הגנת הצומח

מחלות המועברות בקרקע עשויות להיגרם כתוצאה מכמה פתוגנים המשפעים זה על זה ועלהצמח. אכן, במקרים רבים מבודדים משורשי צמחים חולים ושאינם חולים מספר פטריות החשודות כגורמי מחלה. הפטרייה Harpophora maydis גורמת למחלת נבילה קשה בזני תירס רגישים ומאופיינת בהתייבשות הצמח הבוגר כתוצאה מחסימת רקמות ההובלה על ידי הפטרייה. בדומה לכך, פטריית הקרקע Macrophomina phaseolina מפתחת תפטיר וגופי ריבוי בצינורות ההובלה של מגוון פונדקאים, ואלו מביאים להתייבשות הצמח ונבילתו. צמחי כותנה מהזן פימה רגישים במיוחד למחלה זו. המצאות שני הפתוגנים יחד בצמחי כותנה חולים, באזור יבנה ב- 2017 , העלתה את האפשרות לקשר ביניהם.

ההלקטית הוורודה (הזחל הורוד) הינה מזיק מפתח בשדות הכותנה בארץ. מזה שנים רבות כל חלקות הכותנה בארץ מטפלות במזיק בשיטת "בלבול הזכרים", שיטת הדברה ידידותית לסביבה שהובילה לירידה משמעותית בשימוש בחומרי הדברה כנגד המזיק. עם זאת, בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בגודל האוכלוסייה של המזיק והנזק שנגרם להלקטים. נבדקה השאלה אם חל שינוי בהרכב הפרומון של הנקבות. שינוי בהרכב הפרומון יכול להסביר את העלייה במספר ההזדווגויות וכתוצאה מכך את העלייה בגודל האוכלוסייה. הרכב הפרומון נבדק בנקבות שנאספו משלושה שדות כותנה שבהם התפרצה אוכלוסיית המזיק והושווה לפרומון של נקבות שגדלו במעבדה של רמי הורוביץ ולא נחשפו לפרומון סינטטי. לא נמצא הבדל מובהק בכמות הפרומון בבלוטות של הנקבות ממקורות השונים אבל נמצא הבדל מובהק ביחס שבין מרכיבי הפרומון בנקבות שנאספו בהחלקות כותנה שטופלו ב-100 חוטים לדונם (עין שמר ונחשון) לבין הפרומון בנקבות הביקורת. לא נמצא הבדל מובהק ביחס שבין מרכיבי הפרומון של נקבות שנאספו מחלקת כותנה בה הוצבו הנדיפיות באיחור ובמינון של 50 חוטים לדונם בלבד לבין היחס שבין מרכיבי הפרומון בביקורת או זה של נקבות שנאספו בחלקות שטופלו ב- 100 חוטים לדונם. ניתן להסיק, באופן ראשוני, שאכן יש שינוי במרכיבי הפרומון של נקבות שנאספו מחלקות כותנה מבולבלות באופן מסורתי ולאורך זמן.

בדיקת שונות הפריסה של חרקים מזיקים ומועילים בשדות כותנה.

לאור הפגיעה האנושה של מחלת המקרופומינה בכותנה בעונת 2017 בארץ, באזור הדרום ובמשקים יבנה ובני דרום, בדקנו באוגוסט 2017 בקבוצת יבנה את ההשפעה של זילוף חומרים לפס הזריעהעל אוכלוסיית הפטריה בצמחי כותנה צעירים, עד גיל של מספר שבועות מהנביטה. בבדיקות שביצע ד"ר רוני כהן בשורשי הצמחים, נמצא שהטפול בסיגנום בזילוף לפס הזריעה, הקטין את האילוח בפטריה. תוצאות נוספות התקבלו בנסויים אחרים שבוצעו במקביל בארץ. לכן חזרנו בעונת 2018 לבדוק את הנושא כשהפעם אנו בוחנים 2 חומרים בשני מועדי יישום.

יעילות הקטילה של עשים של הלקטית ורודה נבדקה בשלושה ניסויים. האחד, בדק את יעילות הקטילה על ידי פירתרואידים שונים. השני, בדק את יעילות הקטילה של פירתרואידים בשילוב עם תכשירי מתומיל וכלורפיריפוס. השלישי, בדק תכשירים נוספים שיעילים כנגד עשי לילה שונים. התכשיר טלסטאר יעיל מכל הפירתרואידים שנבדקו. החומרים לאנט ודורסן הינם בעלי יעילות גבוהה, אך משך פעולה קצר יחסית. השילוב של לאנט ודורסן עם פירתרואיד הינו יעיל. נמצא שהיעילות היא בגלל שילוב של פירתרואיד. תכשירים ללא פירתרואיד כלשהו, אינם יעילים בהדברת העשים של הלקטית הורודה.

יעילות הקטילה של הזחלים של הלקטית ורודה נבדקו בשני ניסויים. נמצא כי תכשירים שמכילים פירתרואיד פעלו היטב על הזחלים של הלקטית ורודה, בהשוואה לתכשירים אחרים שמשמשים לקטילת עשי לילה אחרים.

נושאי המחקר בעונת 2018:
1. עמידות לבוגרי ההלקטית הורודה; בדיקת חומרים;
2. הרגישות של זחלי הליותיס לתכשירי הדברה חדשים
3. כנימת עש הטבק הדינמיקה של תת המינים

מניעת עקה כלשהיא בשלבי הגידול הראשונים על ידי פתיחת מים מוקדמת ו/או שיפור זמינות המים לצמח עשויה להפחית נזקי מקרופומינה זילוף בפס הזריעה והגמעה יעילה של החומר עמיסטר עשויים להפחית את התבססות המחלה בשורשים ומכאן את פוטנציאל פגיעת המחלה בגידול.
מעבר למרווחי שורות צרות, 2 שורות במרווח סטנדרטי או מעבר ל- 30 אינץ עשוי לשפר את ההתמודדות עם המחלה בחלקות המושקות בטיפטוף.
טיפוח, ממשק גידול וטיפולים כימיים עשויים להקטין מאד את נזקי המחלה.
המסקנות מניסוי מקיף זה תואמות את התובנות מהניסוי שבוצע בשנת 2016 בחלקה המאולחת מאד בפטריה בגד"ש שמ"ש בקיבוץ עמיר, ותובנות מדריכים ומגדלים שאף יושמו עונת גידול 2018 ו- 2019 בגד"ש יבנה כמו גם בחלקות נוספות בהן גידלו פימה באזורים אחרים.

ההלקטית הוורודה )הזחל הוורוד( הינה מזיק מפתח בשדות הכותנה בארץ. מזה שנים רבות כל חלקות הכותנה בארץ מטפלות במזיק בשיטת "בלבול הזכרים", שיטת הדברה ידידותית לסביבה שהובילה לירידה משמעותית בשימוש בחומרי הדברה כנגד המזיק. עם זאת, בשנים האחרונות חלה עלייה בגודל האוכלוסייה של המזיק והנזק שנגרם להלקטים ונמצא שיחס המרכיבים של הפרומון בשדה שונה מזה של יחס המרכיבים באוכלוסיית מעבדה שלא נחשפה לפרומון.
לא נמצא הבדל מובהק ביחס שבין מרכיבי הפרומון של נקבות שנאספו מחלקת כותנה בנען בה הוצבו הנדיפיות באיחור ובמינון של 50 חוטים לדונם בלבד ובחלקת הכותנה ברבדים שבה הוצבו 100 חוטים לדונם )פרומון מופחת בסוף העונה, לאחר הקטיף( לבין היחס שבין מרכיבי הפרומון בביקורת או זה של נקבות שנאספו בחלקות שטופלו ב- 100 חוטים לדונם בשנים שעברו. ניתן להסיק, באופן ראשוני, שלא נמצאה "עמידות" לפרומון כאשר ניתנה למזיק אפשרות להזדווג בתוך החלקה ללא השפעת הפרומון לבלבול.