חיפוש מחקר

מחקרים

התפתחות המחלה בארבעה זני פימה

מחלת החלפת נגרמת ע"י הפטריה אלטרנריה מקרוספורה Alternaria macrospora מחלה זו תוקפת כותנה מקבוצת זני הפימה בלבד. המחלה פוגעת בשטח המטמיע – עלים, פטוטרות, הלקטים וענפים צעירים. המחלה גורמת לנשירת עלים מוקדמת ולפגיעה כמותית ביבול. המחלה עוברת מעונה לעונה ע"ג שאריות צמח. לצורך ההתמודדות עם פגיעת מחלת החלפת ניתן להשתמש בחומרי הדברה פרוטקטנטים המצפים את פני העלה ומונעים את חדירת הנבג הנובט לתוך העלה או בחומרים סיסטמים החודרים לתוך העלה ופוגעים בנבג כאשר הוא חדר לתוך העלה. בכל מקרה לא ניתן לרפא את המחלה אלא רק לעכב את התפתחותה. המחלה מאופיינת בכתם עם מרכז בהיר ושולים כהים, הטיפול במחלה מתבצע לאחר זיהוי הכתמים הראשונים שמופעים 10-14 יום לאחר שהמחלה פרצה למעשה

שמות החוקרים: בועז נוי
תאריך פרסום המחקר:
סוג מחקר: הגנת הצומח
קובץ מחקר: boaz0106.pdf

השקיה ופיקס בכותנה מכלוא – גליל מערבי 2006

בגידולים רבים יש לזני מכלוא יתרונות ברורים בגידול, ביבול ו\או במרכיבי האיכות. יתרון כלכלי למגדל ויכולת של המטפח להגן על זכיותיו. 
ניתן לבצע הכלאות תוך או בין מיניות. זנים שמקורם בהכלאות בין מיניות פימה – אקלה שטופחו ע"י יחיאל טל מחברת הזרע נבחנות בשנים האחרונות הן במסגרת מבחני הזנים הארציים (יונתן ספנסר , יגאל פלש – סיכומי מחקרים בכותנה) והן בניסיונות חצי מסחריים במשקים שונים, בד"כ התקבלו תוצאות שלא הצדיקו כניסה לגידול ושיווק מסחרי. הזן אקלפי (שילוב של המילים אקלה ופימה) הוא זן ותיק שבבחינתו בארץ הופסקה עקב בעיות בניפוט הגלילי. לאחר שהזן הצליח בקליפורניה (גידול וניפוט גלילי) הוא הוחזר לתצפיות מסחריות בארץ.

שמות החוקרים: בועז נוי
תאריך פרסום המחקר:
סוג מחקר: ממשק גידול
קובץ מחקר: boaz0206.pdf

למה עשבים רעים "מתחמקים" מההדברה בכותנה?

ניסוי החל לאור ריבוי הדיווחים של חקלאים ומדריכים חקלאיים על הפחתה משמעותית בפעילות קוטלי עשבים המיושמים בגידולי שלחין המושקים במי קולחים. בכותנה ובתירס דווח על הופעה מסיבית של עשבים רעים כגון מיני ירבוז ובעיקר ירבוז פלמרי וענבי שועל. תופעה זו מעוררת דאגה מכיוון שעל אף השימוש הנרחב בקוטלי עשבים שונים, עשבים אלו אינם מודברים בגידולים שונים במחזור זרעים כמו כותנה, תירס ואבטיח לגרעינים. עשבים אלה מפריעים מאד בקטיף וגורמים לנזק משמעותי באיכות היבול.

שמות החוקרים: ברוך רובין
תאריך פרסום המחקר:
סוג מחקר: ממשק גידול
קובץ מחקר: rubin0106.pdf

נפים בפימה, חוות עכו 06

העובדה שהנפים מורכבים בעיקר מסיבים לא בשלים גורמת נזק רב למוצרי הטקסטיל, הסיבים הלא בשלים אינם קולטים די צבע, ובכמות גדולה של נפים הנקודות הבהירות בולטות באריג (קפלן י./הכותנה ואיכות החוטים). כמות הנפים אינה משמשת כמדד לתשלום למגדל, אבל, שיווק כותנה עם רמת נפים נמוכה תסייע לשיווק הכותנה הישראלית. י. סרנגה (2001-2005) מצא כי את מרבית הנפים תורמים ההלקטים המאוחרים, והסרתם, או, מניעת התפתחותם עשויה לצמצם את כמות הנפים

שמות החוקרים: דודי שמש
תאריך פרסום המחקר:
קובץ מחקר: shemesh0106.pdf

הדברת עשבים בכותנה הזרועה על גדודיות

הדברת עשבים בכותנה מבוססת על שימוש בקוטלי עשבים בקדם הצצה ואחר הצצה, קלטור ועישוב. בעבודה זו בחנו יישום מונעי הצצה בקדם זריעה ע"ג גדודיות. זריעה בגדודיות הייתה מקובלת בעבר , אך, כניסת מתחחות ערוגה, ומעבר לזריעה ביבש גרמו למעבר לזריעה ע"ג ערוגות. כיום השיטה הרווחת היא גידול כותנה בערוגות ברוחב 192 סמ'. בשנים האחרונות מגדלים שונים הזורעים ברטוב – ללא הנבטה, חזרו לגדל כותנה בגדודיות ברוחב מחצית הערוגה. בין גדודיות לערוגות עשויים להיות הבדלים ביעילות הדברת העשבים מעצם ביטול האפשרות של שימוש במתחחת ערוגה (אין באזורנו מתחחת גדודיות), והגדלת שטח הפנים של החלקה במעבר לגדודיות

שמות החוקרים: דודי שמש
תאריך פרסום המחקר:
סוג מחקר: ממשק גידול
קובץ מחקר: shemesh0206.pdf