מחיצה רבייתית ברורה לגזע B, נמצא שונה בתכונותיו מהאחרון, וביניהם החשד שהוא פחות רגיש לתכשירים החדישים מקבוצת הניקוטינים החדשים (כמו קונפידור ומוספילן).

שמות החוקרים: רמי הורביץ
תאריך פרסום המחקר:
סוג מחקר: הגנת הצומח
קובץ מחקר: horviz0103.pdf