ממשק גידול

בקיץ 2017 הוצבו יותר מחמש-עשרה תצפיות וניסויים בעזרת מדריכים ואנשי חברות. הצלחת הניסויים תלויה במקרים רבים בהצלחה או אי-הצלחה בהדבקת צמחי הכותנה במקרופומינה.
להלן רשימה של הניסויים שנערכו:
הדבקה במקרטפומינה יחד עם חיפויי קרקע ביריעות פלסטיק
ניסויי הדברה
ניסויי השקייה
ריבוי חומר גנטי

בשנים האחרונות אנו עדים להחמרה בתנאי הסביבה, המשפיעים ישירות על כושר היצור של הגידולים החקלאיים ואיכות התוצרת. שינוי פרופיל הגשמים, עליה בשכיחות בצורות, כמו גם עליית הטמפרטורה בעונות החורף והקיץ בישראל הם חלק מתהליכים כלל עולמיים. עליית הטמפרטורה העולמית עשויה לשפר את היבול באזורים קרים אך צפויה לגרום לפחיתת יבול באזורינו.
מטרתו העיקרית של מחקר זה היא לשפר את הידע בנושא השפעת טמפרטורות גבוהות על התפתחות ויבול כותנת פימה כבסיס לטיפוח זנים עמידים לחום. מטרותיו הפרטניות של המחקר הן:
א. אימות הממצאים של המחקר הקודם בנושא השפעת טמפרטורות גבוהות ביום ובלילה על התפתחות ויבול צמחי כותנה.
ב. אפיון השונות הגנטית בתגובה לטמפרטורות גבוהות באוסף של זני פימה
ג. פיתוח מדדים לזיהוי התגובה לטמפרטורות גבוהות בתנאי שדה.

מחלות המועברות בקרקע עשויות להיגרם כתוצאה מכמה פתוגנים המשפעים זה על זה ועלהצמח. אכן, במקרים רבים מבודדים משורשי צמחים חולים ושאינם חולים מספר פטריות החשודות כגורמי מחלה. הפטרייה Harpophora maydis גורמת למחלת נבילה קשה בזני תירס רגישים ומאופיינת בהתייבשות הצמח הבוגר כתוצאה מחסימת רקמות ההובלה על ידי הפטרייה. בדומה לכך, פטריית הקרקע Macrophomina phaseolina מפתחת תפטיר וגופי ריבוי בצינורות ההובלה של מגוון פונדקאים, ואלו מביאים להתייבשות הצמח ונבילתו. צמחי כותנה מהזן פימה רגישים במיוחד למחלה זו. המצאות שני הפתוגנים יחד בצמחי כותנה חולים, באזור יבנה ב- 2017 , העלתה את האפשרות לקשר ביניהם.

חומרים מונעי הצצה בכותנה מיושמים כ 3 חודשים לפני תחילת ההשקייה בטיפטוף, מה שמביא לירידה ביעילותם לאחר פתיחת המים. לכן נקבל, בדרך כלל, נביטת עשבים מרובה לאחר תחילת ההשקייה בעיקר על אזור שלוחת הטיפטוף.
בעבר היה יותר מקובל ליישם חומרי הדברת עשבים דרך מערכת הטיפטוף, בכימיגציה או כפי שנקראה אז הרביגציה.
יש צורך בבחינת השיטה מול סוגי עשבים שונים כדי שנוכל לייעל את ההדברה בסיטואציות שונות.

לאור הפגיעה האנושה של מחלת המקרופומינה בכותנה בעונת 2017 בארץ, באזור הדרום ובמשקים יבנה ובני דרום, בדקנו באוגוסט 2017 בקבוצת יבנה את ההשפעה של זילוף חומרים לפס הזריעהעל אוכלוסיית הפטריה בצמחי כותנה צעירים, עד גיל של מספר שבועות מהנביטה. בבדיקות שביצע ד"ר רוני כהן בשורשי הצמחים, נמצא שהטפול בסיגנום בזילוף לפס הזריעה, הקטין את האילוח בפטריה. תוצאות נוספות התקבלו בנסויים אחרים שבוצעו במקביל בארץ. לכן חזרנו בעונת 2018 לבדוק את הנושא כשהפעם אנו בוחנים 2 חומרים בשני מועדי יישום.

בכותנה פימה מהזן 70 - V שנזרעה בחוות הגד"ש גליל מערבי נבדקו שני מרווחי זריעה: צר = 76 ס"מ ומקובל = 96 ס"מ. שנזרעו ברביעיות לסירוגין על ערוגות ברוחב מקובל. השורות חולקו לקטעים באורך 10 מטר כ"א. שני המרווחים הושקו באותה מנת מים (מק \דונם) ונקטפו בקוטפת. לצורך חישוב היבול הובאו בחשבון שני קטעי השורות המרכזיות שבכל רבעיה (קטע = חלקה). לפני הפריחה נבחנו כל החלקות ואלו שנראו לא אחידות נפסלו. בבחינת היבול של החלקות התקנות הניב המרווח הצר יבול גבוה ב- 10.2% מהמרווח המקובל.

בשנת המחקר השלישית עסק המחקר באימות העמידות באוכלוסיות עשבים רעים בבתי גידול שונים. ACCase נתברר הבסיס המולקולרי של האוכלוסיות העמידות של דורת ארם צובא (דא"צ) למעכבי נובעת ממוטציה ACCase ונבחנו ממשקי הדברה אלטרנטיביים. העמידות למעכבי ALS ומעכבי נבעה ממוטציה בעמדה 197 מפרולין לתריאונין. נמצא כי ALS בעמדה 2027 ואילו העמידות למעכבי על אף העמידות ניתן עדיין להתמודד עם העשב הרב שנתי דא"צ באמצעות קוטלי העשבים הקיימים, אך נדרשת זהירות משנה נפני העליה בתפוצת האוכלוסיות העמידות. לגבי התפוצה של ירבוז הגדות, נתגלו ואופיינו שלשה מוקדי חדירה מהם החלה ככל הנראה התפוצה בתוך האזורים האלה: גליל עליון, אזור העמקים, והשפלה. כן נצפו מספר פרטים בודדים באזורים שונים בשרון. מרבית האוכלוסיות (85%) נאספו בשולי השדות ונחלים, ורק כ 15% בתוך שדות מעובדים (כותנה, חמניות, תירס). חלק  מהאוכלוסיות נאספו בקרבת מקורות מזון כגון בריכות דגים, רפתות, מרכזי מזון והאתר להאכלת עגורים בגרגירי תירס מיובא באגמון. עובדה זו מרמזת לכאורה על הדרך בה הגיעו הזרעים לארץ. עד כה נסרקו 16 אוכלוסיות (מתוך 20 שנאספו) לק"ע השונים. מהסריקות השונות נמצאו שלוש אוכלוסיות העמידות למעכבי ALS. בריצוף של הגן ALS באוכלוביות מגידו ונווה יער נמצא כי בפרטים העמידים קיימת התמרה מח"א טריפטופן בעמדה 574 לליאוצין, המקנה עמידות לכל קבוצות ק"ע מעכבי ALS. אחר וצמחים אלה הם דו-ביתיים והפרייתם זרה, יש לצפות לתפוצה מהירה של העשב בדומה לזו של ירבוז פלמרי. תוצאות הניסויים מצביעים על בעיה אמיתית של התבססות ירבוז הגדות בשדות השלחין בישראל ומחייבת היערכות הענף להתמודדות איתו.
 

מבחן הזנים הארצי, המתקיים מדי שנה, הינו שלב חשוב בתהליך בחינת זנים חדשים והכנסתם לגידול מסחרי בישראל. השנה במסגרת מבחן הזנים הארצי נבחנו קווים חדשים של כותנת פימה לצד שני זנים מסחריים בשלושה אתרים. כמו כן, נבחנו קווי מכלוא בין מיניים (אקלפי) לצד הזן המסחרי כביקורת בשני אתרים.