מחקרים

בעונת 2004 נזרעו כ- 35000 דונם מהזן "גדרה 236" בכל אזורי הגידול בארץ, % 72 מהשטח הושקה בטפטוף (כולל 2300 אורגני) ושאר השטח בהמטרה או בקונועים. 
כ-5500 דונם נזרעו כגידול שני בזריעות שנמשכו עד 3.05.04 
קיבלנו נתוני ייבול ואיכות מ-26.000 דונם , כפי שהועברו אלינו ע"י המגדלים מכל אזורי הגידול בארץ. 
מתוכם ריכזנו כ-20.000 דונם בכל שיטות הגידול (כולל אורגאני) ,על מנת שנוכל להתרשם כל אחד באזורו , מפוטנציאל איכות , ויבול הזן "גדרה 236" ,כולל הכנסה לדונם במחירי השנה 

לאור העובדה שבחקלאות השדה ובכותנה בפרט, רמת ההכנסה נמוכה. יש צורך לצמצם עלויות וכוח אדם. 
נושא האי-עיבוד – NO-TILL, (לא לעבד את הקרקע כלל), מתרחב בעולם מזה שני עשורים. 
ראוי לבחון את הנושא בארץ לטווח קצר ומספר שנים ברציפות באותה חלקה. 
האי-עיבוד עשוי לשפר ולייצב את מבנה שכבות הקרקע (סטרוקטורה). כמו כן לגרום לעלייה ב%- החומר האורגני והקטנת קרום בעיקר בשכבה העליונה. הפחתה בפעילויות אגרוטכניות של טרקטורים וציוד חקלאי, עשוייה להפחית את צפיפות הקרקע. באי-עיבוד יש צמצום בעלויות וכוח אדם.

כותנה היא אחד מגידולי השדה החשובים ביותר בארץ. לפני מספר שנים נצפו נביטות נמוכות בחלק מהמכסות הזרעים מטיפוס פימה ואקלה. בזני פימה מקומיים אשר נזרעו בתחילת העונה, בתנאים סב אופטימליים, התופעה בלטה עוד יותר. 
לאור הנביטה הלקויה, עומד הצמחים הנמוך ובעיות האיכות שהתעוררו, ולאור הדרישה ההולכת וגוברת לזנים מקומיים, אנו מבקשים לחקור את הגורמים לנביטה הלקויה של הזרעים ולפתח מדד/ים שיאמוד את טיב הזרעים בפועל בשדה. 

במסגרת עבודת הטיפוח ע"י המטפחים בשלושת חברות הזרעים והן במסגרת יבוא זנים מחו"ל עומדים לרשותנו זני פימה ואקלה זני כותנה חדשים . לאחר בחינה ראשונית והסינון של מבחני הזנים הארצי הזנים הנבחרים במסגרת המבחן האזורי הינם הזנים אשר הניבו תוצאות מבטיחות ברמת היבולים והן ברמת איכות הסיבים .

הקשר הקריטי שבין ניפוט לאיכות הסופית ולסך ההכנסה של המגדל אינו חדש. החידוש הינו ביכולת לקבל נתוני איכות בזמן תהליך הניפוט ולהגיב מהר ככל שניתן על מנת להשיא את התוצאה הכלכלית. החשיבות למחקר ברורה משום הערך הכלכלי הרב הטמון בדיוק גדול יותר של תהליך הניפוט במקביל לבקרת האיכות בכל הפרמטרים הרלוונטיים למסחר בכותנה. הדיווח אינו מושלם מאחר שאינו מכיל עדין את נתוני האיכות המלאים אלא רק את ערכי ה-HVI. 
בניסוי שנערך בעונת 2003, במנפטה הניסיונית של מועצת הכותנה, אומתו העובדות גם בארץ על ידי שימוש ב- FIBERLAB. הממצאים העיקריים היו ההשפעה החיובית של עקיפת מכונת ה- SM (Stick Machine) על ערך הסיבים המתקבל. למנקה השני השפעה רבה, והייתה גם השפעה לקצב הניפוט.