הגנת הצומח

גיחת ההלקטית הורודה בתחילת האביב הינה תלוית טמפ'. על מנת לחזות את תחילת הגיחות ניתן להשתמש בצבירת ימי מעלה ובניית מודל המתאים לתנאי הארץ. בעונות 2012, 2013 נעשה מעקב אחר גיחות ההלקטית הורודה אל מול צבירת ימי המעלה על פי מודלים שונים אשר קיימים בארה"ב. בעונת 2014 נעשה אימות נוסף של מודל ימי המעלה לצורך חיזוי גיחת הלקטית ורודה בתחילת האביב.
נמצא כי המתאם בין צבירת ימי המעלה לגיחות העשים הינו 0.88. כלומר, צבירת יחידות חום (ימי מעלה) מסבירה 88% מאופי הגיחות של המזיק בתחילת האביב. מתאם זה מהווה שיפור למתאם שהיה קיים על פי הנתונים של השנתיים הראשונות של הניסוי.
מודל ימי מעלה מאפשר חיזוי גיחת העשים בשנים העוקבות על ידי מעקב אחר הטמפ' בשטח וחישוב ימי המעלה. השימוש בו עשוי לעזור בהכוונת מועד ישום "בלבול הזכרים". כמו כן, יכול לעזור בהכוונת מועד הזריעה והתחמקות מהדור הראשון שמגיח ("גיחות התאבדות"), או לדעת מהי רמת החשיפה למזיק בתחילת העונה.  צבירה של ימי מעלה רבים טרם הזריעות מגדילה את משך הזמן בו למזיק אין אברים ההכרחיים להתבססותו.

מיכל אקסלרוד ואריאלה ניב

הקמחית המנוקדת Phenacoccus solenopsis התגלתה לראשונה בישראל ב- 0212 והיא מצויה כיום במזרח הארץ, בין בקעת הירדן לאילת ובאזור המרכז. לקמחית מותאמת לטמפרטורות קיצוניות. היא רב פונדקאית ומופיעה בצפיפות רבה בארץ על מספר מינים של צמחי תרבות ועשבים. הכותנה היא אחד הגידולים הרגישים ביותר. הנזק הנגרם כולל זיהום הצמח הטל דבש ופייחת.

צביקה מנדל ואלכס פרוטסוב

ממשק עמידות של זחל ורוד לתכשירי ההדברה הקיימים..
מיפוי תתי המינים של כנימת עש טבק.
השפעת תכשירים חדשים על זחלי הליותיס.
השפעת התכשיר דקוטאב על כנימת עש הטבק.
 

רמי הורביץ, קרולינה גוזמן, אריאלה ניב ומיכל אקסלרוד

מטרת התצפיות היא בחינת היעילות של התכשיר פקטי פרו, פרומון ל"בלבול" ההלקטית הורודה בפורמולציה לריסוס.

אריאלה ניב, מיכל אקסלרוד, אוהד אבירם, שאול גינזברג , גאיה קלמפרט, תאיר דהן

כנימה קמחית מנוקדת הינה מין חדש של כנימות קמחיות בישראל. זהו מזיק שמהווה איום על ענף הכותנה בכל האזורים אליהם פלש. בישראל אופי הנגיעות בשדה הינו ככתמי נגיעות שאינם מתרחבים הרבה במהלך הגידול. משום כך, ישנו קושי לאתר מוקדים כאלה. השימוש בחישה מרחוק בעזרת צילום יכול להוות כלי לאיתור מוקדי נגיעות בשדה.

יפתח קלפ, אריאלה ניב, מיכל אקסלרוד ואשר לוי

הקמחית המנוקדת היא מזיק קשה של גידול הכותנה וצמחי נוי רבים בישראל. ננקטו מספר פעולות כנגדה, שכללו: א. הקמה ואחזקת גידול מעבדתי של הקמחית, ב. בחינת היבטים ביולוגיים רלוונטיים לביצוע הדברה ביולוגית של הכנימה, ובכלל זה חיפוש בקליפורניה  של הטפיל Aenasius arizonensis. בנוסף, נבחנה התבססות הצרעה הטפילית Apoanagyrus californicus בארץ. עד כה, בשל סיבות המפורטת בדוח, הטפיל ככל הנראה, לא התבסס, ולכן הוחלט שלא להמשיך את הפרויקט בשנת 2016 .
 

צביקה מנדל ואלכס פרוטסוב

מעקב אחר רגישות אוכלוסיות הזחל הורוד בשדות הכותנה. 
מיפוי תתי מינים של כנימת עש טבק.
השפעת תכשירים חדשים על זחלי הליותיס.
מי אכל את החציל שלי?
 

רמי הורביץ, קרולינה גוזמן, אריאלה ניב ומיכל אקסלרוד

נבחנה השפעת חומרים ביישום קדם הצצה על דו גידול המושקה בטפטוף בהשוואה לדו גידול המושקה בקו צועד, על השפעתם על התפתחות הכותנה בפרט והדברת העשבים בכלל.

גיא אכדרי , חנן אייזנברג

תנשמית האביב Helicoverpa armigera , המכונה הליותיס, היא מין עש ממשפחת התנשמיתיים הפוגע בגידולי חקלאיים רבים. נזקו גדול, כיוון שהוא עובר מאבר פרי ראשון לשני אף לפני שגמר לאכול את הראשון. נוהל הדברת המזיק גובש בכותנה לאורך השנים והוא מתבסס על ניטור קטעים של מטר-שורה של הכותנה לנוכחות זחלי וביצי המזיק ע"ג עלי הצמח הצעירים ועל אברי הפרי. נקבע סף נגיעות לטיפול של 2 זחלים/מטר-שורה בשלב טרום הלקטים ו-זחל אחד/מטר לאחר מכן, עד סוף יולי. כיום משמשים להדברת המזיק תכשירים חדשים, שמשך פעילותם עד הדברת המזיק ארוך יותר.
מטרת העבודה לבחון מהי השפעת הסרת אברי פרי ראשונים על אופן הצימוח והיבול של כותנת פימה.
 

אור רם, יורם שטיינברג ורוחי רבינוביץ'

בחינת היעילות של התכשיר פקטי פרו, פרומון ל"בלבול" ההלקטית הורודה בפורמולציה לריסוס.

אריאלה ניב, מיכל אקסלרוד, אוהד אבירם, שאול גינזברג, עומר נהרן, גל יעקבי גאיה קלמפרט, שולמית כהן ששון, גיורא שהם