הגנת הצומח

עם המעבר לגידול כותנה מטיפוס פימה באזור העמק, החריפה מאד בעיית הזחל הורוד, כשאין תרופת פלא להדברתו. אחת הסיבות 
להתפרצות המזיק בעמק, הם ההלקטים הרבים הנותרים בסוף הגידול על צמחי הכותנה, בהיקף גדול בהרבה מהמוכר לנו בגידול כותנה 
מטיפוס אקלה. כשבהמשך, אוכלוסיית זחלי המזיק בגרעינים אשר בהלקטים הירוקים, הנמצאת בתהליך החריפה, גדולה מאד! 
לאור כל זאת חיפשנו דרך להפחית הלקטים ירוקים אלה, מבלי לפגוע ביבול הכותנה ובאיכותה. כך בשנת 2007 העמדנו תצפית וניסוי 
של חב' "לוכסמבורג", במינונים ובמועדי יישום (CARFENTRAZONE ETHYL) פרלמינריים בהם בחנו את השפעת התכשיר ספוטלייט 
שונים. תכשיר זה, אשר לא צלח לשילוך, נבחר בשל יכולתו לצרוב את חלקי הצמח השונים בהם הוא פוגע. כך שהפגיעה באברי הצמח 
העליונים משמעותית והוא לא חודר עמוק מידי. כלומר, לחלקי הצמח ולאברי הפרי בעומק הנוף לא נגרם כל נזק. ואכן הממצאים איששו 
את השערתנו

עם המעבר לגידול כותנה מטיפוס פימה באזור העמק, החריפה מאד בעיית הזחל הורוד, כשאין תרופת פלא להדברתו. אחד מ"חלונות" 
ההדברה שטרם נבדק הוא העברת תכשירי הדברה דרך מערכת ההשקיה. כשבאופן זה ניתן – 
א. ל"הרעיל" הקרקע, עליה נוחת הזחל טרום גולם ביציאתו מן ההלקט, וכשהוא מגיח מהגולם כבוגר. כאשר בשלב הגולם, שאינו 
ניזון ונושם מעט, רגישותו פחותה לעין ערוך מבשלב זחל ו/או בוגר. 
ב. בנוסף, תכשירים סיסטמיים, מעצם טיבם, עולים בצמח ומגיעים להלקט, שמה מבלה המזיק את רוב חייו בכותנה – ביצה, זחל 
ואף הבוגר הניזון מהצופנים, עשוי להיפגע. 
לאור כל זאת חיפשנו דרך לבחון אמצעי זה, מבלי לפגוע ביבול הכותנה ובאיכותה. כך בשנת 2008 העמדנו תצפית פרלמינרית בה בחנו 
את השפעת התכשירים רוגור, טלסטאר, קוהינור ודורסן במינונים המקובלים, בעת שיא יציאת הזחלים מהדור הראשון להתגלמות. 
היישום והניטור בוצע כמפורט בפרק חומרים ושיטות.

כנימת עש הטבק (כע"ט ) היא מזיק מפתח כלל עולמי הגורם נזקים כלכליים בגידולים חקלאים רבים כמו 
כאסופת גזעים (Bemisia tabaci) כותנה, ירקות ופרחים. כיום מקובל להגדיר את המין כנימת עש הטבק 
הוא הנפוץ בעולם; הוא חדר בשנות ה- 80 המאוחרות לארה"ב שם גרם נזקים B או תת מינים. תת המין 
שהיה מין מקומי A בארה"ב הוא דחק את תת המין B רבים לירקות וכותנה. לאחר התפשטות תת המין 
בתחילת שנות ה- 90 והוא נחשב תת- מין אנדמי (מקומי). B באמריקה. בישראל הוגדר תת המין 
שיש לו מחיצה ,Q שהוגדר לראשונה בספרד. תת- המין ('Q') בשנת 2000 נמצא בישראל תת- מין נוסף 
נמצא שונה בתכונותיו מהאחרון, וביניהם החשד שהוא פחות רגיש לתכשירים ,B רבייתית ברורה לתת-מין 
החדישים מקבוצת הניקוטינים החדשים (כמו קונפידור ומוספילן) וגם לטייגר. הנוכחות של שני תת- 
המינים של כע"ט השונים בתכונות הביולוגיות שלהם ובתגובה לתכשירי הדברה החדשניים, יכולה להשפיע 
על הדינאמיקה של האוכלוסיות בשדות ובאזורי הארץ השונים ועל ההתפתחות של תת המין 'העמיד יותר' 
לאחר טיפולים בתכשירי הדברה.

הגידול הסטנדרטי בארץ של הלקטית ורודה (ה"ו) שהחל בשנות ה- 70 סיגל שיטות מארה"ב והתאים אותם לגידול 
המוני לצורכי מחקר ובדיקת רגישות לתכשירי הדברה קונבנציונאליים. אוכלוסיית ה"ו המגודלת במעבדה התבססה 
על גלמים שנאספו בשדות אזור בית שאן לפני כשלושים שנה. מאז, עבר הגידול בתחנות שונות ומיקומו הנוכחי 
הבלעדי הוא במרכז מחקר גילת. במרוצת השנים "רוענן" הקו ע"י הוספת פרטים, בדרך כלל בדרגת גולם, שנאספו 
בשדות האזור. 
שמשפיע על הזחל דרך מערכת העיכול, ולצורך Bt- כאמור, לא מתאימה שיטה זו לבחינה של ה"ו לרגישות לרעלן ה
זה צריך ליישמו בקרקע המזון. לכן התחלנו בשיטת גידול שעובדה לפי המעבדה לעמידות מזיקי כותנה לתכשירי 
באריזונה.

כנימת עש הטבק (כע"ט ) היא מזיק מפתח כלל עולמי הגורם נזקים כלכליים בגידולים חקלאים רבים כמו כותנה, ירקות ופרחים. כיום מקובל להגדיר את המין כנימת עש הטבק (Bemisia tabaci) כאסופת גזעים או תת מינים. תת המין B הוא הנפוץ בעולם; הוא חדר בשנות ה- 80 המאוחרות לארה"ב שם גרם נזקים רבים לירקות וכותנה. לאחר התפשטות תת המין B בארה"ב הוא דחק את תת המין A שהיה מין מקומי באמריקה. בישראל הוגדר תת המין B בתחילת שנות ה- 90 והוא נחשב תת-מין אנדמי (מקומי). 
בשנת 2000 נמצא בישראל תת-מין נוסף, 'Q שהוגדר לראשונה בספרד. תת-המין Q, שיש לו מחיצה רבייתית ברורה לתת-מין B, נמצא שונה בתכונותיו מהאחרון, וביניהם החשד שהוא פחות רגיש לתכשירים החדישים מקבוצת הניקוטינים החדשים (כמו קונפידור ומוספילן) וגם לטייגר. הנוכחות של שני תת-המינים של כע"ט השונים בתכונות הביולוגיות שלהם ובתגובה לתכשירי הדברה החדשניים, יכולה להשפיע על הדינאמיקה של האוכלוסיות בשדות ובאזורי הארץ השונים ועל ההתפתחות של תת המין 'העמיד יותר' לאחר טיפולים בתכשירי הדברה. 

בעונת 2007 התבצע ניטור העמידות באוכלוסיות כנימת עש הטבק (כע"ט) במספר אתרים בצפון, במרכז ודרום הארץ - לשם איתור מקומות שבהם התפתחה תנגודת של המזיק לתכשירי ההדברה העיקריים, ובמיוחד לפגסוס, לטייגר, מוספילן/אקטרה, וגם לתכשיר אוברון שהוא עדיין לא בשימוש רב. 
הפגסוס, התכשיר העיקרי מבין התכשירים היעודים של כע"ט, נמצא יעיל מאוד כנגד אוכלוסיות כע"ט שנדגמו (וגם ההדברה בתכשיר זה הייתה טובה). בדיקות רגישות לטייגר נעשו בעונת 2007, בתחילת הופעת כע"ט ובסיום העונה - באזורים עמק איילון, חוף הכרמל ובנגב המערבי (אזורים בהם אנו דוגמים באופן קבוע מתחילת השימוש בתכשיר זה בארץ). גם בחוף הכרמל וגם בעמק איילון נמצאה בתחילת העונה ובסופה עמידות בינונית-גבוהה לטייגר. כנימות עש שנאספו מאזור הנגב המערבי היו רגישות יחסית לטייגר בתחילת העונה אך בסופה חלה עלייה ברמת העמידות, ומומלץ להמשיך לטפל בו בעונה הבאה רק במידה שהבדיקה בתחילת העונה תראה פחיתה בעמידות.

הליותיס הוא מזיק רב פונדקאי נפוץ בגדולים רבים. אוכלוסיית ההליותיס מתרבה באביב והולכת ויורדת לקראת יולי – אוגוסט. 
ב 17 תחנות ניטור מזיקים הפזורות באיזור בית שאן – גלבוע, מנוטרות אוכלוסיות של ששה מזיקי מפתח לאורך כל השנה, כולל הליותיס 

הזחל הורוד (Pectinophora gossypiella), הוא אחד ממזיקי הכותנה הנפוצים והקשים בארץ ובעולם והוא עלול לגרום לנזקים כלכליים כבדים. הנזקים נובעים מיבולים מופחתים, מירידה בטיב הכותן ומעלייה בשימוש בקוטלי-חרקים בלתי בררניים. 
אורח החיים של הזחל הורוד מתאים לפנולוגיה של צמח הכותנה, שהוא צמח רב-שנתי, אשר כגידול חקלאי מגדלים אותו כצמח חד-שנתי בקיץ. במקביל הזחל הורוד עובר את החורף בתרדמה בתוך זרעים, או בשאריות כותנה. הכניסה לתרדמה נקבעת ע"פ הטמפרטורה (21.10 >) ואורך היום (13> שעות), כאשר הנכנסים לתרדמה הם זחלים אשר סיימו את התפתחותם. כניסת הזחלים לתרדמת חורף בתוך שאריות צמחים והלקטים מדגישה את הצורך בסניטציה, במשך ובסוף עונת הגידול, כדי להפחית, ככל האפשר את רמת השאריות. יש להניח כי ככל שתפחתנה שאריות הכותנה כן ישרדו פחות זחלים של הזחל הורוד, והאוכלוסייה ההתחלתית בשנה העוקבת תפחת. 

מרבית ההלקטים הירוקים, שאינם נקטפים, מאוכלסים במידה רבה בזחל ורוד. להתמודדות עם בעיה זו, בחרנו בשתי דרכים – 
1. "קיצור עונה" ומניעת היווצרות ההלקטים הירוקים. 
2. ריסוס בתכשיר המפחית נוכחותם על הצמח והתפתחותם.

עטוי זרעי כותנת פימה מהזן P00-8 ב 2-4 ק"ג של קוטלי החרקים קרוזר וגאוצ'ו לטון זרעים, הפחית את הנזק מכנימות עלה והעלה את היבול בשיעור 5 עד 8 אחוז.