חיפוש מחקר
התאמה וכיול ערכי חנקן בפטוטרות באמצעות מכשיר שדה לבדיקות של יסודות הזנה 2014
זה שנים רבות שמשתמשים בכותנה בבדיקת פטוטרות על מנת לזהות מחסורי הזנה. לצורך זה פותחו בעבר עקומות כיול ליסודות המאקרו N , P , K המאפשרות דגימה בשדה ושליחת הדוגמא לבדיקת מעבדה, תהליך זה לוקח 3-7 ימים עד לקבלת התוצאה לגיבוש החלטה על המשך הדישון בחלקה. ברור כי זמינות מיידת של התוצאה היא קריטית לקבלת החלטות טובה יותר וכמובן כלכלית יותר.
השפעת מועד הזריעה על היבול בזני אקלפי, חוות גד"ש גליל מערבי 2014
שלושה זני אקלפי נזרעו בשני מועדים שהציצו ב- 8/4 ו - 29/4, מועד הזריעה הראשון הושקה בשלושה משטרי השקיה, ומועד הזריעה השני בשני משטרי השקיה. בכל מועד משטר "לוח" ומשטר השקיה נוסף שכבר נבחן בעבר, למועד הזריעה הראשון נוסף משטר השקיה שכלל תוספת מים בלבד (מבלי לבצע הפחתה בהמשך). זריעה בחלקות קטנות, (4 שורות X 10 מטר) ב- 6 חזרות. כל מועד על שטח בנפרד. קטיף 17/9 (מוקדם) ו- 28/9 (מאוחר). 2 טיפולי שילוך (דרופ א. 50) לכל מועד קטיף בנפרד. קטיף בקטפת לשקים, התוצאות של יבול הכותן נבחנו במבחן T (ג'מפ). טיפול ההשקיה המיטבי בזריעה הראשונה הניב 87 ק"ג כותן \ דונם יותר מאשר הטיפול המיטבי במועד הזריעה השני (מאוחר). במועד הזריעה הראשון ככל שמשטר השקיה קיבל יותר מים בסיכום הכולל הוא הניב יבול גבוהה יותר. במועד הזריעה המאוחר היה היבול רב יותר כאשר הוקטנו כמויות המים סביב שיא הפריחה.
השפעת מועד הזריעה על היבול בזני פימה חוות גד"ש גליל מערבי 2014
שלושה זני פימה נזרעו בשני מועדים שהציצו ב- 8/4 ו - 30/4, כל מועד זריעה הושקה בשני משטרי השקיה, בכל מועד משטר "לוח" ומשטר השקיה נוסף שכבר נבחן בעבר, זריעה בחלקות קטנות (4 שורות X 10 מטר) ב- 6 חזרות. כל מועד על שטח בנפרד. קטיף 23/9 (מוקדם) ו- 1/10 (מאוחר) 2 טיפולי שילוך (דרופ א. 50) לכל מועד קטיף בנפרד. קטיף בקטפת לשקים, התוצאות של יבול הכותן נבחנו במבחן T (ג'מפ). ההפרש ביבול בין טיפולי ההשקיה המיטביים בשני המועדים היה 110 ק"ג כותן \ דונם. הפחתת מים בשיא הגידול במועד הראשון פגעה ביבול.
התאמת ממשק השקית כותנה בעזרת תוכנת DIDAS
תכנון ההשקיה הינו כלי חשוב לשמירה על תנאי אספקת מים מיטביים. בשנים האחרונות עולה החשיבות לתכנון השקיה אופטימאלי. ככלל, השקיה בטפטוף מאפשרת שליטה באספקת כמויות המים הדרושות לנפח קרקע מצומצם וכך להקטין את איבודי המים הקשורים להתאדות ולחלחול לעומק. כדי להשקות בטפטוף בצורה מיטבית צריכים להתחשב בתכונות הולכת ותאחיזת המים של הקרקע. תכנון השקיה בטפטוף כולל את משתני מערכת ההשקיה: הצבת הטפטפות, ספיקת הטפטפות, כמות ההשקיה, תכיפות ההשקיה ומשך ההשקיה. פרמטרים נוספים שצריך להתחשב בהם כאשר מתכננים ממשק השקיה: הצבת הצמחים, דגם ההרטבה של המים בקרקע, הגיאומטריה של בית השורשים שקובעת את יעילות קליטת המים על ידי הצמח, ושיקולים נוספים הקשורים למליחות, הזנה ואוורור. מסיבה זו פותח על ידי דר' שמואל פרידמן מהמכון לקרקע ומים מנהל המחקר החקלאי מודל להשקית גידולים ולקביעת תפרוסת מערכת הטפטוף ע"פ תכונות הקרקע ונפח בית השורשים הפעיל של גידול מסוים. את המודל משרתת תוכנת DIDAS (Drip Irrigation Design and Scheduling). אחרי הרצת הנתונים המודל מספק את המרחק המתאים בין הטפטפות ובין שלוחות הטיפטוף. כ"כ התקבלות הנחיות השקיה -כמויות ומרווח מותאמים למצב הגידול ותנאי הסביבה.
הדברת עשבים בכותנה 2014
עבודת רבת שנים בתחום הדברת עשבים בכותנה מציעה היום לחקלאים מערכת המלצות הכוללת פתרונות בכללן: א) הדברה כימית לכל שלב בגידול החל מהכנת השטחים (טיפולי מניעת הצצה) וכלה בריסוסים מכוונים הניתנים במהלך כל עונת הגידול; ב) הדברה מכאנית הכוללת קילטורים חוזרים; ג) הדברה משולבת הכוללת הדברה כימית והדברה מכאנית. מכלול טיפולים אלה נועד להבטיח את ניקיון השדה מעשבים בזמן הקטיף.
בנוסף, בשנת ניסויים זו רצינו לבחון השפעת חומרים ביישום קדם הצצה על דו גידול וכרב שחור, על השפעתם על התפתחות הכותנה בפרט והדברת העשבים בכלל.