ממשק גידול

מבחן הזנים הארצי המתקיים מדי שנה הוא שלב חשוב בתהליך בחינת זנים חדשים והכנסתם לגידול מסחרי בישראל. השנה במסגרת מבחן הזנים הארצי נבחנו זנים חדשים של כותנת פימה, וזני מכלוא בין מיני.

גידול כותנה דורש השקיה בכמות מים גדולה על מנת להשיג יבול גבוה. כיום, השיטה הטובה ביותר להכוונת השקיה במהלך שלב מילוי ההלקטים מבוססת על מדידות פוטנציאל מים בעלה (פמ"ע) של מספר צמחים בודדים בכל חלקה באמצעות תא לחץ. בשל המורכבות בביצוע מדידות אלו, חקלאים רבים נמנעים מהן וקובעים את כמויות ההשקיה בהתאם ללוחות ההשקיה והתנאים המטאורולוגיים בלבד. בשלבים הקודמים של המחקר בנושא של צילומים תרמיים להערכת מצב מים בכותנה, פותח מודל רגרסיה רב שנתי בין מדד - העקה התרמית (CWSI) לבין פוטנציאל המים בעלה (פמ"ע) לשלב מילוי ההלקטים בכותנה תוך שימוש בצילומים תרמיים והוכחה היכולת למפות פמ"ע ברמת השדה באמצעות צילומים אוויריים. בנוסף, הוכחה האפשרות להשקות באמצעות שיטה זו ברמה של חלקות ניסוי. בשנה זו המטרה היתה לבחון את היכולת להשקות שדות כותנה באמצעות מערכת חישה תרמית שהורכבה על גבי רכב. שיטות: בוצעו סריקות שבועיות בשני שדות כותנה בתקופת מילוי ההלקטים. לשם הערכת היכולת להשקות על פי פמ"ע מחושב מהצילומים - התרמיים שהופקו באמצעות המערכת הקרקעית חולקו שני השדות כך שטאקט השקיה אחד הושקה על פי - מדידות ישירות של פמ"ע והשני כל פי פמ"ע מחושב. בנוסף סריקות נעשו בשדות נוספים על מנת שניתן יהיה - לבחון את ההספק של המערכת ולהעריך את הכלכליות שלה. תוצאות: השוואה בין כמויות ההשקיה בין שני הטאקטים הצביעה על הבדלים מזעריים. תוצאה זו מצביעה על כך שצילומים תרמיים יכולים לסייע בניהול ההשקיה באופן הדומה למדידות ישירות של פמ"ע. לצילומים יצרון בכך שהם ממפים בצורה מסויימת גם את השונות הקיימת בשדה ובכך לייעל עוד יותר את קבלת ההחלטות. ההספקים של המערכת הינם בממוצע 900 דונם מה שמוביל לעלות של 5 ₪ לדונם ליום צילומים או 20-25 ₪ לעונה. זוהי עלות גבוהה מאוד ועל יש למצוא דרך להגדיל את ההספקים.

נבחנה השפעת חומרים ביישום קדם הצצה על דו גידול המושקה בטפטוף בהשוואה לדו גידול המושקה בקו צועד, על השפעתם על התפתחות הכותנה בפרט והדברת העשבים בכלל.

בשנים האחרונות גודלו בישראל בעיקר זני פימה. מיצוב הכותנה הישראלית מזני הפימה בשוק העולמי דורש הקפדה גדולה על שמירת האיכות.
מטרת העבודה היא לחזור לבחון את השפעת מועדי השילוך ומינון החומרים דרופ אולטרא וטורבו על יבול ואיכות הסיבים על פי הגישה שהוצעה בקליפורניה בהשוואה לגישה המקובלת בישראל.

בשנים האחרונות הופיעה האפשרות לבצע פעילות ומדידות שונות בשדה באופן ממוקם, דהיינו לזהות את מקום המדידה במרחב השדה לפי קואורדינטות. מנתונים שראינו ממקומות אחרים בעולם הסתבר, שניטור חרקים בנקודות שונות בשדה תוך סימון מיקום המדידות איפשר למקבל ההחלטות לקבוע שאין צורך לרסס את כלל החלקה אלא ניתן להסתפק בריסוס של חלק ממנה בלבד. בנוסף, מעקב ממוקם בשדה יכול לשפוך אור על הדינמיקה, הכיוון והקצב של החדירה של חרקים מזיקים לשדה. כך ניתן גם להבין טוב יותר את ההשפעה של גורמי סביבה שונים, כמו גידולים שכנים, על דינמיקה זו.
המטרה: הבנת הדינמיקה של חדירת חרקים מזיקים שונים לשדה, ובחינת האפשרות לתרגום ידע זה להדברה יעילה וחסכונית יותר. בחינת ההשפעה של מספר דגימות בשדה על מידת הדיוק של איפיון האוכלוסיות של חרקים שונים בשדה.

בנסוי זה נבדקו 4 זני פימה ב 3 רמות השקייה. בשדה הנסוי נפגע הצמח קשות והיבול הגולמי עמד על כ 270 ק"ג גולמי לדונם בלבד. הצמח היה נמוך במיוחד ונפגעו מספר ומשקל ההלקטים. הפגיעה זוהתה כבר בשלבי הגידול המוקדמים, ובאמצע יוני נשלחו בדיקות שאבחנו מספר מחלות קרקע. נסוי זה לא תורם לנו ידע לשיפור ההשקייה בזני הפימה, אך מלמד שטפולי ההשקייה, כפי שנתנו בנסוי, והזנים שנבחנו, לא סייעו בהתמודדות עם הבעיה. נתונים שנאספו מחלקות כותנה רבות בעונת 2016 הצביעו בן השאר על כך שהפגיעה בפימה היתה קשה במיוחד כאשר הכותנה נזרעה על גבי כותנה. נראה שהאקלפי שנזרע ע"ג כותנה לא נפגע. ממצאים אלה תואמים נסוי זה בו נזרעה הפימה ע"ג פימה ונפגעה קשות, בעוד שכותנת אקלפי שנזרעה ביתרת החלקה יבולה לא נפגע.

בעבודה זו סוכמו נתוניהם של 119 חלקות פימה שגדלו בעונת 2016 ומהן נאספו נתונים לגבי הפעילויות והמדידות שבוצעו במהלך העונה ותוצאות היבול והאיכות.
שנת 2016 אופיינה בכך שחלקות פימה רבות סבלו ממה שנראה כמחלת קרקע, כפי הנראה מקרופומינה מה שפגע קשות ביבול בחלק מהשדות.
עיקר הניתוח הוקדש לנסיון לשפוך אור על ארועי 2016.

בניסוי זה בחנו את ההשלכה של הקדמת מועד השילוך בהשוואה להמלצה המקובלת בכותנת פימה. טיפול השילוך המוקדם ניתן כאשר שיעור ההלקטים הפתוחים בשדה עמד על 49.5%, כאשר בטיפול המקובל שניתן שבוע אחר כך הגיע שיעור ההלקטים הפתוחים ל-76%.
לא נמצא הפרש מובהק בין השילוך המוקדם למאוחר ביבול.
כמו כן, לא נמצאו הבדלים מובהקים עד הקטיף, בין השילוך המוקדם למאוחר באחוז ההלקטים הפתוחים ובמספר המפרקים מעל הלקט סדוק עליון (בעמדה ראשונה). 
היבול בחלקה נמוך, כפי הנראה בגלל מחלת קרקע שאפיינה השנה חלקות פימה רבות. קיים מתאם גבוה מאוד בין אחוז ההלקטים הפתוחים לבין מספר המפרקים מעל הלקט סדוק עליון.
אומדן ההשפעה של מרסס קרקע על היבול הממוצע, מצביעה על ירידת יבול של 2.4 עד 3.2 אחוז תלוי ברוחב מוט הריסוס.

כותנה מכלוא בן-מיני ("אקלפי") מהזן 1432 נזרעה ב- 11/04 בחוות הגד"ש גליל מערבי. והנבטה ע"י גשם שירד לאחר ובסמוך לזריעה. 18 טיפולי השקיה מחולקים ל- 3 רמות מים (השקיה מלאה (כ- 160 מ"מ), השקית עזר (כ- 160 מ"מ) ובעל "מתוגבר" (כ-50 מ"מ) פוצלו ל-3 חלקות. חלקות קטנות 6 חזרות לכל טיפול שנקטפו ביד.
הטיפולים כללו תשעה זוגות של טיפולי השקיה, בכל זוג טיפולים היה ההבדל מועד תחילת ההשקיה: מוקדם ומאוחר. ב- 8 מתוך 9 זוגות הטיפולים היו הסיבים בטיפול המאוחר חזקים מאשר של בן זוגושתחילת ההשקיה שלו הייתה מוקדמת יותר.

בחוות הגד"ש לניסויי שדה שבגליל מערבי נבחנו בעונת 2016 מספר תכשירים לזירוז שלכת במינונים ושילובים שונים בהשוואה לביקורת ללא תוספת מזרז שילוך. הטיפולים ניתנו על שטח עם צימוח מרוסן ובתנאי אקלים מיטביים. בבוקרם של מועד היישום השני והקטיף נאספו מקטע נתון בכל חלקה כל העלים שנשרו. העלים יובשו בתנור ונשקלו. ונשקלו. השילוב של מזרז השלכת "טורבו" בישום הראשון וקוטל רחבי העלים "אור" בישום השני השיר את מספר העלים הרב ביותר, אך לא נבדל סטטיסטית מהטיפול המקובל של "דרופ אולטרה" 60 סמ"ק/ד' ביישום הראשון --30 סמ"ק/ד' ביישום השני. לא נמצא הבדל בין הטיפולים והביקורת בכמות שסברי העלים בסיבים שנופטו.