מחקרים

זו השנה השלישית בה אנו מתחבטים כיצד להכין הכותנה האורגנית בכלל והפימה בפרט לקטיף מכני, בהעדר אפשרות להעזר בתכשירי השילוך הקונבנציונליים. 
הטכניקה בה בחרנו להתמודד עם הנושא מורכבת משילוב אגרוטכניקה ותכשירי הזנה המורשים לשימוש בגידול האורגני. ממידע שהגיע מארה"ב, שימוש בתוסף של גפרת האבץ עם חומצת לימון, עשוי לתת הפתרון בתחום של התכשירים האורגניים כמסייע בשיפור הקטיף – 
א. הן כתכשיר הזנה. 
ב. הן כתכשיר צורבני, העשוי לגרום לנשירת עלים. 
תכשיר זה שיובא במיוחד עבורנו מארה"ב, טרם אושר לשימוש בחקלאות האורגנית בישראל, ולכן נבדק בחלקות כותנה בגידול המסחרי באזור. 

עונת 2006 הייתה העונה השלישית שבה גודל המכלוא אקלפי בשדות מסחריים בהיקפים עולים והולכים, במסגרת בחינה מחודשת של ההיתכנות הכלכלית לגידולו בארץ. 
הבחינה כללה נושאים אגרוטכניים הקשורים לממשקי הגידול לתחום הקטיף, הניפוט, איכות הסיבים וכושר הטוויה שלהם

על-מנת לאפיין את השונות במצב משק המים בתוך השדה יש לבצע מדידות גובה או פוטנציאל מים בעלים רבים. לייצוג השונות בשדה שלוש יתרונות. ראשית, הערכת המצב בשדה כולו בצורה אמינה ומדויקת יותר וכך לקבל החלטות לכמויות ולעיתוי השקיה המתאימות יותר למצב בשדה כולו. שנית, הן מאפשרות לאתר אזורים חריגים הדורשים טיפול מיוחד – תיקון תקלות וכדומה. יתרון אחרון הוא היכולת לחלק את השדה לאזורי מימשק השקיה שונים אשר בעתיד יוכלו לקבל טיפול שונה באמצעות טכנולוגיות השקיה מתקדמות. 
צילום אווירי מאפשר קבלת מידע מרחבי בקנה מידה מקומי ואזורי. המידע המרחבי שמתקבל מצילומים מוטסים תלוי בסוג המצלמה בה משתמשים. מיפוי של גובה הצמח יכול להתבצע באמצעות צילום בתחום הנראה והאינפרא-אדום הקרוב (אא"ק; NIR) ואילו מיפוי פוטנציאל מים דורש צילום בתחום התרמי. 

כותנה היא אחד מגידולי השדה החשובים ביותר בארץ. לעיתים, נצפו בחלק מהשדות שעורי נביטה נמוכים הן במכסות זרעים מטיפוסי פימה והן באקלה. התופעה בלטה בעבר, בזני פימה מקומיים, אשר נזרעו בתחילת העונה, בתנאים תת מיטביים. 
בדיקת הנביטה במעבדה נערכת בתנאים מיטביים של טמפרטורה, אור, לחות וכד'. שיעור הנביטה במעבדה מהווה את פוטנציאל הנביטה של הזרעים (התקן הישראלי קובע מינימום 85% נביטה, לזרעים בדרגת מושבחים) ואין הוא משקף את שיעור ההצצה בשדה, במיוחד לא בתנאי שדה בלתי נוחים או כאשר הזרעים בעלי און נמוך. 

מחלות נבילה בכותנה שהן גם מחלות שוכנות קרקע כוללות את מחלת הפוזריום, מחלת הדוררת ומחלה הנגרמת ע"י הפטריה מקרופומינה. מחלות אלה עלולות להוות בעייה חמורה בכותנה. 
הפטריות שוכנות קרקע ולכן הן עלולות לעבור משדה לשדה בחלקיקי קרקע בכלי עיבוד וכו'. הפטריות שורדות בשיירי חומר אורגני ובשורשי עשבים.