הגנת הצומח

הקמחית המנוקדת היא מזיק קשה של גידול הכותנה וצמחי נוי רבים בישראל. ננקטו מספר פעולות כנגדה, שכללו: א. הקמה ואחזקת גידול מעבדתי של הקמחית, ב. בחינת היבטים ביולוגיים רלוונטיים לביצוע הדברה ביולוגית של הכנימה, ובכלל זה חיפוש בקליפורניה  של הטפיל Aenasius arizonensis. בנוסף, נבחנה התבססות הצרעה הטפילית Apoanagyrus californicus בארץ. עד כה, בשל סיבות המפורטת בדוח, הטפיל ככל הנראה, לא התבסס, ולכן הוחלט שלא להמשיך את הפרויקט בשנת 2016 .
 

מעקב אחר רגישות אוכלוסיות הזחל הורוד בשדות הכותנה. 
מיפוי תתי מינים של כנימת עש טבק.
השפעת תכשירים חדשים על זחלי הליותיס.
מי אכל את החציל שלי?
 

נבחנה השפעת חומרים ביישום קדם הצצה על דו גידול המושקה בטפטוף בהשוואה לדו גידול המושקה בקו צועד, על השפעתם על התפתחות הכותנה בפרט והדברת העשבים בכלל.

תנשמית האביב Helicoverpa armigera , המכונה הליותיס, היא מין עש ממשפחת התנשמיתיים הפוגע בגידולי חקלאיים רבים. נזקו גדול, כיוון שהוא עובר מאבר פרי ראשון לשני אף לפני שגמר לאכול את הראשון. נוהל הדברת המזיק גובש בכותנה לאורך השנים והוא מתבסס על ניטור קטעים של מטר-שורה של הכותנה לנוכחות זחלי וביצי המזיק ע"ג עלי הצמח הצעירים ועל אברי הפרי. נקבע סף נגיעות לטיפול של 2 זחלים/מטר-שורה בשלב טרום הלקטים ו-זחל אחד/מטר לאחר מכן, עד סוף יולי. כיום משמשים להדברת המזיק תכשירים חדשים, שמשך פעילותם עד הדברת המזיק ארוך יותר.
מטרת העבודה לבחון מהי השפעת הסרת אברי פרי ראשונים על אופן הצימוח והיבול של כותנת פימה.
 

בחינת היעילות של התכשיר פקטי פרו, פרומון ל"בלבול" ההלקטית הורודה בפורמולציה לריסוס.

בשנים האחרונות הופיעה האפשרות לבצע פעילות ומדידות שונות בשדה באופן ממוקם, דהיינו לזהות את מקום המדידה במרחב השדה לפי קואורדינטות. מנתונים שראינו ממקומות אחרים בעולם הסתבר, שניטור חרקים בנקודות שונות בשדה תוך סימון מיקום המדידות איפשר למקבל ההחלטות לקבוע שאין צורך לרסס את כלל החלקה אלא ניתן להסתפק בריסוס של חלק ממנה בלבד. בנוסף, מעקב ממוקם בשדה יכול לשפוך אור על הדינמיקה, הכיוון והקצב של החדירה של חרקים מזיקים לשדה. כך ניתן גם להבין טוב יותר את ההשפעה של גורמי סביבה שונים, כמו גידולים שכנים, על דינמיקה זו.
המטרה: הבנת הדינמיקה של חדירת חרקים מזיקים שונים לשדה, ובחינת האפשרות לתרגום ידע זה להדברה יעילה וחסכונית יותר. בחינת ההשפעה של מספר דגימות בשדה על מידת הדיוק של איפיון האוכלוסיות של חרקים שונים בשדה.

גידול הכותנה בישראל משתנה במשך השנים כתלות במצב המים הזמינים להשקיה, איכות הסיבים והמחירים אותם ניתן לקבל בשוק העולמי. בין השינויים הבולטים שקרו למשק הכותנה בישראל ניתן לראות את הירידה בשטחי הגידול של הטיפוס אקאלה לעומת עליה בגידולי זני הפימה. בשנת 2006 נכנס שחקן חדש בדמות מיכלוא בין-מיני האקאלפי. יחד עם העלייה בהיקפי
גידול זני הפימה עלתה גם שכיחות הנזקים הנגרמים מגורמי מחלות קרקע. משורשי צמחים נובלים וגם מצמחים בריאים מבודדות פטריות מסוגים שונים. הפטרייה הבולטת בתדירות הגילוי היא Macrophomina phaseolina המוכרת כגורמת לנבילה של צמחים ממשפחות בוטניות שונות כולל כותנה.
חשוב להזכיר שזני הפימה שגודלו בישראל היו רגישים למחלת פוזריום הנבילה של הכותנה
הנגרמת ע"י הפטריה Fusarium oxysporum f. sp. Vasinfectum , אך פעילות מחקרית בהובלתם של גד פישלר (פילו) ופרופ' יעקב קטן יצרה זני פימה עמידים.
העלייה בנזקים ממחלות מועברות בקרקע הובילה לפעילות מחקרית שמטרתה להכיר את הגורמים הביוטיים והא-ביוטיים הגורמים לעליה בתדירות ובחומרת המחלה. בגלל התדירות הגבוהה של בידודי M. phaseolina והמידע מהספרות בדבר היותה גורמת למחלה הוחלט בשלב זה להתרכז במחקר בפטרייה זו.
המטרות הספציפיות שהוצבו לעונת 2016 היו:
0. סקירת התפוצה של הפטרייה Macrophomina phaseolina בשדות הכותנה
6. שחזור המחלה (השלמת מבחן קוך) בתנאי שדה
3. בדיקת העברת המחלה בזרעים
4. מעקב אחר הופעת המחלה וחומרתה.

בשנים האחרונות מוגדר הזחל הורוד (או ההלקטית הורודה) כמזיק החמור ביותר של הכותנה בארץ. בעונות שעברו, נגרמו נזקים, לעיתים קשים, אפילו לאחר טיפולים רבים בפיריתרואידים (בעיקר בסיפרמטרינים). מטרת המעקב היא לבדוק האם חוסר היעילות בהדברת המזיק הוא כתוצאה של עמידות המזיק לתכשירים הייעודים סיפרמטרין (סימבוש או טיטאן), ביפנתרין (טלסטאר או אטלס), כלורפיריפוס (דורסן/דורסבן) ומתומיל (לאנט, מתומקס).

תנשמית האביב Helicoverpa armigera, המכונה "הליותיס", היא מין עש ממשפחת התנשמיתיים הפוגע בגידולים חקלאיים רבים. המזיק מקים 4-5 דורות בשנה. נזקו גדול, כיוון שהוא עובר מאבר פרי אחד למשנהו אף לפני שגמר לאכול את הראשון וכך פוגע ב- 4-5 אברי פרי. כיום משמשים להדברת המזיק תכשירים חדשים,  שמשך פעילותם מיישום ועד הדברת המזיק ארוך יותר.
שאלות המחקר:
לענות במידת האפשר על השאלה "כיצד ובאיזו מידה משפיעה פגיעת הליותיס בכותנת פימה מזן גוליית 6 בשלב תחילת ייצור אברי הפרי על ייצור וצבירת הלקטים" וליתר פירוט:
האם מתקיים פיצוי לאברי הפרי החסרים?
אם כן- היכן מתקיים הפיצוי לאברי הפרי החסרים?
האם חלה פגיעה במשקל ההלקט הממוצע?
האם חלה פגיעה ביבול?

בניסוי אולחו צמחי כותנה ברמות שונות של כנימות עלה בשלושה מועדים. לטיפול היתה השפעה מובהקת על מספר הכנימות המצטבר בכל טיפול, ועל יבולהכותן הגולמי.
הקשר בין מספר הכנימות המצטבר ליבול הסיבים היה מובהק, יבול הסיבים ירד ככל שעלה מספר הכנימות על העלה.