מחקרים

נבדקה יעילות השטילה של עשים של הלקטית ורודה על ידי התכשיר טוטם של חברת לוכסמבורג בהשוואה לטלסטאר. התכשיר הראה יעילות קטילה נמוכה.

יכולת חיזוי אוכלוסיית ההלקטית הורודה כיום קטנה ומבוססת בעיקר על התראה מבוססת תצפיות. התמודדות עם מזיק זה, הפוגע באופן משמעותי בכותנה, כוללת בעיקר אמצעים אגרוטכניים, אך גןם הדברה כימית, והצלחת כלל אלו תלויה במידהרבה בתיזמונם. במחקר זה אנו מפתחים כלי חשובי ייעודי, מבוסס חישה מרחוק, אשר יחזה בזמן ובמרחב את אוכלוסיית ההלקטית הורודה ויסייע בקבלת החלטות מזוג זה. 

בשנים האחרונות נפגעו חלקות פימה רבות ממחלת המקרופומינה, שלעיתים הורידה את היבול ביותר מ 50 אחוז. הדרך המוצעת להתמודדות עם המחלה היא של "שילוב אמצעים" שאחד מהם הינו מניעת עקות ובעיקר עקות מים. בנוסף נמצא שכאשר צמח הכותנה גבוה ונפחו גדול השילוך קשה יותר וקצב הקטיף יורד מאוד, וממילא מחירו עולה. בדיקת השימוש בפיקס\פיקטר בכותנת פימה הניב תוצאות לא עקביות כאשר לעיתים נמצאה ירידה ביבול. בעונת 2019 בוצעו 2 תצפיות בשדות מסחריים ו 2 נסויים מסודרים במרסס גב. התוצאות הצביעו על צרופים של מועד ישום ומינון שעשויים לא רק לננס את הצמח אלא גם להעלות את היבול. נסוי זה נועד לזהות צרוף של מועד ומינון שיאפשרו גידול פימה בתנאים שופעים, כרצוי כנגד המקרופומינה, מבלי לפגוע בטיב הטפול במזיקים וביעילות השילוך והקטיף, ואולי אף להגיע לתוספת יבול. למדנו שגובה הצמח בסוף העונה הושפע מהמינון ולא ממועד היישום. כל טפולי הפיקטר הקטינו במובהק את משקל ח"י בגבעולים ובענפים. ישום הפיקטר במועד המאוחר הביא לתוספת יבול.

ירבוז הגדות וירבוז פלמרי, הם עשבים פולשים, המהווים עשב קשה הדברה בכותנה. בשנים האחרונות, התגברות הדיווחים על אוכלוסיות ירבוזים העמידות לק"ע, בשילוב עם צמצום
כמות ק"ע המורשים לגידול כותנה, מציבים אתגר להתמודדות וצמצום בעיית העמידות. זיהוי מוקדם של עמידות לק"ע מעכב ALS המבוסס על מודל מיון ספקטרלי בין ירבוזים עמידים ללא עמידים צפוי לשפר את יעילות ניהול הטיפול בע"ר בכותנה ולכן עשוי לחסוך משאבים ולהגדיל את היבולים.
במסגרת עבודת
מחקר זו הכוונה היא לאתר את הרזולוציה הספקטרלית המיטבית לזיהוי מוקדם של העמידות למעכבי ALS.

פטריית קרקע Macrophomina phaseolina הנה מחלה קשה במיוחד להדברה משום שהיא שורדות בקרקע לזמן רב ובעלת טווח רחב של פונדקאים. מטרת המחקר היא לרתום אמצעים טכנולוגיים (כגון צילומי רחפן ומידע ספקטרלי) לזיהוי מוקדם של המחלה בשדה. לטובת זיהוי מוקדם ופיתוח כלים למעקב אחר התפתחות המחלה בחלקה, הוצע אלגוריתם חכם (מבוסס למידת מכונה). תוצאות המחקר מצביעות על זיהוי מוצלח את המחלה, בנוסף התוצאות מראות כי ניתן לקשור בין עיתוי ההדבקה (תאריך זיהוי באמצעות האלגוריתם) עם חומרת המחלה.