מחקרים

כנימת עש הטבק (להלן כע"ט), היא מזיק קשה לגידולים רבים. 
הנזק יכול להיות ישיר (מציצת עלים עד להתייבשותם) או עקיף (העברת מחוללי מחלות וזיהום התוצרת בהפרשות).
כושר הריבוי הגדול של כע"ט והתאמתה לגידולים רבים הביא לכך שבעבר, בסוף הקיץ, היינו עדים ל"התפוצצות אוכלוסין" של כע"ט תוך תעופה מסיבית של "ענני" בוגרים. 

הצורך בצמצום תשומות הדברת העשבים הביא לפיתוחן מחדש של שיטות יישום חסכוניות של קוטלי עשבים, כגון ריסוס פס הזריעה בלבד או ריסוס מוגן שבו התכשיר(ים) הלא-בררני והזול מרוסס במרווח שבין השורות כאשר שורות הגידול מוגנות בדרכים שונות והשורה עצמה מרוססת בתכשירים בררנים. היבט נוסף הוא הצמצום בעיבודים שבין השורות הנגרם מהקדמת פריסת שלוחות הטפטוף שאינו מאפשר ביצוע של יותר מקלטור אחד בעונה. ההשקיה במי קולחין המכילים שיעור גבוה של חומר אורגני מסיס עלולה להשפיע על התנהגות התכשירים בקרקע מבחינת קצב פירוקם ותנועתם באזור המורטב. ייתכן שגם הנטייה לחסוך ולהפחית מינונים בתכשירים המקובלים והימנעות משימוש בתכשירים יקרים להדברת עשבים תרמו לעלייה בשיבוש בעשבים הרעים ולעלייה בצורך לעישוב ידני יקר.

כנימת עש הטבק (כע"ט ) היא מזיק מפתח כלל עולמי הגורם נזקים כלכליים בגידולים חקלאים רבים כמו כותנה, ירקות ופרחים. בסוף שנות ה- 80 ובשנות ה- 90 המוקדמות חדר לארה"ב תת-מין חדש של כע"ט (biotype B) שגרם נזקים חמורים לגידולים שונים כולל כותנה. תת-המין החדש אופיין בחיוניות גבוהה יותר והתפתחות רבה על צמחים פונדקאים שלא היו מועדפים בעבר. כן יוחסה לתת-מין B עמידות גבוהה יותר לתכשירי הדברה, ובייחוד פירתרואידים. מקורו של תת-מין B לא ברור, אך קיימת השערה שתת-מין זה הועבר מהעולם הישן לארה"ב. בשנת 1994, לאחר מחקר מקיף, הגדירה קבוצה אמריקאית מריברסייד (קליפורניה) את תת-מין B כמין חדש למדע, Bemisia argentifolii. הגדרת המין החדש לוותה בביקורת חריפה מצד קבוצות שונות וכיום, למרות שהויכוח לא הסתיים, מקובל להגדיר את המין כנימת עש הטבק(Bemisia tabaci) כאסופת גזעים או תת מינים

מימשק עמידות לתכשירי ההדברה (Insecticide Resistance Management, IRM) הוא נושא מחקרי המתקשר באופן הדוק לתכנית ההדברה המשולבת (IPM) בגידולים השונים. מימשק העמידות מבוסס על הגבלת השימוש בתכשירי ההדברה היעילים לתקופות של שיא פעילות המזיקים, על תחלופה של תכשירי הדברה, שלוב תכשירים שאין ביניהם תנגודת צולבת, שימוש בסינרגיסטים, וכו'. מטרת מימשק העמידות לדחות תנגודת לתכשירי ההדברה, למנוע שימוש מיותר בתכשירים ולהוציא את אלו שאיבדו יעילותם מחמת פיתוח התנגודת. כדי לתכנן את מימשק העמידות צריך לעקוב אחר התנודות ברגישות המזיקים לתכשירי ההדברה. יש להתחקות באופן רציף אחר יכולתו של החרק לפרק או לנטרל את תכשיר ההדברה המגיע לגופו ולשם כך יש לפתח שיטות ניטור ואבחון לתנגודת פוטנציאלית.

הגידול הסטנדרטי בארץ של הלקטית ורודה (ה"ו) שהחל בשנות ה- 70 סיגל שיטות מארה"ב והתאים אותם לגידול המוני לצורכי מחקר ובדיקת רגישות לתכשירי הדברה קונבנציונאליים