הגנת הצומח

כנימות עלה בתחילת העונה אינן מזיק שממהרים לרסס נגדו. גם אם אוכלסיית הכנימות גבוהה אנו נוטים להמתין להופעתם של האויבים הטבעיים, ואלו מנקים, בדרך כלל, את הצמחים. יש מקרים בהם הכנימות תוקפות את הצמחים הקטנים בעצמה רבה, ולא נעלמות במשך זמן רב, ואז מתערבים בריסוס. התכשיר המקובל לריסוס נגד כנימות עלה הוא מוספילן. עדיין לא נקבע בתווית המינון המומלץ, והחקלאים מרססים לפי ראות עיניהם.

הדברת ההלקטית הורודה מבוססת, במשך שנים, על תכשירים מקבוצות הפירתרואידים והזרחנים האורגניים. מדי פעם נבדקים תכשירים מקבוצות נוספות, בינתיים ללא הצלחה. 
התכשירים נבדקו על הלקטים מנותקים, אשר רוססו אחרי שהודבקו עליהם ביצים של המזיק. לאחר זמן נספרו הזחלים ששרדו את הריסוס, והצליחו לחדור להלקטים. 
פעילותם של התכשירים טלסטאר, סופרתיון, סימשופר במינון כפול, ngeo, דה-באגר, ו-ceasar היתה טובה מאוד. התכשיר דסיס פעל בצורה טובה, אך לא מספקת, ופעילותם של התכשירים בז, רנר והליודן היתה בינונית ומטה.

בניסוי במרסס גב נבדקה יעילותם של ארבעה תכשירים להדברת הליותיס. התכשירים שנבדקו:bas320 במינון 100 סמ"ק/ד', xdבמינונים 15, 20 ו-30 סמ"ק/ד', בז במינונים 10 ו-20 סמ"ק/ד', וזאת בהשוואה לתיונקס במינון 300 סמ"ק/ד' ולהיקש לא מרוסס. כל התכשירים הדבירו ביעילות את ההליותיס.

בניסוי במרסס משקי נבדקה יעילותו של התכשיר xd במינונים 20 ו-30 סמ"ק/ד' להדברת הליותיס, בהשוואה לתיונקס במינון 300 סמ"ק/ד' ולהיקש לא מרוסס. שני המינונים הדבירו ביעילות את ההליותיס.

הדברת ההלקטית הורודה מבוססת, במשך שנים, על תכשירים מקבוצות הפירתרואידים והזרחנים האורגניים. מדי פעם נבדקים תכשירים מקבוצות נוספות, בינתיים ללא הצלחה. 
בניסויים השנה נבדקו מספר תכשירים חדשים וישנים, תכשיר "Me Too" , וכן תחליפים לתכשירי המונוקרוטופוס, שיצאו משימוש. 
התכשירים נבדקו על צמחי כותנה מרוססים שגדלו בעציצים. אל העלים הוצמדו "כלובי עלים" ובתוכם בוגרים. יום לאחר ההצמדה נבדקה תמותת הבוגרים. הצמדת "כלובי העלים" ובדיקתם אחרי יום נמשכה כשבוע. 

מטרת הניסוי היתה: יישום מינונים שונים של אמצעי פרומון בהשוואה למינון הסטנדרטי ולהיקש 
ללא "בלבול", כדי לבחון מהו המינון היעיל ביותר. 
הניסוי בוצע ב- 5 אתרים: גת, צב"ר קמ"ה, מרחביה, גד"ש העמק, גדות, בשדות מהזן פימה. 
המינונים שנבדקו היו: 25 חוטים (של 160 מ"ג) לדונם, ביישום מוקדם; 50 חוטים לדונם, ביישום 
מוקדם; 50 חוטים לדונם - 25 חוטים ביישום מוקדם ו 25- חוטים אחרי כ- 5-6 שבועות; היקש 
ללא "בלבול".

שימוש נרחב, חוזר ונשנה, ולעיתים בלתי מבוקר הביא להתפתחות עמידות בכנימת עש הטבק כנגד מגוון של חומרי הדברה. עמידות כנגד Neonicotinoids התקבלה במדינות שונות באירופה ולאחרונה גם בישראל. רמות גבוהות של עמידות כנגד Pyriproxyfen התקבלו כבר בשנה הראשונה לשימוש בחממות פרחים בישראל, ולאחר ארבע שנים (למרות הקפדה על יישום אחד בעונה) גם בשדות כותנה. התפתחות עמידות לפגסוס עדיין לא דווחה בישראל אך דווחה באוסטרליה. הסכנות מהתפשטות תופעת העמידות הן רבות: 1. לא קיימים כרגע בידינו תחליפים בעלי מנגנון פעולה חדש וייחודי המסוגלים להחליף את התכשירים שבשימוש. 2. התפרצות בלתי-מבוקרת של כנימת עש הטבק עלולה לגרום לנזק כלכלי אדיר כדוגמת זה שארע באריזונה וקליפורניה בשנת 1995. 3. באין מוצא, עלולים חקלאים רבים לחזור ולהשתמש בחומרי ההדברה הישנים רחבי-הטווח, ולגרום לפגיעה אקולוגית קשה באוכלוסיות האויבים הטבעיים.

כנימת עש הטבק (כע"ט ) היא מזיק מפתח כלל עולמי הגורם נזקים כלכליים בגידולים חקלאים רבים כמו כותנה, ירקות ופרחים. בסוף שנות ה- 80 ובשנות ה- 90 המוקדמות חדר לארה"ב תת-מין חדש של כע"ט (biotype B) שגרם נזקים חמורים לגידולים שונים כולל כותנה. למרות שקבוצה מאוניברסיטת קליפורניה (ריברסייד) ניסתה להוכיח שתת המין B הוא מין חדש למדע, כיום מקובל להגדיר את המין כנימת עש הטבק(Bemisia tabaci) כאסופת גזעים או תת מינים.

מימשק עמידות לתכשירי ההדברה (Insecticide Resistance Management, IRM) הוא נושא מחקרי המתקשר באופן הדוק לתכנית ההדברה המשולבת (IPM) בגידולים השונים. מימשק העמידות מבוסס על הגבלת השימוש בתכשירי ההדברה היעילים לתקופות של שיא פעילות המזיקים, על תחלופה של תכשירי הדברה, שלוב תכשירים שאין ביניהם תנגודת צולבת, וכו'. מטרת מימשק העמידות לדחות תנגודת לתכשירי ההדברה, למנוע שימוש מיותר בתכשירים ולהוציא את אלו שאיבדו יעילותם מחמת פיתוח התנגודת. כדי לתכנן את מימשק העמידות צריך לעקוב אחר התנודות ברגישות המזיקים לתכשירי ההדברה. יש להתחקות באופן רציף אחר יכולתו של החרק לפרק או לנטרל את תכשיר ההדברה המגיע לגופו ולשם כך יש לפתח שיטות ניטור ואבחון לתנגודת פוטנציאלית

מחלות נבילה בכותנה שהן גם מחלות שוכנות קרקע כוללות את מחלת הפוזריום, מחלת הדוררת ומחלה הנגרמת ע"י הפטריה מקרופומינה. מחלות אלה עלולות להוות בעייה חמורה בכותנה. 
הפטריות שוכנות קרקע ולכן הן עלולות לעבור משדה לשדה בחלקיקי קרקע בכלי עיבוד וכו'. הפטריות שורדות בשיירי חומר אורגני ובשורשי עשבים.