ממשק גידול

ממשק הדברת העשבים בכותנה שמרני למדי ומבוסס על טיפולי קדם זריעה וטיפולי אחר זריעה. מרבית החלקות הנזרעות בכותנה נשארות חשופות במהלך החורף (להבדיל מחלקות דו-גידול) ונשמרות נקיות מעשבים באמצעות קילטורים ו/או קוטלי עשבים. עד לאחרונה לא היתה התייחסות לממשק משמר קרקע ומים לפני ובזמן גידול כותנה.
בשנת 2015-2016 הצבנו ניסוי ראשוני בחלקת כותנה עם שיפועי קרקע בצרעה שבה זרענו חיטה כגידול כיסוי (ג"כ) בסתיו לפני זריעת הכותנה באביב, וישמרו על הקרקע במהלך החורף תוך מניעת סחף ומניעת נגר. בסוף חודש פברואר סיימנו את התפתחות גה"כ כדי שיפסיק לצרוך מים. הטיפולים הראשיים בניסוי היו: 1. זרוע בגידול כיסוי חיטה 2. ביקורת ללא גידול כיסוי. בתוך טיפול גידולי הכיסוי היו 2 טיפולי משנה: א) ריסוס אנווק סטייפל בלאחר התבססות הכותנה ב) ללא ריסוס. בשלב זה שאריות גה"כ שימשו כחיפוי על הערוגה והמשיכו לשפר את חידור המים ושימור הקרקע מסחף. בראשית האביב נזרעה כותנה אל תוך גידול הכיסוי שהומת על ידי גלייפוסט סמוך לזריעה. במהלך גה"כ וגידול הכותנה נבדקו השיבוש בעשבים, ההתפתחות והביומסה של גה"כ, לחות הקרקע (0-15 ס"מ עמק), ונערך מעקב אחר גידול הכותנה ורמת השיבוש בעשבים רעים בטיפולים השונים. הניסוי השנה הוכיח כי שהשימוש בג"כ לפני גידול כותנה יכול להביא להפחתה בשימוש בקוטלי עשבים, לשיפור משק המים בקרקע ולשימורה מפני סחף ללא הפחתה ביבולים.

כותנה היא גידול חד שנתי שנזרע באביב, פירותיו מבשילים בקיץ ונקטפים בסתיו. צמח הכותנה מתאים לגידול בכל הארץ והגידול נחשב משמעותי בגד"ש. הגידול ממושך יחסית, מאתגר מהבחינה המקצועית, עלותו גבוהה ורווחיותו נעה על גבול הכדאיות בעיקר בגלל כמות היבול ותנודות במחיר השוק אך גם בגלל מצוקת מים והתקפות מזיקים. משום כך מושקע בגידול מאמץ יוצא דופן בהשבחת זנים, הגנת הצומח, הקטנת תשומות ושיפור רווחיות על מנת לשמור על הגידול.
בשנים האחרונות מגדלים רבים בארץ ובעולם משתמשים במכסחות לכיסוח הנוף במקום העקרן המקצץ בגלל הסיבות שהוזכרו לעיל. פעולת הכיסוח משיגה תוצאה דומה לעבודת העקרן המקצץ מבחינת מספרההלקטים הירוקים שנשארים על הקרקע אחרי הטיפול ולפני החריש. כיסוח וריסוק של נוף הצמח משאיר על פני הקרקע צמחים מרוסקים וגדמים שאורכם כ - 10 ס"מ עם שורשים ארוכים בתוך הקרקע. במהלך החריש הצמחים המרוסקים יוצנעו בקרקע. בהמשך, פעולות הקלטור שמבוצעות בתהליך הכנת החלקות לזריעות, מעלות לפני השטח את השורשים הארוכים שמפריעים לעבודה השוטפת של הקלטרות ולפעולת הזריעה שבאה אחריה. בנוסף, חלק מהשאריות מוסעות ע"י הקלטרות לשולי השדה ומהוות מוקד סיכון להפצת ההלקטית הוורודה.

מבחן הזנים הארצי המתקיים מדי שנה הוא שלב חשוב בתהליך בחינת זנים חדשים והכנסתם לגידול מסחרי בישראל. השנה במסגרת מבחן הזנים הארצי נבחנו זנים חדשים של כותנת פימה, וזני מכלוא בין-מיני.
במבחן זני הפימה השתתפו 9 קווים בנוסף ל- 3 זנים מסחריים גולית 6, גולית 5 וגולית 12, הראשון כזן ביקורת. כל זני וקווי הפימה טופחו בחב' זרעי ישראל. ממבחן זני הפימה שנערך אשתקד הוצאו 7 קווים. במבחן זני המכלוא (אקלפי) השתתפו 5 קווים/זנים, שניים: HA-4949 , HA-1076 שנה ראשונה, ובנוסף אליהם: YA-8749 , YA-1162 , וזן הביקורת YD-1432 .
בנוסף למבחנים בחלקות הקטנות, נערכו מבחני זנים בחלקות גדולות, כשכל חלקה נקטפה בקטפת מסחרית לגלילית. תוצאות מבחני ה"גליליות" לא הובאו בסיכום זה כיוון שלא נערך להן ניתוח סטטיסטי, למעט ליבול הגולמי ביבנה, ומהימנות התוצאות שנויה במחלוקת עקב בעיות טכניות של הפרדת נתוני הכריכות לכל גלילית במנפטה. במבחן זני הפימה הצטיינו ביבול הגולמי קווי ה- v , כאשר זני הגולית לא נפלו מיבול קווי ה- v סטטיסטית. קווי ה- w הניבו יבול נחות, בעיקר בהשוואה לקו v-2 . עדינות סיב נמוכה יחסית קיבלו הקווים 40, 48, w-49 וגם הזנים המסחריים גולית 12 וזן הביקורת גולית 6. סיב חזק היה לקו V-31 זו שנה שניה, ובאורך הסיב הצטיין הקו V-70 זו שנה שניה, יחד עם הקו w-40 .
במבחן זני המכלוא הבין-מיני זן הביקורת 1432השיג, כרגיל, את היבול הגבוה, יחד עם הזנים 8749 ו 1162 הראו גם אורך סיב גבוה יחסית. בחוזק סיב הצטיין הקו 4949 שעלה על 35 גרם טכס.

גידול הכותנה בישראל משתנה במשך השנים כתלות במצב המים הזמינים להשקיה, איכות הסיבים והמחירים אותם ניתן לקבל בשוק העולמי. בין השינויים הבולטים שקרו למשק הכותנה בישראל ניתן לראות את הירידה בשטחי הגידול של הטיפוס אקאלה לעומת עליה בגידולי זני הפימה. בשנת 2006 נכנס שחקן חדש בדמות מיכלוא בין-מיני האקאלפי. יחד עם העלייה בהיקפי
גידול זני הפימה עלתה גם שכיחות הנזקים הנגרמים מגורמי מחלות קרקע. משורשי צמחים נובלים וגם מצמחים בריאים מבודדות פטריות מסוגים שונים. הפטרייה הבולטת בתדירות הגילוי היא Macrophomina phaseolina המוכרת כגורמת לנבילה של צמחים ממשפחות בוטניות שונות כולל כותנה.
חשוב להזכיר שזני הפימה שגודלו בישראל היו רגישים למחלת פוזריום הנבילה של הכותנה
הנגרמת ע"י הפטריה Fusarium oxysporum f. sp. Vasinfectum , אך פעילות מחקרית בהובלתם של גד פישלר (פילו) ופרופ' יעקב קטן יצרה זני פימה עמידים.
העלייה בנזקים ממחלות מועברות בקרקע הובילה לפעילות מחקרית שמטרתה להכיר את הגורמים הביוטיים והא-ביוטיים הגורמים לעליה בתדירות ובחומרת המחלה. בגלל התדירות הגבוהה של בידודי M. phaseolina והמידע מהספרות בדבר היותה גורמת למחלה הוחלט בשלב זה להתרכז במחקר בפטרייה זו.
המטרות הספציפיות שהוצבו לעונת 2016 היו:
0. סקירת התפוצה של הפטרייה Macrophomina phaseolina בשדות הכותנה
6. שחזור המחלה (השלמת מבחן קוך) בתנאי שדה
3. בדיקת העברת המחלה בזרעים
4. מעקב אחר הופעת המחלה וחומרתה.

בשנים האחרונות אנו עדים להחמרה בתנאי הסביבה, המשפיעים ישירות על כושר היצור של הגידולים החקלאיים ואיכות התוצרת. שינוי פרופיל הגשמים, עליה בשכיחות בצורות, כמו גם שינוי הטמפרטורה בעונות החורף והקיץ בישראל הם חלק מתהליכים כלל עולמיים. עליית הטמפרטורה העולמית עשויה להעלות את היבול באזורים קרים אך צפויה לגרום לפחיתת יבול באזורינו.
מטרתו הכללית של מחקר זה היא לשפר את הידע הקיים בנושא השפעת טמפרטורות גבוהות על התפתחות ויבול צמחי כותנה כבסיס להתמודדות עם התופעה. מטרותיו הפרטניות של המחקר הן:
1.  לימוד השפעת טמפרטורות היום והלילה, ושילובים שונים ביניהן, על התפתחות ויבול צמחי כותנה.
2. ברור המנגנון הפיסיולוגי האחראי לנזקי עקת חום בכותנה.
3.  בחינה ראשונית של דרכים להפחתת נזקי טמפרטורות גבוהות באמצעים אגרוטכניים ו/או אפיגנטיים.

4 זני כותנה, שלושה זני פימה וזן אקלפי נזרעו בשני מרווחי שורות, מקובל – 96 ס"מ וצפוף- 76 סמ. ניתנה השקיה כמקובל באזור לכל זן. 325 מ"מ לפימה ו-260 מ"מ לאקלפי. כל מרווח הושקה בנפרד על מנת לאפשר מנת מים זהה בשני המרווחים. זריעה וקטיף ממוכנים כפי בדומה למה שמתבצע באופן מסחרי. בכל הזנים גובה הצמחים במרווח הצר היה גבוה במקצת מזה שבמרווח המקובל.
בכל הזנים היה היבול ליחידת שטח במרווח הצר רב יותר אך לא באופן מובהק מזה שבמרווח המקובל.

כותנה מזני האקלפי המגודלת בארץ מיצרת סיבים בעלי חוזק נחות מאותם זנים כאשר הם מגודלים במקומות אחרים בעולם (ספרד, קליפורניה). כתוצאה מכך היא גם פודה מחירים נמוכים יותר בשוק הכותנה.
טיפולי השקיה שונים בכותנה בן מינית אקלפי 1432 שנבדלו ביניהם במועד תחילת ההשקיה, מרווחים בין ההשקיות ומנת המים הכוללת לא הניבו הבדלים בחוזק הסיבים ובשאר המדדים האחרים שנבדקו.

בשנת 2017 עסק המחקר בשלושה עשבים רעים קשי הדברה:
1. תפוצה והדברה של דורת ארם צובא (דא"צ) – ניסוי שדה בכפר בלום, איסוף אוכלוסיות דא"צ ובחינת תגובתם לק"ע.
2. הדברת ירבוז פלמרי (י"פ) בכותנה - ניסוי שדה בנען.
3. תפוצה וניסויי הדברה של ירבוז הגדות (י"ג) כולל סקר ואיסוף אוכלוסיות מיני ירבוז בשדות השלחין ובחינה ראשונית של תגובתם לקוטלי עשבים (ק"ע) שונים.
נמצאו שלוש אוכלוסיות של דורת ארם צובא (דא"צ) עמידות למעכבי ACCase מקבוצת ה-FOPאך לא למעכבים מקבוצת ה-DIM. התוצאות שנתקבלו מצביעות על הקושי המעשי בהתמודדות עם ירבוז פלמרי בתנאי דו-גידול. העשב מציץ יחד עם הכותנה אך בשל קצב הגידול המהיר שלו (צמח C4), הוא מתחרה קשה בכותנה. על אף שבניסוי שערכנו היו טיפולים שהתמודדו היטב עם העשב האגרסיבי, הטיפולים שהמשק ביצע בשדה לא צלחו והעשב השתלט על השדה עד כדי נטישתו. העובדה שהי"פ היה עמיד מאד לשני מעכבי ALS המורשים לשימוש בכותנה (אנבוק וסטייפל) והזריעה המאוחרת של הכותנה במועד האופטימלי להצצת הי"פ יחד עם התכולה הגבוהה של זרעי י"פ בבנק הזרעים של הקרקע, לא אפשרו לכותנה להתמודד עם העשב הרע.

גידול כותנה מהווה את אחד הענפים החשובים במחזור השלחין בחקלאות ישראל. הכותנה מהווה צרכן מי קולחין עיקרי במחזור גידולי השלחין, ולכן חשיבותה במחזור רבה.
עבודת רבת שנים בתחום הדברת עשבים בכותנה מציעה היום לחקלאים מערכת המלצות הכוללת פתרונות בכללן: א. הדברה כימית לכל שלב בגידול החל מהכנת השטחים (טיפולי מניעת הצצה) וכלה בריסוסים מכוונים הניתנים במהלך כל עונת הגידול; ב. הדברה מכאנית הכוללת קילטורים חוזרים; ג. הדברה משולבת הכוללת הדברה כימית והדברה מכאנית. מכלול טיפולים אלה נועד להבטיח את ניקיון השדה מעשבים בזמן הקטיף.
במהלך עשר השנים האחרונות נכנסו לשימוש נרחב קוטלי העשבים אנווק וסטייפל. תכשירים אלו קוטלים מגוון רחב של עשבים, לבד או בשילוב, כאשר הם מרוססים בשלבי גידול שונים של הכותנה, החל בפסיגים ועד ארבעה עלים אמיתיים. כיום התווית מרשה ריסוס עד 4-6 עלים, אך לעיתים קיים צורך בריסוסים מאוחרים יותר, מעבר לשלב גידולי זה. סגירת הנוף מתרחשת לאחר תחילת ההשקיה בחודש יוני.
בנוסף, קיימים מספר מיני עשבים המתחמקים מקוטלי עשבים אלו. עשבים אלו נכנסו לשדות הכותנה בשנים האחרונות כתוצאה ממחזור גידול עם אבטיח מללי. מיני העשבים אשר לא מודברים כיום בטיפולים הכימיים כוללים ירבוז ממורג, לפופית, חנק ודומיהם.
לבקשת הנהלת ענף כותנה החלטנו לבחון חלופות לקוטל העשבים טריפלן שיוצא מכלל שימוש בארץ. בנוסף, לאור ההצלחה שהייתה בנגב המערבי ביישום חומרים מונעי הצצה בריסוס מכוון בין שורות הצמחים לפני פתיחת השקיה ראשונה והפעלתם על השפעתם על התפתחות הכותנה בפרט והדברת העשבים בכלל.

בשנים האחרונות חלה עלייה ברמת הנגיעות בהלקטית הורודה )זחל וורוד( בשדות הכותנה בארץ. זחלי המזיק חודרים לתוך הלקטי הכותנה הירוקים שמשמשים להם בית גידול. הזחלים חורפים בהלקטים אלו שנשארים בשדה ובתחילת האביב הבא מגיחים כבוגרים. פגיעה בהלקטים במהלך קיצוץ הצמחים עשויה להרוג את הזחלים, להאיץ את תהליך הריקבון של ההלקטים ולהפחית את סיכויי הזחלים לשרוד את החורף. על מנת לצמצם את מעבר המזיק מעונה אחת לשנייה נבדקה בשני שדות יעילותם של כלים שונים בקיצוץ ההלקטים הירוקים שנשארים על הצמחים אחרי הקטיף. הכלים שנבדקו היו עקרנים שונים (עקרן בן דור רגיל 4 סכינים, 8 סכינים ומשופר 20 סכינים), קומביין ירק ומכסחה. נמצא שכל הכלים פגעו משמעותית בהלקטים הירוקים שנותרו על הצמחים לאחר הקטיף (87% - 99%) ,למעט המכסחה  (4%). בנוסף, נמצא כי 6% מההלקטים הירוקים נופלים על הקרקע במהלך קטיף הכותנה ונשארים שלמים.