הגנת הצומח

יעילות הקטילה של הזחלים של הלקטית ורודה נבדקו בשני ניסויים. נמצא כי תכשירים שמכילים פירתרואיד פעלו היטב על הזחלים של הלקטית ורודה, בהשוואה לתכשירים אחרים שמשמשים לקטילת עשי לילה אחרים.

נושאי המחקר בעונת 2018:
1. עמידות לבוגרי ההלקטית הורודה; בדיקת חומרים;
2. הרגישות של זחלי הליותיס לתכשירי הדברה חדשים
3. כנימת עש הטבק הדינמיקה של תת המינים

מניעת עקה כלשהיא בשלבי הגידול הראשונים על ידי פתיחת מים מוקדמת ו/או שיפור זמינות המים לצמח עשויה להפחית נזקי מקרופומינה זילוף בפס הזריעה והגמעה יעילה של החומר עמיסטר עשויים להפחית את התבססות המחלה בשורשים ומכאן את פוטנציאל פגיעת המחלה בגידול.
מעבר למרווחי שורות צרות, 2 שורות במרווח סטנדרטי או מעבר ל- 30 אינץ עשוי לשפר את ההתמודדות עם המחלה בחלקות המושקות בטיפטוף.
טיפוח, ממשק גידול וטיפולים כימיים עשויים להקטין מאד את נזקי המחלה.
המסקנות מניסוי מקיף זה תואמות את התובנות מהניסוי שבוצע בשנת 2016 בחלקה המאולחת מאד בפטריה בגד"ש שמ"ש בקיבוץ עמיר, ותובנות מדריכים ומגדלים שאף יושמו עונת גידול 2018 ו- 2019 בגד"ש יבנה כמו גם בחלקות נוספות בהן גידלו פימה באזורים אחרים.

ההלקטית הוורודה )הזחל הוורוד( הינה מזיק מפתח בשדות הכותנה בארץ. מזה שנים רבות כל חלקות הכותנה בארץ מטפלות במזיק בשיטת "בלבול הזכרים", שיטת הדברה ידידותית לסביבה שהובילה לירידה משמעותית בשימוש בחומרי הדברה כנגד המזיק. עם זאת, בשנים האחרונות חלה עלייה בגודל האוכלוסייה של המזיק והנזק שנגרם להלקטים ונמצא שיחס המרכיבים של הפרומון בשדה שונה מזה של יחס המרכיבים באוכלוסיית מעבדה שלא נחשפה לפרומון.
לא נמצא הבדל מובהק ביחס שבין מרכיבי הפרומון של נקבות שנאספו מחלקת כותנה בנען בה הוצבו הנדיפיות באיחור ובמינון של 50 חוטים לדונם בלבד ובחלקת הכותנה ברבדים שבה הוצבו 100 חוטים לדונם )פרומון מופחת בסוף העונה, לאחר הקטיף( לבין היחס שבין מרכיבי הפרומון בביקורת או זה של נקבות שנאספו בחלקות שטופלו ב- 100 חוטים לדונם בשנים שעברו. ניתן להסיק, באופן ראשוני, שלא נמצאה "עמידות" לפרומון כאשר ניתנה למזיק אפשרות להזדווג בתוך החלקה ללא השפעת הפרומון לבלבול.

יעילות הקטילה של עשים של הלקטית ורודה נבדקה בשני ניסויים. בשני הניסויים נבדק התכשיר "טוטם" של חברת לוכסמבורג בהשוואה לטלסטאר. תכשיר זה נבדק שוב העונה, לאחר שעונה שעברה בניסויי מעבדה נמצא שהוא יעיל בהדברת בוגרים של הלקטית ורודה. למרות זאת, תוצאה זו לא חזרה והתכשיר הראה יעילות קטילה נמוכה.

מקובל להניח, שככל שחומר ההדברה חודר טוב יותר אל תוך הקמה, ומצליח "לכסות" טוב יותר את אברי הצמח, ההדברה יעילה יותר. המטרה היתה לבחון את יעילות הריסוס באמצעים השונים. בכל הבדיקות נצפו מעט מאוד טיפות בחלק התחתון של העלים. עלייה בנפח התרסיס לדונם מגדילה את הכיסוי של התכשיר על גבי העלים. כשנוף הצמחים סגור פחות תכשיר חודר לעומק הקמה וכמעט ולא מגיע חומר לקומות התחתונות של הצמח. ריסוס קרקע עם מפוח ובלי מפוח נתנו תוצאה דומה וטובה יותר בכיסוי העלה בהשוואה לריסוס אוויר.

נושאי המחקר בעונת 2019-
1 . עמידות לבוגרי ההלקטית הורודה; בדיקת חומרים; בעונת 2019 , רמת העמידות של טלסטאר בשדות הכותנה הייתה גבוהה יותר מפי 60 , עמידות ההלקטית הורודה לסיפרמטרינים הייתה פי 30 לעומת הגזע הרגיש והעמידות לדורסן עלתה והגיעה לפי 20 לעומת הגזע הרגיש. לא היה שינוי כלפי תכשירי ה- methomyl 
2. הרגישות של זחלי הליותיס לתכשירי הדברה חדשים; התכשירים קטלו את כל האוכלוסייה של הזחלים מיד לאחר הריסוס (בדגימות מחלקת הטאקומי נמצאו זחלים ששרדו את הטיפול). לאחר 5 ימים הייתה קטילה מליאה של כל הזחלים.
3 . כנימת עש הטבק – הדינמיקה של תת המינים; ברוב השדות בארץ (חוץ מאזור הדרום) עדיין נדגמו בעונת 2019 פחות Q מאשר B . בגלל שתת המין B רגיש לרוב תכשירי ההדברה, יותר קל להדבירו ולכן ההדברה ברוב השדות הייתה טובה מאוד. הכשירות  של B גבוהה יותר מאשר ה- Q ולכן הוא נפוץ יותר בשדות.

ירבוז הגדות (י"ג) Amaranthus tuberculatus var. rudis וירבוז פלמרי (י"פ) Amaranthus palmeri, עשבי קיץ ממשפחת הירבוזיים, הם צמחי 4C חד שנתיים דו ביתיים המאופיינים בקצב התפתחות מהיר מאוד, בהשוואה לצמחי 3C שהם מרבית גידולי התרבות. מטרות המחקר הן לבחון דרכים להדברת שני העשבים תוך בחינת קוטלי עשבים נוספים על אלה המסורתיים בכותנה ולהמשיך לבחון ולמפות אוכלוסיות של י"ג, לאפיין את תגובתם לקוטלי עשבים הנפוצים במחזור השלחין, במגמה לנסות ולמנוע הפצתם בארץ. נראה שיש בידינו אמצעים כימיים ואגרוטכניים שיאפשרו לנו גמישות נוספת בהתמודדות עם י"פ וי"ג בכותנה.

פטריית קרקע Macrophomina phaseolina הנה מחלה קשה במיוחד להדברה משום שהיא שורדות בקרקע לזמן רב ובעלת טווח רחב של פונדקאים. מטרת המחקר היא לרתום אמצעים טכנולוגיים (כגון צילומי רחפן ומידע ספקטרלי) לזיהוי מוקדם של המחלה בשדה. לטובת זיהוי מוקדם ופיתוח כלים למעקב אחר התפתחות המחלה בחלקה, הוצע אלגוריתם חכם (מבוסס למידת מכונה). תוצאות המחקר מצביעות על זיהוי מוצלח את המחלה, בנוסף התוצאות מראות כי ניתן לקשור בין עיתוי ההדבקה (תאריך זיהוי באמצעות האלגוריתם) עם חומרת המחלה.