חיפוש מחקר

מחקרים

העשרה ביולוגית של זרעי כותנה להקניית עמידות כנגד הגורם למחלת ריקבון הפחם, הפטרייה

מחלת ריקבון הפחם (CRD) בכותנה היא מחלה הרסנית עם אפשרויות התמודדות מוגבלות. הגורם למחלה הוא הפטרייה Macrophomina phaseolina (Tassi) Goid, הנמצאת באדמה ופוגעת במגוון יבולים חשובים, כולל כותנה. הדברה משולבת של CRD נבדקה כאן באמצעות מדבירים ביולוגיים וכימיים בחדר גידול ובשדה. עיטוי זרעים ביולוגי עם מיני Trichoderma ולאחריו יישום התכשיר Azoxystrobin נבדק בהשוואה לעיטוי זרעים ביולוגי בלבד או גישה כימית מלאה, המבוססת על עיטוי זרעים בלבד או בשילוב עם תוספת Azoxystrobin במהלך העונה. 

ממצאי המחקר מציעים שיטה ידידותית לסביבה לשליטה ב M. phaseolina - בשדות כותנה. התערבות משולבת ביולוגית וכימית להגנה על גידולי כותנה מ- CRD נחשבת ידידותי לסביבה שכן היא יכול להפחית משמעותית את השימוש בקוטלי פטריות כימיים תוך חיזוק וייצוב יכולתם של המדבירים הביולוגיים למנוע את השפעת הפתוגן. תוצאות המחקר הנוכחי מעודדות התאמות ויישום עתידי של אסטרטגיות ההדברה המתוארות כאן גם כנגד מחלות אחרות של כותנה וב יבולים נוספים.

שמות החוקרים: אופיר דגני, און רבינוביץ, אסף חן
תאריך פרסום המחקר:

השפעת עקת מים וטמפרטורה על התפרצות מקרופומינה בגידולי כותנה רגישים - סיכום עונת 2023

בשנים האחרונות ישנה עליה בנזקים הנגרמים מהתפרצותה מחלת רקבון הפחם ) Charcoal rot ) הגורמת לנבילה בכותנה ונגרמת ע"י הפטרייה Macrophomina phaseolina לה רגישים יותר זני הפימה שהיקף גידולם עולה. הדבקת הצמחים בפטרייה לא בהכרח גורמת להופעת תסמיני מחלה, והופעת המחלה תלויה בשינוי תנאי הסביבה כדוגמת טמפרטורה וזמינות מים הגורמים לצמח להיכנס לעקה. עם זאת עדיין לא ברור לחלוטין מה בדיוק גורם להתפרצות. ניסויי שדה קודמים הראו הפחתה של המחלה בעזרת השקיה נאותה. עם זאת מאחר והשקיה מוגברת יכולה גם לגרום לצימוח מוגבר על חשבון יצירת פרחים והלקטים יש צורך לדייק את ממשק ההשקיה כדי לאזן בין הגורמים. 

חקלאים רבים נוטים "לזרוע ברטוב" על מנת לחסוך במים. פרקטיקה זו המנצלת את המים שנאגרו בקרקע במהלך עונת הגשמים מחייבת זריעה בטמפרטורות קרקע נמוכות יותר ולעיתים מחייבת העמקת הזריעה במספר סנטימטרים. בעקבות כך העלנו השערה שהזריעה ברטוב מחלישה את הצמחים ומגבירה את רגישותם להתקפה ע"י מקרופומינה . 

במחקר זה אנו בוחנים את הקשר תנאי עקה בתחילת בשלבי הנביטה הראשונים להדבקה והתפרצות סימני מחלת ריקבון הפחם. התוצאות שהושגו בש נתיים אלה זו מצביעות על כך שדווקא טמפרטורה נמוכה בשלבי הגידול הראשוניים הגורמת לנביטה ארוכה יותר מגבירה את רגישות הצמחים להתפרצות ריקבון הפחם. ייתכן שזריעה מוקדמת ברטוב אינה פרקטיקה מייטבית וגורמת להתפרות המחלה. עם זאת מחקר נוסף דרוש על מנת לבסס טענה זו.

שמות החוקרים: חגי רענן, נועם עמיר, יונתן עמנואל
תאריך פרסום המחקר:

השפעת עקת מים וטמפרטורה על התפרצות מקרופומינה בגידולי כותנה רגישים - סיכום עונת 2023

בשנים האחרונות ישנה עליה בנזקים הנגרמים מהתפרצותה מחלת רקבון הפחם ) Charcoal rot ) הגורמת לנבילה בכותנה ונגרמת ע"י הפטרייה Macrophomina phaseolina לה רגישים יותר זני הפימה שהיקף גידולם עולה. הדבקת הצמחים בפטרייה לא בהכרח גורמת להופעת תסמיני מחלה, והופעת המחלה תלויה בשינוי תנאי הסביבה כדוגמת טמפרטורה וזמינות מים הגורמים לצמח להיכנס לעקה. עם זאת עדיין לא ברור לחלוטין מה בדיוק גורם להתפרצות. ניסויי שדה קודמים הראו הפחתה של המחלה בעזרת השקיה נאותה. עם זאת מאחר והשקיה מוגברת יכולה גם לגרום לצימוח מוגבר על חשבון יצירת פרחים והלקטים יש צורך לדייק את ממשק ההשקיה כדי לאזן בין הגורמים. 

חקלאים רבים נוטים "לזרוע ברטוב" על מנת לחסוך במים. פרקטיקה זו המנצלת את המים שנאגרו בקרקע במהלך עונת הגשמים מחייבת זריעה בטמפרטורות קרקע נמוכות יותר ולעיתים מחייבת העמקת הזריעה במספר סנטימטרים. בעקבות כך העלנו השערה שהזריעה ברטוב מחלישה את הצמחים ומגבירה את רגישותם להתקפה ע"י מקרופומינה . 

במחקר זה אנו בוחנים את הקשר תנאי עקה בתחילת בשלבי הנביטה הראשונים להדבקה והתפרצות סימני מחלת ריקבון הפחם. התוצאות שהושגו בש נתיים אלה זו מצביעות על כך שדווקא טמפרטורה נמוכה בשלבי הגידול הראשוניים הגורמת לנביטה ארוכה יותר מגבירה את רגישות הצמחים להתפרצות ריקבון הפחם. ייתכן שזריעה מוקדמת ברטוב אינה פרקטיקה מייטבית וגורמת להתפרות המחלה. עם זאת מחקר נוסף דרוש על מנת לבסס טענה זו.

שמות החוקרים: חגי רענן, נועם עמיר, יונתן עמנואל
תאריך פרסום המחקר:

בחינת יעילות הריסוס ברחפן לעומת ריסוס אווירי וקרקעי להדברת המזיקים הליותיס וכנימות עלה ולשילוך בכותנה

לנפח התרסיס השפעה רבה על יעילות ההדברה. גורמים נוספים המשפיעים על ההדברה הם גודל חריר הריסוס, צורת הפומית, מהירות הנסיעה/טיסה, זווית הריסוס ואמצעי החדרה שונים –לחץ הידראולי, מפוח, כנפונים, מועד הריסוס ותנאי מזג האוויר. בשנים האחרונות נוסף אמצעי ריסוס נוסף- רחפנים. לרחפן יתרונות רבים שישנם למטוס- כניסה לשטחים עם עבירות מוגבלת, חוסר הידוק של הקרקע, חוסר פגיעה פיזית בצמח. מעבר לכך יש לרחפן מספר יתרונות נוספים שהחשובים ביניהם הם טיסה במסלולים לא סדירים, טיסת לילה, יישום על פי מיפוי של כתמים לא רציפים.

רצינו לבחון את השימוש ברחפנים בצורה מסודרת ובחזרות כנדרש כדי לראות האם ניתן לנצל את היתרונות הרבים שיש לשיטת ריסוס זו להציע.

שמות החוקרים: רוחי רבינוביץ, ניצן כהן, מיכל אקסלרוד, עידו סבן, גיא הלוי, אור רם, יואב גולן, אלונה ריבלין
תאריך פרסום המחקר:
סוג מחקר: הגנת הצומח
קובץ מחקר: