מחקרים

במהלך עשר השנים האחרונות נכנסו לשימוש בכותנה נרחב קוטלי העשבים אנווק וסטייפל. תכשירים אלו קוטלים מגוון רחב של עשבים, לבד או בשילוב, כאשר הם מרוססים בשלבי גידול שונים של הכותנה, החל בפסיגים ועד ארבעה עלים אמיתיים. כיום התווית מרשה ריסוס עד 4-6 עלים, אך לעיתים קיים צורך בריסוסים מאוחרים יותר, מעבר לשלב גידולי זה. סגירת הנוף מתרחשת לאחר תחילת ההשקיה בחודש יוני. לאחרונה נתקבלו דיווחים על מקרים בהם הכותנה נפגעה מריסוסים אלו כאשר ניתנו בשלבי גידול מתקדמים של הכותנה וגרמו לפגיעה ביבול. תגובת כותנה לזניה השונים (פימה, אקלה, אקלפי), לקוטלי עשבים אלו כאשר הם ניתנים בשלבי גידול מאוחרים טרם נבחנה, וכיום קיים פער ידע בתחום זה. מטרות המחקר הן 1) אפיון הנזק (אם בכלל) הנגרם בכותנה מריסוס מאוחר בקוטלי העשבים אנווק או סטייפל, בהקשר זה נבחן גם הנזק שנגרם לאיכות הסיבים. 2) איתור קוטלי עשבים בררניים לכותנה שיקטלו ירבוז ממורג, חנק ולפופית. בשנת מחקר זו בוצעו שני ניסויי שדה בגד"ש חפר. ממצאי המחקר: התכשיר דקוטה וכן שילוב התכשירים כותוגן ודקוטה גרם לעיכוב קל כ 10 ימים לאחר היישום אולם עיכוב זה נעלם לאחר מכן והכותנה התפתחה כמו צמחי הביקורת. עיכוב זה לא ניכר ביבול. תוצאות ניסוי זה מצביעות על כך שתכשירים אלו בטוחים לשימוש בכותנה ביישום קז"מ או ק"ה. הושגה הדברה יעילה של הלפופית ע"י התכשיר אנווק בתוספת משטח ושילוב עם סטייפל בטיפול במועד המאוחר יותר, לאחר הבשלת ההלקטים. במועד זה הלפופית מפותחת ומתחילה להתלפף על צמחי הכותנה. נמצא כי הכותנה לא נפגעה כלל מהטיפולים ולא נמדדה פגיעה ביבול. בבחינת מדדי איכות סיבי הכותנה אורך, חוזק ועדינות גם לא נמצא כל הבדל בין החלקות המטופלות לחלקות הביקורת.

במהלך עשר השנים האחרונות נכנסו לשימוש בכותנה נרחב קוטלי העשבים אנווק וסטייפל. תכשירים אלו קוטלים מגוון רחב של עשבים, לבד או בשילוב, כאשר הם מרוססים בשלבי גידול שונים של הכותנה, החל בפסיגים ועד ארבעה עלים אמיתיים. כיום התווית מרשה ריסוס עד 4-6 עלים, אך לעיתים קיים צורך בריסוסים מאוחרים יותר, מעבר לשלב גידולי זה. סגירת הנוף מתרחשת לאחר תחילת ההשקיה בחודש יוני. לאחרונה נתקבלו דיווחים על מקרים בהם הכותנה נפגעה מריסוסים אלו כאשר ניתנו בשלבי גידול מתקדמים של הכותנה וגרמו לפגיעה ביבול. תגובת כותנה לזניה השונים (פימה, אקלה, אקלפי), לקוטלי עשבים אלו כאשר הם ניתנים בשלבי גידול מאוחרים טרם נבחנה, וכיום קיים פער ידע בתחום זה. מטרות המחקר הן 1) אפיון הנזק (אם בכלל) הנגרם בכותנה מריסוס מאוחר בקוטלי העשבים אנווק או סטייפל, בהקשר זה נבחן גם הנזק שנגרם לאיכות הסיבים. 2) איתור קוטלי עשבים בררניים לכותנה שיקטלו ירבוז ממורג, חנק ולפופית. בשנת מחקר זו בוצעו שני ניסויי שדה בגד"ש חפר. ממצאי המחקר: התכשיר דקוטה וכן שילוב התכשירים כותוגן ודקוטה גרם לעיכוב קל כ 10 ימים לאחר היישום אולם עיכוב זה נעלם לאחר מכן והכותנה התפתחה כמו צמחי הביקורת. עיכוב זה לא ניכר ביבול. תוצאות ניסוי זה מצביעות על כך שתכשירים אלו בטוחים לשימוש בכותנה ביישום קז"מ או ק"ה. הושגה הדברה יעילה של הלפופית ע"י התכשיר אנווק בתוספת משטח ושילוב עם סטייפל בטיפול במועד המאוחר יותר, לאחר הבשלת ההלקטים. במועד זה הלפופית מפותחת ומתחילה להתלפף על צמחי הכותנה. נמצא כי הכותנה לא נפגעה כלל מהטיפולים ולא נמדדה פגיעה ביבול. בבחינת מדדי איכות סיבי הכותנה אורך, חוזק ועדינות גם לא נמצא כל הבדל בין החלקות המטופלות לחלקות הביקורת.

בשדה כותנה מסחרי של גד"ש קיבוץ גבעת חיים איחוד הוצב ניסוי לבחינת ממשקי השקיה וגידול כותנת פימה מהזן 'גולית 4'. בניסוי נבחנה השפעת שני טיפולי השקיה, מלאה כ-450 קוב/ד' (100%) ומופחתת כ-420 קוב/ד' (93%). משטרי ההשקיה בניסוי הוצבו ב"חצרות" ב-6 בלוקים באקראי. תקופת הפחתת ההשקיה בניסוי צומצמה עקב אקלים חם מהרגיל ששרר לאורך קיץ 2012. 
מתוצאות הניסוי ב-2012, לא נמצא הבדל מובהק בין ממשקי ההשקיה ביבול וגם לא באיכות הכותנה לטובת ההשקיה המלאה. תוצאות אלו מאמתות ניסוי במתכונת דומה שנערך לפני שנתיים באותו אזור, ומנוגדות לתוצאות ניסוי במתכונת שונה אשתקד. השוני בין הניסויים הוא בעיתוי הפחתת המים מול התוכנית המשקית. המסקנה היא שאין להפחית מים בזני הפימה עד תחילת צבירת הלקטים גדולים, בד"כ מהשבוע הראשון של חודש יולי. 

מבחן הזנים הארצי המתקיים מדי שנה הוא שלב חשוב בתהליך בחינת זנים חדשים והכנסתם לגידול מסחרי בישראל. 
השנה נבחנו זנים חדשים בקבוצות הזנים פימה והמכלואים הבין-מיניים. 
בפימה השתתפו במבחן הזנים 9 קווים שנה ראשונה, קו אחד (GP-21) שנה רביעית, הזן החצי-מסחרי של חברת "אגרידרה" (AG-611) שנה רביעית, והזן המסחרי גולית 4 (GL-4) כזן ביקורת (החליף לפני שנה את הזן הביקורת P-008 - יצא מהמזרע המסחרי). למעט הזן AG-611 כל שאר הזנים והקווים של חברת "זרעי ישראל". 
יצאו ממבחן זני הפימה השנה שתי סדרות קווים: RP ו- RL שנבחנו במבחן של 2011 (חלקם אף שנה שניה) וזן של חברת "הזרע" H-P-3525 שנבחן שלוש שנים, ונכנסו קווים מהסדרות (מספר הקווים בסוגרים): UPY (6), UPL (2), UPP (1), סה"כ 9 קווים. הקו GP-21 נבחן זו השנה רביעית במבחן הארצי, היות שהראה יתרונות אחדים בעיקר באזורי הגידול הצפוניים (גליל המערבי, גליל עליון וכד'). 
במבחן המכלואים הבין-מיניים השתתפו 6 קווים לצד הזן המסחרי אקלפי כזן ביקורת, כולם של חברת "הזרע". הקווים YD-1432 שנה שלישית, YD-1639 שנה שנייה ועוד 4 קווים שנה ראשונה במבחן. 
בזני הפימה הצטיינו ביבול הקווים החדשים מקבוצת ה- UPY, כאשר מבניהם עולה על האחרים UPY-7. הזן AG-611 הניב את היבול הנחות במבחן במובהק בעיקר עקב אחוזי סיבים נמוכים. בעיית עדינות הסיב הגבוהה קיימת בקבוצת קווים זו כבזני משפחת הגולית ואף מחריפה מעט. העדינות הגבוהה יותר באזור הגידול הדרומי של הארץ. 
בזני המכלוא הבין-מיני לא נמצא השנה יתרון ביבול ובמדדי האיכות לאף אחד מהקווים במבחנים. לזן המסחרי אקלפי יש כפי הנראה יתרון גנטי ביבול ובאחוזי סיבים על שאר הקווים שנבדקו. זן זה מראה יציבות לאורך השנים האחרונות במבחנים אך אינו נבדל משאר הקווים במובהק. 

הגידול הסטנדרטי בארץ של הלקטית ורודה (ה"ו) שהחל בשנות ה- 70 סיגל שיטות מארה"ב והתאים אותם לגידול המוני לצורכי מחקר ובדיקת רגישות לתכשירי הדברה קונבנציונאליים. אוכלוסיית ה"ו המגודלת במעבדה התבססה על גלמים שנאספו בשדות אזור בית שאן לפני כשלושים שנה. מאז, עבר הגידול בתחנות שונות ומיקומו הנוכחי הבלעדי, מזה 10 שנים, הוא במרכז המחקר גילת. במרוצת השנים "רוענן" הקו ע"י הוספת פרטים, בדרך כלל בדרגת גולם, שנאספו בשדות האזור.