מחקרים

השימוש במווסת הצימוח פיקטר בגידול כותנת הפימה רווח מאוד בשנים האחרונות. עבודה זו, בה יושמו טיפולי פיקטר במועדים ובמינונים שונים, נועדה לבחון בעיקר את ההשפעה של טפולי פיקטר במינון גבוה משמעותית מהמקובל, על גובה הצמח ועל היבול. גובה הצמח לא הושפע מההעלאה המשמעותית של מינון הפיקטר.  יבולי הכותנה בניסוי, כמו גם בשדות המסחריים בסביבה, נמוכים מאוד השנה ולכן יש לנהוג זהירות במסקנות. שלושת הטפולים בהם יושם פיקטר במינון גבוה מאוד ביחס למקובל,  בשני המועדים בהם מינון זה רוסס, הורידו את היבול ביחס לביקורת ב 20 %, הפרש זה היה מובהק ביחס לטפול המיטבי. לכן יש לחשוש מיישום פיקטר במינונים גבוהים מאוד.

הפטרייה Macrophomina phaseolina , מופצת בקרקע ותוקפת מעל 500 מינים שונים מכ- 75 משפחות צמחים. הפתוגן גורם למחלת ריקבון הפחם בכותנה שתסמיניה מתפתחים בשלבים מאוחרים של הגידול וכוללים התייבשות העלים והגבעולים, נבילה ותמותה של הצמח.

לאחרונה פיתחנו מבחן מולקולארי המאפשר בחינת יעילות טיפולים ביולוגים בנבטים, בהם המחלה א - סימפטומטית. הדברה משולבת ביולוגית-כימית מבוססת על שילוב של מיני טריכודרמה יחד עם תכשיר כימי במינון נמוך המקנה להן יציבות ועוצמה בתנאי הסביבה המשתנים.

עיטוי זרעים ביולוגי עם מיני Trichoderma ולאחריו יישום התכשיר Azoxystrobin נבדק בהשוואה לעיטוי זרעים ביולוגי בלבד או גישה כימית מלאה, המבוססת על עיטוי זרעים בלבד או בשילוב עם תוספת Azoxystrobin במהלך העונה.

הפטרייה Macrophomina phaseolina , מופצת בקרקע ותוקפת מעל 500 מינים שונים מכ- 75 משפחות צמחים. הפתוגן גורם למחלת ריקבון הפחם בכותנה שתסמיניה מתפתחים בשלבים מאוחרים של הגידול וכוללים התייבשות העלים והגבעולים, נבילה ותמותה של הצמח.

לאחרונה פיתחנו מבחן מולקולארי המאפשר בחינת יעילות טיפולים ביולוגים בנבטים, בהם המחלה א - סימפטומטית. הדברה משולבת ביולוגית-כימית מבוססת על שילוב של מיני טריכודרמה יחד עם תכשיר כימי במינון נמוך המקנה להן יציבות ועוצמה בתנאי הסביבה המשתנים.

עיטוי זרעים ביולוגי עם מיני Trichoderma ולאחריו יישום התכשיר Azoxystrobin נבדק בהשוואה לעיטוי זרעים ביולוגי בלבד או גישה כימית מלאה, המבוססת על עיטוי זרעים בלבד או בשילוב עם תוספת Azoxystrobin במהלך העונה.

בשנים האחרונות חלה עליה משמעותית מאד באילוח במחלת המקרופומינה בשדות זני כותנת הפימה בישראל. המחקרים האחרונים מצביעים על קשר בין היות הצמחים בעקה בשלבי הגידול הראשונים ונוכחות המחלה.

בנוסף, קיימת תיאוריה הטוענת שהעלייה בהיקף השטחים הנגועים במחלה נובעת מהפסקת השימוש בקוטל העשבים טריפלורלין בכותנה ובגידולים אחרים.

מטרת המחקר - להמשיך ולבחון בניסויים מבוקרים ובניסויי שדה את המעורבות האפשרית של קוטלי עשבים מקבוצת הדיניטרואנילינים – טריפלורלין ופנדימתלין המוצנעים מיכנית בקרקע בשכיחות המחלה בזני פימה וחומרתה.

מהמחקר בשנה השניה למדנו שיש להקדים ולבחור חלקות נגועות או לפחות עם "פוטנציאל נגיעות" גבוה ולקוות שאכן תופיע מחלה מה שלא התרחש בחלקה בשנה זו. לאור העדר סיכוי לאישור השימוש בטריפלורלין בעתיד הנראה לעין, אנו לא נמשיך את הפעלת הפרוייקט, אך מציעים להמשיך ולהשוות את הקשר בין רמת האילוח במקרופומינה והשימוש בסטומפ מוצנע ברמת האזור.

מקובל ליישם תכשירי הדברה בריסוס קרקעי על ידי מרססים נישאים  על אדם או טרקטור, או בריסוס אווירי. לרחפן יתרונות רבים שישנם למטוס. הבחירה ברחפן כאמצעי חלופי לריסוס באמצעות מטוס או מרסס קרקעי מתבצעת כבר כיום על ידי חקלאים רבים, בהיקפים שעולים עם הזמן, במטעים ובגד"ש בדרום וצפון הארץ. מארבע תצפיות אלו נראה לנו שהשימוש ברחפן לכל הפחות לא פוגע ביעילות ההדברה. לכן רצינו לבחון את השימוש ברחפנים בצורה מסודרת ובחזרות כנדרש כדי לראות האם ניתן לנצל את היתרונות הרבים שיש לשיטת ריסוס זו להציע.

מקום הפעילות של המזיק בצמח משפיעה על היכולת של תכשירי ההדברה להגיע אליו. 

בשנה זו באנו לבחון באופן ראשוני השוואה בין ריסוס רחפן וריסוס קרקע ביחס להדברת זחלים וכנימות עלה ויעילות ריסוס ברחפן לעומת ריסוס אווירי לשילוך בכותנה .