מחקרים

קיצור עונת הגידול באמצעות השקיה בכמות מים מופחתת בעומד צמחים גבוה. 
חסכון בתשומות חקלאיות, כגון מים, דשן והדברת מזיקים 

קיצור עונת גידול באמצעות כמות מים מופחתת ועומד צמחים גבוה. 
התאמת הצמחים לקטיף ממוכן ללא שילוך העשוי להתאים לחקלאות אורגנית. 
חסכון בתשומות חקלאיות: הדברה ומים. 
הימנעות ממזיקי סוף עונת גידול (לא תמיד קיימים אמצעים יעילים להדברה בחקלאות האורגנית). 

בשנים האחרונות העמדו לרשות מגדלי הכותנה זני פימה חדשים של "זרעי ישראל". תגובת זנים אלה לכמויות מים מופחתות ולמשטרי השקיה שונים נבחנה בנגב בשנים 2001 ו – 2002 (4,5,6) . בעונת 2003 בחנו את הזן 008 לאחר שבשנים הקודמות הראו התוצאות כי יש לו עדיפות איכותית על הזנים הקודמים, וכי היבול שהתקבל במנות מים מופחתות בתחילת העונה לא נפגע. 
בעבודה הנוכחית ניסינו לבדוק האם יש מתאם בין עובי גבעול צמחי כותנה לגובה הצמחים בתקופת הגידול הוגטטיבי הנמרץ בתחילת העונה. באמצעות הטכנולוגיות הקיימות כיום אפשר לקבל חיוויים רצופים של עובי גבעול הכותנה ולהשוותו עם קצב הצימוח הנמדד באופן ידני. 

השפעת משך החשיפה של כותנה בשדה לאוכלוסיית כ.ע.ט נבדקת זו השנה הרביעית (2000 – 2003) באזור הגליל מערבי. בשנתיים הראשונות נקטפה הכותנה בקטיף יד ולא התקבל הבדל מובהק בהדבקה בן הטיפולים השונים. יתר על כן בשנת 2001 ככל שהחשיפה הייתה ממושכת יותר התקבלה הדבקה נמוכה יותר (מספר נקודות הדבקה). בשנת 2002-3 נערך הניסוי לקטיף בקטפת מתוך הנחה שקטיף היד מעוות את התוצאות, כמו כן בניסוי השנה קוצר בצורה משמעותית משך הזמן בין הקטיף לניפוט

מכלול התנאים בשדה , בקטיף ובערימות הכותן עד הניפוט והשפעתם על איכות הסיבים הם נושא עבודה זו. 
לא אחת מתלבטים המגדלים בשאלות הקשורות לסיום העונה כמו האם ובאילו תנאים יש צורך להזדקק לקטיף קבלני והאם כדאי להגיע לניפוט ישיר או לדחותו ובכמה כדי להפיק את המירב מערימות הכותנה . 
בעבודה זו אספנו נתונים לגבי מועדי הקטיף ותנאי האקלים ששררו בשדות בשעת הקטיף וכן בחנו את השפעת משך הזמן שבין הקטיף לניפוט כאשר הכנסנו גם את גורם הזן לניתוח.