מחקרים

פשפש הכותנה מופיע, לעתים, בעצמה רבה בשדות של כותנה אורגנית. עד כה לא נמצאו תכשירים, המורשים לריסוס בגידולים אורגניים, ויעילים נגד מזיק זה. בשתי תצפיות ובניסוי נסינו לבחון השנה מספר תכשירים אשר נבדקו ונמצאו יעילים על מוצצים אחרים.

הזחל הוורוד הוא מזיק מפתח בשדות הכותנה בארץ והדברתו בכותנה מתבצעת גם באמצעות פרומונים, שיטה המכונה "בלבול זכרים". זה כ- 20 שנים נעשה בארץ שימוש בתכשירי פרומון ל"בלבול", כאשר הרכב הפרומון של נקבת הזחל הוורוד ידוע. צפיפות חוטי הפרומון המקובלת בעולם היא של כ – 100 חוטים לדונם (80 מ"ג פרומון בכל חוט) בעוד בארץ מקובל פיזור של 25 חוטים לדונם (160 מ"ג פרומון בכל חוט). ריכוז הפרומון המקובל בעולם נע בין 4 ל –8 ג' פרומון, בעוד בארץ הריכוז המקובל הוא של 4 גר' לדונם ואורך חייו כ- 120 יום. ההשפעה של צפיפות חוטי הפרומון וריכוז הפרומון לדונם על יעילות הבלבול בצפיפויות שונות של אוכלוסיות המזיק עדיין שנויה במחלוקת. הסיבות העיקריות להעדר תשובה חד משמעית הן שהצלחת השיטה תלויה בגודל החלקה המבולבלת, בסמיכותן של חלקות שאינן מבולבלות, ובגודל האוכלוסייה ההתחלתית של העש.

הגידול הסטנדרטי בארץ שהחל בשנות ה- 70 סיגל שיטות מארה"ב והתאים אותם לגידול המוני לצורכי מחקר ובדיקת רגישות לתכשירי הדברה קונבנציונאליים. מצע המזון התבסס בעיקרו על תערובת מימית של אגר עם שעועית טחונה, אליהם נוספים שמרים, ויטמין C וחומרים מונעי זיהום בקטריאלי ופטרייתי. מצע המזון במצבו הנוזלי למחצה נמרח בארבע עד חמש שכבות בין דפי ניר פרגמנט והוכנס לאינקובציה בטמפרטורה של 40 מ"מ למשך ארבעה ימים. לאחר מכן מגלגלים את הדפים למעין "עוגות" ומאחסנים אותן בקירור עד לשימוש. אוכלוסיית ה"ו המגודלת במעבדה התבססה על גלמים שנאספו בשדות אזור בית שאן לפני כשלושים שנה. מאז, עבר הגידול בתחנות שונות ומיקומו הנוכחי הבלעדי הוא אצלנו במרכז מחקר גילת. במרוצת השנים "רוענן" הקו ע"י הוספת פרטים, בדרך כלל בדרגת גולם, שנאספו בשדות האזור (ראובן אור, מידע אישי).

בשנים 1997 עד 2000 חקרנו את תופעת הכותנה האפורה. הגדרנו את הגורמים הביולוגיים המעורבים, בחנו את השפעת תנאי הסביבה המשפיעים על התפרצותה וחומרתה, פיתחנו מודל קונספטואלי לחיזוי הפגיעה הצפוייה ובחנו בצורה ראשונית אמצעים למנוע את הנזק שהיא גורמת. התברר, ששני מינים של הפטרייה אספרגילוס, Aspergillus niger ו – A. fumigatus מאכלסים את הסיבים והם הגורם המרכזי לתופעה ושקיים קשר בין גודל אוכלוסייתם לגוון האפור של הסיבים. בידודים שבוצעו מסיבי כותן שנדגמו מחלקות שונות בכל רחבי הארץ העלו ששני מיני הפטרייה אכלסו את כולם, גם כשהכותן הוגדר ככותן לא פגוע (כותנה "בריאה"). מכאן עלתה ההיפותזה שפוטנציאל הנזק קיים בכל שדה ושדה אך מימושו תלוי בתנאי הסביבה (1,2)

מחלת החלפת נגרמת ע"י הפטריה אלטרנריה מקרוספורה Alternaria macrospora מחלה זו תוקפת בעיקר כותנה מקבוצת זני הפימה. המחלה פוגעת בשטח המטמיע – עלים, פטוטרות, הלקטים וענפים צעירים. המחלה גורמת לנשירת עלים מוקדמת ולפגיעה כמותית ביבול. 
המחלה עוברת מעונה לעונה ע"ג שאריות צמח. 
לצורך ההתמודדות עם פגיעת מחלת החלפת ניתן להשתמש בחומרי הדברה פרוטקטנטים המצפים את פני העלה ומונעים את חדירת הנבג הנובט לתוך העלה או בחומרים סיסטמים החודרים לתוך העלה ופוגעים בנבג כאשר הוא חדר לתוך העלה. 
בכל מקרה לא ניתן לרפא את המחלה אלא רק לעקב את המחלה