הגנת הצומח

ההדברה הכימית של ההלקטית הורודה מכוונת, בעיקר, לבוגרים של המזיק. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהביצים, ברובן, מוגנות על ידי עלי הגביע, ואין לנו תכשירי הדברה בעלי לחץ אדים גבוה שיכולים לפגוע בהן. בנוסף, הזחלים שבוקעים מן הביצים חודרים תוך זמן קצר אל ההלקטים, ושם מתפתחים עד יציאתם להתגלמות. בשנים האחרונות יצאו משימוש תכשירים שקטלו את הבוגרים ונשארנו עם מבחר מצומצם מאוד, שכולל, רק פירתרואידים ותכשירי מתומיל. בניסויים וגם בשטח ראינו הבדלים ביעילות ההדברה של פירתרואידים שונים. ניסוי זה נועד לבחון את השאלה אם אכן יש הבדלים ביעילותם.

בשנים האחרונות חלה עלייה ברמת הנגיעות בהלקטית הורודה )זחל וורוד( בשדות הכותנה בארץ. זחלי המזיק חודרים לתוך הלקטי הכותנה הירוקים שמשמשים להם בית גידול. הזחלים חורפים בהלקטים אלו שנשארים בשדה ובתחילת האביב הבא מגיחים כבוגרים. פגיעה בהלקטים במהלך קיצוץ הצמחים עשויה להרוג את הזחלים, להאיץ את תהליך הריקבון של ההלקטים ולהפחית את סיכויי הזחלים לשרוד את החורף. על מנת לצמצם את מעבר המזיק מעונה אחת לשנייה נבדקה בשני שדות יעילותם של כלים שונים בקיצוץ ההלקטים הירוקים שנשארים על הצמחים אחרי הקטיף. הכלים שנבדקו היו עקרנים שונים (עקרן בן דור רגיל 4 סכינים, 8 סכינים ומשופר 20 סכינים), קומביין ירק ומכסחה. נמצא שכל הכלים פגעו משמעותית בהלקטים הירוקים שנותרו על הצמחים לאחר הקטיף (87% - 99%) ,למעט המכסחה  (4%). בנוסף, נמצא כי 6% מההלקטים הירוקים נופלים על הקרקע במהלך קטיף הכותנה ונשארים שלמים.

התכשיר טלסטאר יעיל יותר מהתכשירים שנבדקו, ולא הצלחנו למצוא תכשירים נוספים שקוטלים, ביעילות, את בוגרי ההלקטית הורודה. התכשירים פרוקליים וורטימק אינם יעילים נגד עשי הלקטית ורודה. גם התכשירים רימון פאסט ואימידן הראו יעילות נמוכה. לא נראה שהוספה של אימידן לטלסטאר האריכה את משך הפעולה של טלסטאר. התכשיר אצטאסטאר נמצא יעיל, אך קצר פעילות בהשוואה לטלסטאר.
מטרת הניסויים: בדיקת תכשירים להדברת בוגרים של הלקטית ורודה

בקיץ 2017 הוצבו יותר מחמש-עשרה תצפיות וניסויים בעזרת מדריכים ואנשי חברות. הצלחת הניסויים תלויה במקרים רבים בהצלחה או אי-הצלחה בהדבקת צמחי הכותנה במקרופומינה.
להלן רשימה של הניסויים שנערכו:
הדבקה במקרטפומינה יחד עם חיפויי קרקע ביריעות פלסטיק
ניסויי הדברה
ניסויי השקייה
ריבוי חומר גנטי

נושאי המחקר בעונת2017
1. ניטור עמידות לבוגרי הלקטית ורודה; בדיקת חומרים. 2. כנימת עש הטבק
 
1. מעקב אחר רגישות אוכלוסיות הזחל הורוד בשדות הכותנה, 2017. בשנים האחרונות מוגדר הזחל הורוד (או ההלקטית הורודה) כמזיק החמור ביותר של הכותנה בארץ. בעונות שעברו, נגרמו נזקים, לעיתים קשים, אפילו לאחר טיפולים רבים בפירתרואידים (בעיקר ביפינטרינים). מטרת המעקב היא לבדוק האם חוסר היעילות בהדברת המזיק הוא כתוצאה של עמידות המזיק לתכשירים הייעודים סיפרמטרין (סימבוש או טיטאן), ביפנתרין (טלסטאר או אטלס), כלורפיריפוס (דורסן/דורסבן) ומתומיל (לאנט, מתומקס).
2. כנימת עש הטבק. להגדיר את תת המינים של כע"ט בארץ באזורים השונים ובעונות הגידול השונות, בייחוד בשדות כותנה. זאת כדי להקל על החלטות ההדברה האקטואליות בשדה הכותנה. בנוסף, לנטר לעמידות באזורים עם אוכלוסיות גבוהות מהרגיל.

מחלות המועברות בקרקע עשויות להיגרם כתוצאה מכמה פתוגנים המשפעים זה על זה ועלהצמח. אכן, במקרים רבים מבודדים משורשי צמחים חולים ושאינם חולים מספר פטריות החשודות כגורמי מחלה. הפטרייה Harpophora maydis גורמת למחלת נבילה קשה בזני תירס רגישים ומאופיינת בהתייבשות הצמח הבוגר כתוצאה מחסימת רקמות ההובלה על ידי הפטרייה. בדומה לכך, פטריית הקרקע Macrophomina phaseolina מפתחת תפטיר וגופי ריבוי בצינורות ההובלה של מגוון פונדקאים, ואלו מביאים להתייבשות הצמח ונבילתו. צמחי כותנה מהזן פימה רגישים במיוחד למחלה זו. המצאות שני הפתוגנים יחד בצמחי כותנה חולים, באזור יבנה ב- 2017 , העלתה את האפשרות לקשר ביניהם.

ההלקטית הוורודה (הזחל הורוד) הינה מזיק מפתח בשדות הכותנה בארץ. מזה שנים רבות כל חלקות הכותנה בארץ מטפלות במזיק בשיטת "בלבול הזכרים", שיטת הדברה ידידותית לסביבה שהובילה לירידה משמעותית בשימוש בחומרי הדברה כנגד המזיק. עם זאת, בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בגודל האוכלוסייה של המזיק והנזק שנגרם להלקטים. נבדקה השאלה אם חל שינוי בהרכב הפרומון של הנקבות. שינוי בהרכב הפרומון יכול להסביר את העלייה במספר ההזדווגויות וכתוצאה מכך את העלייה בגודל האוכלוסייה. הרכב הפרומון נבדק בנקבות שנאספו משלושה שדות כותנה שבהם התפרצה אוכלוסיית המזיק והושווה לפרומון של נקבות שגדלו במעבדה של רמי הורוביץ ולא נחשפו לפרומון סינטטי. לא נמצא הבדל מובהק בכמות הפרומון בבלוטות של הנקבות ממקורות השונים אבל נמצא הבדל מובהק ביחס שבין מרכיבי הפרומון בנקבות שנאספו בהחלקות כותנה שטופלו ב-100 חוטים לדונם (עין שמר ונחשון) לבין הפרומון בנקבות הביקורת. לא נמצא הבדל מובהק ביחס שבין מרכיבי הפרומון של נקבות שנאספו מחלקת כותנה בה הוצבו הנדיפיות באיחור ובמינון של 50 חוטים לדונם בלבד לבין היחס שבין מרכיבי הפרומון בביקורת או זה של נקבות שנאספו בחלקות שטופלו ב- 100 חוטים לדונם. ניתן להסיק, באופן ראשוני, שאכן יש שינוי במרכיבי הפרומון של נקבות שנאספו מחלקות כותנה מבולבלות באופן מסורתי ולאורך זמן.

בדיקת שונות הפריסה של חרקים מזיקים ומועילים בשדות כותנה.

לאור הפגיעה האנושה של מחלת המקרופומינה בכותנה בעונת 2017 בארץ, באזור הדרום ובמשקים יבנה ובני דרום, בדקנו באוגוסט 2017 בקבוצת יבנה את ההשפעה של זילוף חומרים לפס הזריעהעל אוכלוסיית הפטריה בצמחי כותנה צעירים, עד גיל של מספר שבועות מהנביטה. בבדיקות שביצע ד"ר רוני כהן בשורשי הצמחים, נמצא שהטפול בסיגנום בזילוף לפס הזריעה, הקטין את האילוח בפטריה. תוצאות נוספות התקבלו בנסויים אחרים שבוצעו במקביל בארץ. לכן חזרנו בעונת 2018 לבדוק את הנושא כשהפעם אנו בוחנים 2 חומרים בשני מועדי יישום.

יעילות הקטילה של עשים של הלקטית ורודה נבדקה בשלושה ניסויים. האחד, בדק את יעילות הקטילה על ידי פירתרואידים שונים. השני, בדק את יעילות הקטילה של פירתרואידים בשילוב עם תכשירי מתומיל וכלורפיריפוס. השלישי, בדק תכשירים נוספים שיעילים כנגד עשי לילה שונים. התכשיר טלסטאר יעיל מכל הפירתרואידים שנבדקו. החומרים לאנט ודורסן הינם בעלי יעילות גבוהה, אך משך פעולה קצר יחסית. השילוב של לאנט ודורסן עם פירתרואיד הינו יעיל. נמצא שהיעילות היא בגלל שילוב של פירתרואיד. תכשירים ללא פירתרואיד כלשהו, אינם יעילים בהדברת העשים של הלקטית הורודה.