מחקרים

הנפים הם תסבוכות קטנות של סיבים, המורכבות בעיקר מסיבים לא בשלים או לפחות מגרעין של סיבים לא בשלים. נהוג להבחין בין שני סוגי נפים, ’tangled neps’- המכילים סיבים בלבד ו- ’seed coat neps’- המכילים שבר קליפת גרעין אליו מחוברים חלק מן הסיבים. נוכחות נפים בסיבי הכותנה פוגמת באחידות החוט. בנוסף, סיבים בלתי בשלים אינם קולטים די צבע ולכן יראו הנפים כנקודות בהירות בבד. 
תנאי הגידול בסוף העונה אינם אופטימליים, דבר הפוגע בבשלות הסיבים ותורם ליצירת נפים. התפתחות הסיבים בסוף העונה מושפעת ממספר גורמי ממשק וגורמים פיסיולוגיים: 
א. מים – לקראת סיום העונה מופחתת מנת המים במטרה להגיע לקטיף עם כמות מים מינימלית בקרקע. 
ב. מוטמעים – ירידת זמינות המים ובמקביל הזדקנות הקמה, מפחיתים את ייצור המוטמעים על ידי הצמח. 
ג. תחרות – חלק מן המוטמעים המיוצרים בצמח מופנים להלקטים קטנים אשר כלל לא יקטפו. 

הגישה המקובלת בחקלאות היא להגיע ליבולים גבוהים בעיקר באמצעות דישון אופטימלי, חומרי צמיחה והשמדת פגעים: מזיקים, מחלות ועשבים. תוך כך מזדהמים מקורות מים עיליים ותת קרקעיים בין היתר מעודפי דשנים (Myers and Stolton, 1999) . החקלאות האורגנית שואפת לקיים "חקלאות בת קיימא", המבוססת על מימשק שאינו פוגע בכושר הנשיאה של הסביבה, כמטרת על. החקלאי האורגני משתדל ככל יכולתו לקיים תהליך של גידול חקלאי בו ההפרעה מזערית ככל האפשר לסביבה ולאיזון הטבעי הקיים בה, כשאחד המרכיבים המרכזיים הוא המנעות משימוש בדשנים סינתטיים כשהם מוחלפים בקומפוסט וקיום מחזור רב שנתי של גידולים המטייבים את הקרקע (רביב, 1996).

ידועים מספר גורמים העלולים להשפיע על טיב הכותנה, ביניהם ניתן לציין גשם ואו לחות יחסית גבוהה לפני קטיף; יחסי גומלין בין כנימות (בעיקר כע"ט) ופטריות; כמות המים הזמינים לצמח ומועד סיום ההשקיה; עיתוי השילוך; טיב השילוך; ימים בין השילוך לקטיף ועוד… 
מטרת הניסוי: בחינת משטר השקיה מופחתת בפימה בהשוואה למשטר ההשקיה המשקי, על מנת לבחון השפעת הצמצום במים על פוטנציאל היבול ועל איכות הסיבים. 

במחקר שבוצע בשנים קודמות נמצאו הנסיבות האקלימיות והוגדרו הפטריות המעורבות בתהליך הופעת הצבע האפור בכותנה. בין השאר נמצא קשר הדוק בין פגיעה בחוזק הסיבים לצבע האפור. בהמשך נבחנו חומרים שונים להדברת הפטריות וכן המועד והתנאים האופטימליים ליישומם. 
(ראה דוחות מחקר משנים קודמות). 
בשנים 1999 ו - 2000 נבחנה יעילותו של תכשיר ההדברה אנוויל (Hexaconazole) במספר ניסיונות שדה (חלקות קטנות ורסוס במרסס גב). נמצאה תגובה חיובית לטיפול אך לא בכל האתרים. כל הניסיונות בוצעו בכותנה מהזן אקלה. בשנת 2001 בוצעו תצפיות בהיקף חצי מסחרי תוך שימוש בכלי ריסוס מסחריים; כולם בזני פימה. בתצפיות לא נמצאה תגובה חיובית מבחינת הצבע האפור אולם נמצא שיפור בחוזק הסיבים בהשוואה לחלקות ההיקש.

במסגרת הפעילות לבחינת אפשרות גידול מכלואי כותנה בינמיניים בארץ, הוחלט להרחיב את בחינת המכלוא "אקלפי" למספר אזורים ותנאי גידול נפוצים ע"מ: 
לאמת את יתרונות המכלוא - שאובחנו בניסויים ותצפיות קודמות - בבכירות, חסכון במים ובריסוסים – תוך הנבת יבולים רצויים. 
להפיק כמות סיבים משמעותית באיכות ובטיב רצויים המייצגים את הזן (לפני חתירה ליבול מרבי), שתאפשר מעקב אפקטיבי אחר השימוש בהם. 
לבחון את התכנות השיווק של סיבי המכלוא עם איכותם המיוחדת (בין פימה לאקלה), תוך קביעת כושר הטוויה והמחיר האמיתי שלהם