הגנת הצומח

בשנים האחרונות הופיעה האפשרות לבצע פעילות ומדידות שונות בשדה באופן ממוקם, דהיינו לזהות את מקום המדידה במרחב השדה לפי קואורדינטות. מנתונים שראינו ממקומות אחרים בעולם הסתבר, שניטור חרקים בנקודות שונות בשדה תוך סימון מיקום המדידות איפשר למקבל ההחלטות לקבוע שאין צורך לרסס את כלל החלקה אלא ניתן להסתפק בריסוס של חלק ממנה בלבד. בנוסף, מעקב ממוקם בשדה יכול לשפוך אור על הדינמיקה, הכיוון והקצב של החדירה של חרקים מזיקים לשדה. כך ניתן גם להבין טוב יותר את ההשפעה של גורמי סביבה שונים, כמו גידולים שכנים, על דינמיקה זו.
המטרה: הבנת הדינמיקה של חדירת חרקים מזיקים שונים לשדה, ובחינת האפשרות לתרגום ידע זה להדברה יעילה וחסכונית יותר. בחינת ההשפעה של מספר דגימות בשדה על מידת הדיוק של איפיון האוכלוסיות של חרקים שונים בשדה.

גידול הכותנה בישראל משתנה במשך השנים כתלות במצב המים הזמינים להשקיה, איכות הסיבים והמחירים אותם ניתן לקבל בשוק העולמי. בין השינויים הבולטים שקרו למשק הכותנה בישראל ניתן לראות את הירידה בשטחי הגידול של הטיפוס אקאלה לעומת עליה בגידולי זני הפימה. בשנת 2006 נכנס שחקן חדש בדמות מיכלוא בין-מיני האקאלפי. יחד עם העלייה בהיקפי
גידול זני הפימה עלתה גם שכיחות הנזקים הנגרמים מגורמי מחלות קרקע. משורשי צמחים נובלים וגם מצמחים בריאים מבודדות פטריות מסוגים שונים. הפטרייה הבולטת בתדירות הגילוי היא Macrophomina phaseolina המוכרת כגורמת לנבילה של צמחים ממשפחות בוטניות שונות כולל כותנה.
חשוב להזכיר שזני הפימה שגודלו בישראל היו רגישים למחלת פוזריום הנבילה של הכותנה
הנגרמת ע"י הפטריה Fusarium oxysporum f. sp. Vasinfectum , אך פעילות מחקרית בהובלתם של גד פישלר (פילו) ופרופ' יעקב קטן יצרה זני פימה עמידים.
העלייה בנזקים ממחלות מועברות בקרקע הובילה לפעילות מחקרית שמטרתה להכיר את הגורמים הביוטיים והא-ביוטיים הגורמים לעליה בתדירות ובחומרת המחלה. בגלל התדירות הגבוהה של בידודי M. phaseolina והמידע מהספרות בדבר היותה גורמת למחלה הוחלט בשלב זה להתרכז במחקר בפטרייה זו.
המטרות הספציפיות שהוצבו לעונת 2016 היו:
0. סקירת התפוצה של הפטרייה Macrophomina phaseolina בשדות הכותנה
6. שחזור המחלה (השלמת מבחן קוך) בתנאי שדה
3. בדיקת העברת המחלה בזרעים
4. מעקב אחר הופעת המחלה וחומרתה.

בשנים האחרונות מוגדר הזחל הורוד (או ההלקטית הורודה) כמזיק החמור ביותר של הכותנה בארץ. בעונות שעברו, נגרמו נזקים, לעיתים קשים, אפילו לאחר טיפולים רבים בפיריתרואידים (בעיקר בסיפרמטרינים). מטרת המעקב היא לבדוק האם חוסר היעילות בהדברת המזיק הוא כתוצאה של עמידות המזיק לתכשירים הייעודים סיפרמטרין (סימבוש או טיטאן), ביפנתרין (טלסטאר או אטלס), כלורפיריפוס (דורסן/דורסבן) ומתומיל (לאנט, מתומקס).

תנשמית האביב Helicoverpa armigera, המכונה "הליותיס", היא מין עש ממשפחת התנשמיתיים הפוגע בגידולים חקלאיים רבים. המזיק מקים 4-5 דורות בשנה. נזקו גדול, כיוון שהוא עובר מאבר פרי אחד למשנהו אף לפני שגמר לאכול את הראשון וכך פוגע ב- 4-5 אברי פרי. כיום משמשים להדברת המזיק תכשירים חדשים,  שמשך פעילותם מיישום ועד הדברת המזיק ארוך יותר.
שאלות המחקר:
לענות במידת האפשר על השאלה "כיצד ובאיזו מידה משפיעה פגיעת הליותיס בכותנת פימה מזן גוליית 6 בשלב תחילת ייצור אברי הפרי על ייצור וצבירת הלקטים" וליתר פירוט:
האם מתקיים פיצוי לאברי הפרי החסרים?
אם כן- היכן מתקיים הפיצוי לאברי הפרי החסרים?
האם חלה פגיעה במשקל ההלקט הממוצע?
האם חלה פגיעה ביבול?

בניסוי אולחו צמחי כותנה ברמות שונות של כנימות עלה בשלושה מועדים. לטיפול היתה השפעה מובהקת על מספר הכנימות המצטבר בכל טיפול, ועל יבולהכותן הגולמי.
הקשר בין מספר הכנימות המצטבר ליבול הסיבים היה מובהק, יבול הסיבים ירד ככל שעלה מספר הכנימות על העלה.

ההדברה הכימית של ההלקטית הורודה מכוונת, בעיקר, לבוגרים של המזיק. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהביצים, ברובן, מוגנות על ידי עלי הגביע, ואין לנו תכשירי הדברה בעלי לחץ אדים גבוה שיכולים לפגוע בהן. בנוסף, הזחלים שבוקעים מן הביצים חודרים תוך זמן קצר אל ההלקטים, ושם מתפתחים עד יציאתם להתגלמות. בשנים האחרונות יצאו משימוש תכשירים שקטלו את הבוגרים ונשארנו עם מבחר מצומצם מאוד, שכולל, רק פירתרואידים ותכשירי מתומיל. בניסויים וגם בשטח ראינו הבדלים ביעילות ההדברה של פירתרואידים שונים. ניסוי זה נועד לבחון את השאלה אם אכן יש הבדלים ביעילותם.

בשנים האחרונות חלה עלייה ברמת הנגיעות בהלקטית הורודה )זחל וורוד( בשדות הכותנה בארץ. זחלי המזיק חודרים לתוך הלקטי הכותנה הירוקים שמשמשים להם בית גידול. הזחלים חורפים בהלקטים אלו שנשארים בשדה ובתחילת האביב הבא מגיחים כבוגרים. פגיעה בהלקטים במהלך קיצוץ הצמחים עשויה להרוג את הזחלים, להאיץ את תהליך הריקבון של ההלקטים ולהפחית את סיכויי הזחלים לשרוד את החורף. על מנת לצמצם את מעבר המזיק מעונה אחת לשנייה נבדקה בשני שדות יעילותם של כלים שונים בקיצוץ ההלקטים הירוקים שנשארים על הצמחים אחרי הקטיף. הכלים שנבדקו היו עקרנים שונים (עקרן בן דור רגיל 4 סכינים, 8 סכינים ומשופר 20 סכינים), קומביין ירק ומכסחה. נמצא שכל הכלים פגעו משמעותית בהלקטים הירוקים שנותרו על הצמחים לאחר הקטיף (87% - 99%) ,למעט המכסחה  (4%). בנוסף, נמצא כי 6% מההלקטים הירוקים נופלים על הקרקע במהלך קטיף הכותנה ונשארים שלמים.

התכשיר טלסטאר יעיל יותר מהתכשירים שנבדקו, ולא הצלחנו למצוא תכשירים נוספים שקוטלים, ביעילות, את בוגרי ההלקטית הורודה. התכשירים פרוקליים וורטימק אינם יעילים נגד עשי הלקטית ורודה. גם התכשירים רימון פאסט ואימידן הראו יעילות נמוכה. לא נראה שהוספה של אימידן לטלסטאר האריכה את משך הפעולה של טלסטאר. התכשיר אצטאסטאר נמצא יעיל, אך קצר פעילות בהשוואה לטלסטאר.
מטרת הניסויים: בדיקת תכשירים להדברת בוגרים של הלקטית ורודה

בקיץ 2017 הוצבו יותר מחמש-עשרה תצפיות וניסויים בעזרת מדריכים ואנשי חברות. הצלחת הניסויים תלויה במקרים רבים בהצלחה או אי-הצלחה בהדבקת צמחי הכותנה במקרופומינה.
להלן רשימה של הניסויים שנערכו:
הדבקה במקרטפומינה יחד עם חיפויי קרקע ביריעות פלסטיק
ניסויי הדברה
ניסויי השקייה
ריבוי חומר גנטי

נושאי המחקר בעונת2017
1. ניטור עמידות לבוגרי הלקטית ורודה; בדיקת חומרים. 2. כנימת עש הטבק
 
1. מעקב אחר רגישות אוכלוסיות הזחל הורוד בשדות הכותנה, 2017. בשנים האחרונות מוגדר הזחל הורוד (או ההלקטית הורודה) כמזיק החמור ביותר של הכותנה בארץ. בעונות שעברו, נגרמו נזקים, לעיתים קשים, אפילו לאחר טיפולים רבים בפירתרואידים (בעיקר ביפינטרינים). מטרת המעקב היא לבדוק האם חוסר היעילות בהדברת המזיק הוא כתוצאה של עמידות המזיק לתכשירים הייעודים סיפרמטרין (סימבוש או טיטאן), ביפנתרין (טלסטאר או אטלס), כלורפיריפוס (דורסן/דורסבן) ומתומיל (לאנט, מתומקס).
2. כנימת עש הטבק. להגדיר את תת המינים של כע"ט בארץ באזורים השונים ובעונות הגידול השונות, בייחוד בשדות כותנה. זאת כדי להקל על החלטות ההדברה האקטואליות בשדה הכותנה. בנוסף, לנטר לעמידות באזורים עם אוכלוסיות גבוהות מהרגיל.