מחקרים

הדברה ביולוגית כנגד מחלות קרקע הינה בחזית המחקר המדעי בעולם וחשיבותה מתגברת. בעבודה זו נסרקו 8 תבדידי טריכודרמה, בתנאי מעבדה כנגד הפתוגן M. phaseolina .
התוצאות ההקדמיות שהושגו בעבודה זו מצביעות על כדאיות ברורה להמשך המחקר וביסוסו בתנאי שדה בעונת גידול מלאה.

קביעה מהירה של תכולת החנקן בכותנה בעזרת מצלמה דיגיטלית הנמצאת על מטוס אולטרהלייט ובכל טלפון סלולרי. הבדיקה  בשלבים שונים של גידול הכותנה  במטרה להגיע להמלצות לגבי דישוני ראש.
מטרות ספציפיות היו:
השוואה בין אחוז החנקן הנמדד במעבדה לאחוז החנקן המתקבל מעיבוד צילומי אוויר וקרקע  .
פיתוח ושימוש בפונקציית מטרה להגדרת כמות החנקן שנקלטה ע"י הגידול עד ליום הצילום כבסיס להחלטה כמה לדשן.
בחינת יתרונות וחסרונות של פרוטוקול הדישון הקיים באמצעות בדיקת הניטרט בפטוטרות העלים בהשוואה לגישה המוצעת לבדיקת אחוז החנקן הצרוף המתקבל מהמעבדה או מצילום האוויר והקרקע.

נושאי המחקר בעונת 2020:
1 . עמידות לבוגרי ההלקטית הורודה; בדיקת חומרים;
2. הרגישות של זחלי הליותיס לתכשירי הדברה חדשים
3 . כנימת עש הטבק הדינמיקה של תת המינים

מקובל להניח, שככל שחומר ההדברה חודר טוב יותר אל תוך הקמה, ומצליח "לכסות" טוב יותר את אברי הצמח, ההדברה יעילה יותר. המטרה היתה לבחון את יעילות הריסוס באמצעים השונים. בכל הבדיקות נצפו מעט מאוד טיפות בחלק התחתון של העלים. עלייה בנפח התרסיס לדונם מגדילה את הכיסוי של התכשיר על גבי העלים. פחות תכשיר חודר לעומק הקמה וכמעט ולא מגיע חומר לקומות התחתונות של הצמח. ריסוס קרקע עם מפוח ובלי מפוח נתנו תוצאה דומה וטובה יותר בכיסוי העלה בהשוואה לריסוס אוויר.

מקובל להניח, שככל שחומר ההדברה חודר טוב יותר אל תוך הקמה, ומצליח "לכסות" טוב יותר את אברי הצמח, ההדברה יעילה יותר. המטרה היתה לבחון את יעילות הריסוס באמצעים השונים. בכל הבדיקות נצפו מעט מאוד טיפות בחלק התחתון של העלים. עלייה בנפח התרסיס לדונם מגדילה את הכיסוי של התכשיר על גבי העלים. פחות תכשיר חודר לעומק הקמה וכמעט ולא מגיע חומר לקומות התחתונות של הצמח. ריסוס קרקע עם מפוח ובלי מפוח נתנו תוצאה דומה וטובה יותר בכיסוי העלה בהשוואה לריסוס אוויר.