ממשק גידול

בעבודה זו שילבנו בממשק הגידול של הכותנה צנון כגידול כיסוי לפני זריעה. הגידול החורפי של הצנון לא פגע בהתפתחות הכותנה והיבול. בתצפית הקדמית בשנה קודמת הצנון הפחית את רמת הנגיעות במקרופומינה בכותנה. בעבודה זו רמת אכלוס הפטרייה בשורשי הכותנה הייתה נמוכה ללא הבדלים בין הטיפולים.

מניעת עקה כלשהיא בשלבי הגידול הראשונים על ידי פתיחת מים מוקדמת ו/או שיפור זמינות המים לצמח עשויה להפחית נזקי מקרופומינה זילוף בפס הזריעה והגמעה יעילה של החומר עמיסטר עשויים להפחית את התבססות המחלה בשורשים ומכאן את פוטנציאל פגיעת המחלה בגידול.
מעבר למרווחי שורות צרות, 2 שורות במרווח סטנדרטי או מעבר ל- 30 אינץ עשוי לשפר את ההתמודדות עם המחלה בחלקות המושקות בטיפטוף.
טיפוח, ממשק גידול וטיפולים כימיים עשויים להקטין מאד את נזקי המחלה.
המסקנות מניסוי מקיף זה תואמות את התובנות מהניסוי שבוצע בשנת 2016 בחלקה המאולחת מאד בפטריה בגד"ש שמ"ש בקיבוץ עמיר, ותובנות מדריכים ומגדלים שאף יושמו עונת גידול 2018 ו- 2019 בגד"ש יבנה כמו גם בחלקות נוספות בהן גידלו פימה באזורים אחרים.

העבודה התמקדה בחקר יחסי הגומלין בין M. phaseoilina ו- M. maydis כגורמי מחלה בכותנה ובתירס, בניסוי עציצים בתנאי שדה, לאורך עונת גידול מלאה. התוצאות משתי השנים שבהם בוצע הניסוי, 2018-2019 , מוכיחות מעל כל צל של ספק את קיומם ההדדי של שני הפתוגנים בצמחי תירס וכותנה חולים. העבודה מציגה מידע שלם ועקבי לפיו קיימים יחסי אנטגוניסטיות )דיכוי הדדי( בין שני הפתוגנים בכותנה ובתירס הגורמים לירידה משמעותית של כל פתוגן בפונדקאי העיקרי שלו: של M. maydis בתירס ושל M. phaseolina בכותנה

בכותנה פימה מהזן 70 - V שנזרעה בחוות הגד"ש גליל מערבי נבדקו שני מרווחי זריעה: צר = 76 ס"מ ומקובל = 96 ס"מ. חלקה בשטח 20 דונם נזרעה לסירוגין, 16 שורות במרווח של 96.5 (רוחב 15.4 מטר) ו- 20 שורות במרווח של 76 ס"מ (15.2 מטר). כל קטע בשטח של כ- 2 דונם (5 קטעים לכל מרווח), השקיה ודישון זהים לשני המרווחים (כמות\דונם ומועדים), קטיף בקוטפת לשקים 9 שורות מכל קטע במרווח הצר ו- 7 שורות ברחב, סה"כ 45 ו- 36 שורות בהתאמה (כ- 4.3 דונם מכל מרווח). 677 ו- 632 ק"ג\דונם, תוספת יבול מובהקת ( p≤0.05) של 7.1%.

השיבוש בעשבים רעים המשתייכים לסוג ירבוז הולך ועולה בשדות השלחין בארץ. בעבודתנו בשנת 2019 התרכזנו בלימוד דרכי ההדברה של ירבוז פלמרי שהתאזרח בארץ לפני שנים רבות וגורם נזק רב לכותנה וגידולים אחרים כמו חמניות, חימצה ואבטיח לגרעינים. בניסוי שדה שערכנו בחלקה הידועה כמשובשת בכבדות בירבוז פלמרי, בחנו את יעילותם של מספר שילובים שיושמו בריסוס והצנעה מיכנית בתיחוח. כן נבחן שילוב אחד במתן קדם הצצה. נמצא ששילובים עם פנדימתלין (סטומפ) עם מעכבי פוטוסינתיזה – דיורון ופלואומטורון (דיורקס וכותוגן, בהתאמה) יעילים מאד בהדברת הירבוז ויעילותם נמשכת וניכרת גם בהמשך גידול הכותנה. הוכחנו שוב שמטולאכלור (דואל-גולד) המשולב עם סטומפ הניתנים בהצנעה יעיל מאד גם כן עם פגיעה זניחה בכותנה, בעוד ששילובו עם רייסר אינו יעיל מספיק בהדברת העשבים. מציעים להמשיך ולבחון בעזרת מערכת ההדרכה את היקף הבעיה באזורי הארץ השונים, לברר את הגורמים להתפשטותם בשדות הכותנה, למנוע המשך ההפצה ולבחון דרכים חלופיות להדברתם. בשנה הקרובה יאספו אוכלוסיות נוספות וייבחנו בניסוי שדה ומעבדה. אנו בוחנים תכשירים חליפיים ועוקבים אחר תגובת הגידול והעשבים. אנו מאמינים שתוצאות המחקר יובילו לצמצום תפוצת העשבים בשדות הכותנה ולפיתוח דרכי התמודדות אלטרנטיביים. כן המשכנו לחקור את הביולוגיה ודרכי ההדברה של ירבוז הגדות, עשב פולש שככל הנראה הגיע לארץ לפני כ - 20 שנה וכיום הוא נפוץ בצפון הארץ ובשפלה. בבדיקה התגלו חלק מהאוכלוסיות כעמידות לא רק למעכבי ALS , אלא גם לגלייפוסט. לראשונה בארץ מצאנו אוכלוסיות של ירבוז הגדות העמידות למעכבי PPO . לצערנו, מגיעים דיווחים על התפשטות העשב החדש הזה גם למשקים חדשים. המחקר יימשך גם בשנה הבאה לאישוש התוצאות שקיבלנו ב – 2019 הן בשדה והן במעבדה.

במסגרת המחקר פותח יישומון  לאיסוף נתוני גובה מחקלאים ונבנה שרת בו נאגרו הנתונים. היישומון מופיע הן את העקום של מדידות בפועל של החקלאי והן את העקומים הרצויים לפי הזן שנבחר. באמצעות היישומון וקבצים משלימים מחקלאים נוספים הצלחנו לאסוף 578 נתוני גובה מעשרות חלקות ברחבי הארץ. נבנה מודל אמפירי המקשר בין נתוני הגובה שנאספו ובין מדד צימוח NDVI מדימותי לוויין Sentinel2 עם מתאם גבוה (r2=0.82) ושגיאת תקן של 11 ס"מ והנתונים המחושבים עוקבים בצורה טובה אחר הנתונים המדודים גם ברמה של חלקות בודדות ולא רק ברמת הממוצע. עם זאת המודל סובל מרוויה אך הרוויה היא בטווח גבהים שקצה מועד המעקב אחר גובה כך שהחיסרון הזה לעניות דעתנו הוא זניח.
למודל שני יתרונות משמעותיים: תדירות גבוהה יותר בזמן ושונות מרחבית. כלומר, מצד אחד הוא מספק נתונים בתדירות של חמישה ימים ונמצא כי יחסית למדידות הידניות הוא בתדירות גבוהה יותר ומן העבר השני הוא מספק שונות של הגבהים בכל השדה בהשוואה למדידת צמחים בודדים בנקודה אחת בשדה שהיא בד"כ קרוב לשוליים. בגלל שגיאת התקן ובגלל שהדימותים סובלים מעננות ורעש, לא ניתן במצב הנוכחי לספק בצורה אמינה קצב צימוח.

מקובל להניח, שככל שחומר ההדברה חודר טוב יותר אל תוך הקמה, ומצליח "לכסות" טוב יותר את אברי הצמח, ההדברה יעילה יותר. המטרה היתה לבחון את יעילות הריסוס באמצעים השונים. בכל הבדיקות נצפו מעט מאוד טיפות בחלק התחתון של העלים. עלייה בנפח התרסיס לדונם מגדילה את הכיסוי של התכשיר על גבי העלים. כשנוף הצמחים סגור פחות תכשיר חודר לעומק הקמה וכמעט ולא מגיע חומר לקומות התחתונות של הצמח. ריסוס קרקע עם מפוח ובלי מפוח נתנו תוצאה דומה וטובה יותר בכיסוי העלה בהשוואה לריסוס אוויר.

מחקר רב שנים בתחום הדברת העשבים בכותנה הוביל לפיתוח ממשק המציע למגדלים מערכת המלצות ופתרונות לבעיית העשבים בכותנה המתבססת על מספר קוטלי עשבים ושילובם. קיים חשש כי טיפולים חוזרים בתכשירים אלו יצרו בעיות עמידות וישחקו את יעילותו. קיים צורך בפיתוח אמצעי הדברה חדשים, לא כימיים, ושילובם לצורך שמירה על יעילותם של הממשקים הקיימים לאורך זמן. מקלטרת אצבע הינו אמצעי מכאני חדש להדברת עשבים על שורת הגידול שטרם נבחן בכותנה.

ירבוז הגדות (י"ג) Amaranthus tuberculatus var. rudis וירבוז פלמרי (י"פ) Amaranthus palmeri, עשבי קיץ ממשפחת הירבוזיים, הם צמחי 4C חד שנתיים דו ביתיים המאופיינים בקצב התפתחות מהיר מאוד, בהשוואה לצמחי 3C שהם מרבית גידולי התרבות. מטרות המחקר הן לבחון דרכים להדברת שני העשבים תוך בחינת קוטלי עשבים נוספים על אלה המסורתיים בכותנה ולהמשיך לבחון ולמפות אוכלוסיות של י"ג, לאפיין את תגובתם לקוטלי עשבים הנפוצים במחזור השלחין, במגמה לנסות ולמנוע הפצתם בארץ. נראה שיש בידינו אמצעים כימיים ואגרוטכניים שיאפשרו לנו גמישות נוספת בהתמודדות עם י"פ וי"ג בכותנה.

פטריית קרקע Macrophomina phaseolina הנה מחלה קשה במיוחד להדברה משום שהיא שורדות בקרקע לזמן רב ובעלת טווח רחב של פונדקאים. מטרת המחקר היא לרתום אמצעים טכנולוגיים (כגון צילומי רחפן ומידע ספקטרלי) לזיהוי מוקדם של המחלה בשדה. לטובת זיהוי מוקדם ופיתוח כלים למעקב אחר התפתחות המחלה בחלקה, הוצע אלגוריתם חכם (מבוסס למידת מכונה). תוצאות המחקר מצביעות על זיהוי מוצלח את המחלה, בנוסף התוצאות מראות כי ניתן לקשור בין עיתוי ההדבקה (תאריך זיהוי באמצעות האלגוריתם) עם חומרת המחלה.