הגנת הצומח

הערכת נזק בשדות כותנה שנפגעו מהלקטית ורודה, וניסיון להבין את הגורמים שהביאו להתפרצות המזיק דווקא באותם שדות.

מטרת התצפיות:
בחינת היעילות של התכשיר פקטי פרו, פרומון ל"בלבול" ההלקטית הורודה בפורמולציה לריסוס.

נושאי המחקר בעונת 2015
1. ניטור עמידות לבוגרי הלקטית ורודה; 2. כנימת עש הטבק; 3. תכשירים חדשים (דעיכה בשדה) נגד זחלי הליותיס 4. חצילים כפונדקאים לזחל ורוד – ניסויי מעבדה
 

psis Phenacoccus הוא מין חדש של כנימות קמחיות בישראל. בכותנה התגלתה הכנימה לראשונה בשנת 2012,בשדה אחד באזור קזזה ליד רבדים. ב-2013נמצאה הכנימה בחמישה שדות באותו אזור. ב-2014 היא כבר התפשטה באזור רבדים לשדות רבים וכן לשדות בודדים מקבוצת יבנה במערב עד לחולדה ולשעלבים במזרח. 
ההופעה של הכנימה מתחילה במוקדים, והגילוי שלה בשדה הינו מקרי. ברוב השדות הנגועים שטחם של המוקדים לא גדל במהלך העונה, אלא נמצאו מוקדים נוספים. מקור האילוח הוא, בעיקר, על עשבים שנמצאים ליד הגידולים.
הקמחית המנוקדת ידועה כמזיק קשה הדברה, בעיקר בגלל מעטה השעווה שעל גופה ובגלל המיקום שלה על פני הצמח. ריסוסים מוקדמים בשדות הנגועים, הן מהאוויר והן מהקרקע פגעו מעט בדרגות הצעירות, אך לא התקבלה הדברה מלאה בשדה.
 

אגרוטיס (Agrotis spp.) הוא מזיק רב פונדקאי המצוי בארץ בכל האזורים. מחקר זה נועד לסייע למגדלים בהדברת האגרוטיס בהיעדר תכשיר endosulfan. לשם כך נעשתה עבודה הקדמית לאורך שנת 2013, שמטרתה ליצור אוכלוסיית מעבדה של אגרוטיס, שתאפשר ניסויי הדברה בתנאים מבוקרים לבחינת יעילות תכשירים. לניסוי זה מועמדים 11 חומרי הדברה שונים מטעם חמש חברות. גידול הזחלים עדיין איננו רציף: בכל זמן נתון יש דרגה אחת מהאוכלוסייה או בוגרים או זחלים או גלמים. לפי תוצאות המעבדה נראה כי מנגנוני הפעולה בחומרים השונים גורמים לתגובה שונה של הזחלים. ניכר כי תכשירים הגורמים לתמותת זחלים רק לאחר מספר ימים למעשה נותנים הדברה טובה של המזיק.

גיחת ההלקטית הורודה בתחילת האביב הינה תלוית טמפ'. על מנת לחזות את תחילת הגיחות ניתן להשתמש בצבירת ימי מעלה ובניית מודל המתאים לתנאי הארץ. בעונות 2012, 2013 נעשה מעקב אחר גיחות ההלקטית הורודה אל מול צבירת ימי המעלה על פי מודלים שונים אשר קיימים בארה"ב. בעונת 2014 נעשה אימות נוסף של מודל ימי המעלה לצורך חיזוי גיחת הלקטית ורודה בתחילת האביב.
נמצא כי המתאם בין צבירת ימי המעלה לגיחות העשים הינו 0.88. כלומר, צבירת יחידות חום (ימי מעלה) מסבירה 88% מאופי הגיחות של המזיק בתחילת האביב. מתאם זה מהווה שיפור למתאם שהיה קיים על פי הנתונים של השנתיים הראשונות של הניסוי.
מודל ימי מעלה מאפשר חיזוי גיחת העשים בשנים העוקבות על ידי מעקב אחר הטמפ' בשטח וחישוב ימי המעלה. השימוש בו עשוי לעזור בהכוונת מועד ישום "בלבול הזכרים". כמו כן, יכול לעזור בהכוונת מועד הזריעה והתחמקות מהדור הראשון שמגיח ("גיחות התאבדות"), או לדעת מהי רמת החשיפה למזיק בתחילת העונה.  צבירה של ימי מעלה רבים טרם הזריעות מגדילה את משך הזמן בו למזיק אין אברים ההכרחיים להתבססותו.

הקמחית המנוקדת Phenacoccus solenopsis התגלתה לראשונה בישראל ב- 0212 והיא מצויה כיום במזרח הארץ, בין בקעת הירדן לאילת ובאזור המרכז. לקמחית מותאמת לטמפרטורות קיצוניות. היא רב פונדקאית ומופיעה בצפיפות רבה בארץ על מספר מינים של צמחי תרבות ועשבים. הכותנה היא אחד הגידולים הרגישים ביותר. הנזק הנגרם כולל זיהום הצמח הטל דבש ופייחת.

ממשק עמידות של זחל ורוד לתכשירי ההדברה הקיימים..
מיפוי תתי המינים של כנימת עש טבק.
השפעת תכשירים חדשים על זחלי הליותיס.
השפעת התכשיר דקוטאב על כנימת עש הטבק.
 

מטרת התצפיות היא בחינת היעילות של התכשיר פקטי פרו, פרומון ל"בלבול" ההלקטית הורודה בפורמולציה לריסוס.

כנימה קמחית מנוקדת הינה מין חדש של כנימות קמחיות בישראל. זהו מזיק שמהווה איום על ענף הכותנה בכל האזורים אליהם פלש. בישראל אופי הנגיעות בשדה הינו ככתמי נגיעות שאינם מתרחבים הרבה במהלך הגידול. משום כך, ישנו קושי לאתר מוקדים כאלה. השימוש בחישה מרחוק בעזרת צילום יכול להוות כלי לאיתור מוקדי נגיעות בשדה.