מחקרים

עם סגירת מנפטת סיבן מחד והגדלת שטחי הפימה מאידך, התברר כי עונת הניפוט תהיה ארוכה מהרגיל, וזאת למרות שיפורים שנעשו בכל המנפטות שמטרתם להגדיל את התפוקה. קיים חשש כי כותנה שתנופט מאוחר בעונה עשויה להיפגע במרכיבי איכות שונים ובכך יתכן כי יגרם נזק כלכלי לבעליה. לכן תוכנן נסוי שיתבצע בכל המנפטות ובו תנופט כותנה שנקטפה באותו יום – במועדים שונים לאורך העונה וייבדקו כל מרכיבי האיכות.

זן המכלוא אקלפי מסתמן כבעל פוטנציאל לתפוס מקום של כבוד בסל זני הכותנה הישראלית. לקראת פתיחת עונת גידול 2007, הוכרז על שינוי מעמדו של מכלוא הכותנה אקלפי מזן ניסויי לזן מסחרי בישראל. לאור התוצאות המצוינות בשנת 2006 שטח כותנת המכלוא בישראל צפוי לגדול פי שלושה ביחס לשנת 2006 ופי 15 יחסית לשנת 2004, שהייתה השנה הראשונה לגידול בהיקף קדם מסחרי. עם כניסת הזן החדש עולה הצורך לבדוק את יעילות גרעינים אלו להאבסת בקר לחלב.

מימשק עמידות לתכשירי ההדברה (Insecticide Resistance Management, IRM) הוא נושא מחקרי המתקשר באופן הדוק לתכנית ההדברה המשולבת (IPM) בגידולים השונים. מימשק העמידות מבוסס על הגבלת השימוש בתכשירי ההדברה היעילים לתקופות של שיא פעילות המזיקים, על תחלופה של תכשירי הדברה, שלוב תכשירים שאין ביניהם תנגודת צולבת, וכו'. מטרת מימשק העמידות לדחות תנגודת לתכשירי ההדברה, למנוע שימוש מיותר בתכשירים ולהוציא את אלו שאיבדו יעילותם מחמת פיתוח התנגודת. כדי לתכנן את מימשק העמידות צריך לעקוב אחר התנודות ברגישות המזיקים לתכשירי ההדברה. יש להתחקות באופן רציף אחר יכולתו של החרק לפרק או לנטרל את תכשיר ההדברה המגיע לגופו ולשם כך יש לפתח שיטות ניטור ואבחון לתנגודת פוטנציאלית

כנימת עש הטבק (כע"ט ) היא מזיק מפתח כלל עולמי הגורם נזקים כלכליים בגידולים חקלאים רבים כמו כותנה, ירקות ופרחים. בסוף שנות ה- 80 ובשנות ה- 90 המוקדמות חדר לארה"ב תת-מין חדש של כע"ט (biotype B) שגרם נזקים חמורים לגידולים שונים כולל כותנה. למרות שקבוצה מאוניברסיטת קליפורניה (ריברסייד) ניסתה להוכיח שתת המין B הוא מין חדש למדע, כיום מקובל להגדיר את המין כנימת עש הטבק(Bemisia tabaci) כאסופת גזעים או תת מינים.

שימוש נרחב, חוזר ונשנה, ולעיתים בלתי מבוקר הביא להתפתחות עמידות בכנימת עש הטבק כנגד מגוון של חומרי הדברה. עמידות כנגד Neonicotinoids התקבלה במדינות שונות באירופה ולאחרונה גם בישראל. רמות גבוהות של עמידות כנגד Pyriproxyfen התקבלו כבר בשנה הראשונה לשימוש בחממות פרחים בישראל, ולאחר ארבע שנים (למרות הקפדה על יישום אחד בעונה) גם בשדות כותנה. התפתחות עמידות לפגסוס עדיין לא דווחה בישראל אך דווחה באוסטרליה. הסכנות מהתפשטות תופעת העמידות הן רבות: 1. לא קיימים כרגע בידינו תחליפים בעלי מנגנון פעולה חדש וייחודי המסוגלים להחליף את התכשירים שבשימוש. 2. התפרצות בלתי-מבוקרת של כנימת עש הטבק עלולה לגרום לנזק כלכלי אדיר כדוגמת זה שארע באריזונה וקליפורניה בשנת 1995. 3. באין מוצא, עלולים חקלאים רבים לחזור ולהשתמש בחומרי ההדברה הישנים רחבי-הטווח, ולגרום לפגיעה אקולוגית קשה באוכלוסיות האויבים הטבעיים.