הגנת הצומח

מטרת הניסוי היתה: יישום מינונים שונים של אמצעי פרומון בהשוואה למינון הסטנדרטי של 25 חוטים לדונם, כדי לבחון מהו המינון היעיל ביותר. 
הניסוי בוצע ב-3 אתרים: צב"ר קמ"ה, קבוצת יבנה, עין שמר, בשדות מהזן פימה. 
המינונים שנבדקו היו: 25 חוטים (של 160 מ"ג) לדונם, ביישום מוקדם; 50 חוטים לדונם, ביישום מוקדם; 50+25 חוטים לדונם - 50 חוטים ביישום מוקדם ו-25 חוטים אחרי כחודש; 25×3 חוטים לדונם – 25 חוטים ביישום מוקדם, 25 חוטים לאחר כחודש ו-25 חוטים לאחר כחודש נוסף. 
תוצאות הניסויים השנה מראות כי הטיפולים 50 ו-50+25 ח"ל הביאו לפחיתה באחוז ההלקטים עם ביצים, באחוז ההלקטים שבהם היו זחלים ובאחוז הנזק להלקטים הפתוחים, לעומת הטיפולים 25 ו-3×25 ח"ל. משך ה"בלבול" היה ארוך יותר, ומספר הריסוסים נמוך יותר. הבדלים מובהקים סטטיסטית נתקבלו רק באחוז הנזק. הטיפול 50+25 ח"ל הראה עדיפות מה על הטיפול 50 ח"ל, מלבד בעלויות. טיפול ה-3×25 ח"ל היה יעיל פחות מטיפול ה-50+25 ח"ל על אף המספר השווה של החוטים. 

שני פירתרואידים נבדקו השנה בהשוואה לאטלס (BIFENTHRIN) ולטיטאן/סימשופר (CYPERMETHRIN). הראשון פירתרואיד מקבוצת FENVALERATE בשם מוסטנג ופירתרואיד me-too לסייפרמטרין בשם סיטרון. הסיטרון פעל כמו הסייפרמטרין, ואף עלה עליו. המוסטנג היה יעיל בהדבקה הראשונה, אך משך הפעולה שלו היה קצר ממשך הפעולה של התכשירים האחרים. בכל מקרה לא נמצאו הבדלים סטטיסטיים מובהקים בין הטיפולים, אלא רק בינם לבין ההיקש

שני פירתרואידים נבדקו השנה בהשוואה לאטלס (BIFENTHRIN) ולטיטאן/סימשופר (CYPERMETHRIN). הראשון, פירתרואיד מקבוצת FENVALERATE בשם מוסטנג, השני- פירתרואיד me-too לסייפרמטרין בשם סיטרון. יעילותם של סיטרון ומוסטנג היתה דומה, כאשר אחוז התמותה בהם היה נמוך יותר מאשר בטיפול האטלס, כ-50 לעומת כ-90).

מטרת הניסוי היתה: יישום מינונים שונים של אמצעי פרומון בהשוואה למינון הסטנדרטי של 25 חוטים לדונם, כדי לבחון מהו המינון היעיל ביותר. 
הניסוי בוצע ב-3 אתרים: גד"ש אש"ל (שתי חזרות), משמר העמק (שתי חזרות), יבנה (3 חזרות), בשדות מהזן פימה. 
המינונים שנבדקו היו: 25 חוטים (של 160 מ"ג) לדונם, ביישום מוקדם; 50 חוטים לדונם, ביישום מוקדם; 50+25 חוטים לדונם - 50 חוטים ביישום מוקדם ו-25 חוטים אחרי כחודש; 25×3 חוטים לדונם – 25 חוטים ביישום מוקדם, 25 חוטים לאחר כחודש ו-25 חוטים לאחר כחודש נוסף. 
במשמר העמק המזיק לא הופיע השנה. היו לכידות בודדות במלכודות הפרומון, אך בבדיקות ההלקטים לא נמצא אף זחל. (השדות רוססו פעמיים נגד זיפית) 
בגד"ש אש"ל היו פעמיים לכידות בודדות ונמצאו בשתיים מבדיקות ההלקטים בקיעות/ביצים, ללא ריסוס. ( השדות רוססו מאוחר יותר פעם אחת נגד זיפית). 
ביבנה היתה הופעה חלשה של המזיק, יחסית מאוחר בעונה, עם ריסוסים בהתאם. הנזק בסוף העונה היה אפסי. אי אפשר היה להסיק מסקנות מתוצאות הניסויים ביבנה על המינון המומלץ. 

מטרת הניסוי היתה: יישום מינונים שונים של אמצעי פרומון בהשוואה למינון הסטנדרטי של 25 חוטים לדונם, כדי לבחון מהו המינון היעיל ביותר. 
הניסוי בוצע ב-3 אתרים: גד"ש אש"ל (שתי חזרות), משמר העמק (שתי חזרות), יבנה (3 חזרות), בשדות מהזן פימה. 
המינונים שנבדקו היו: 25 חוטים (של 160 מ"ג) לדונם, ביישום מוקדם; 50 חוטים לדונם, ביישום מוקדם; 50+25 חוטים לדונם - 50 חוטים ביישום מוקדם ו-25 חוטים אחרי כחודש; 25×3 חוטים לדונם – 25 חוטים ביישום מוקדם, 25 חוטים לאחר כחודש ו-25 חוטים לאחר כחודש נוסף. 
במשמר העמק המזיק לא הופיע השנה. היו לכידות בודדות במלכודות הפרומון, אך בבדיקות ההלקטים לא נמצא אף זחל. (השדות רוססו פעמיים נגד זיפית) 
בגד"ש אש"ל היו פעמיים לכידות בודדות ונמצאו בשתיים מבדיקות ההלקטים בקיעות/ביצים, ללא ריסוס. ( השדות רוססו מאוחר יותר פעם אחת נגד זיפית). 
ביבנה היתה הופעה חלשה של המזיק, יחסית מאוחר בעונה, עם ריסוסים בהתאם. הנזק בסוף העונה היה אפסי. אי אפשר היה להסיק מסקנות מתוצאות הניסויים ביבנה על המינון המומלץ. 

כדי לענות על השאלה האם ההלקטית הורודה "מעדיפה" להטיל על זן כותנה מסויים בצענו ניסויי העדפה בכלובים, כאשר בכל כלוב היו שני צמחים, בשלבים שונים של התפתחות, אחד מכל זן, ולתוכם שוחררו עשים זכרים ונקבות. אחרי מספר ימים נספרו הביצים שהוטלו על כל צמח. צרופי הצמחים בכלובים היו: פימה-אקלה, פימה-אקלפי, אקלה-פימה. 
הנקבות העדיפו להטיל על צמחי אקלה כאשר הצרוף בכלובים היה פימה ואקלה. לא היתה העדפה לאחד משני הזנים כאשר הצרוף היה פימה ואקלפי, או אקלה ואקלפי. 

בכל שדות הכותנה בארץ מיושמת שיטת "בלבול" הזכרים, שהיא מרכיב חשוב בהדברה משולבת. אף על פי 
כן לא פחתו אוכלוסיות המזיק, החקלאים נאלצים לרסס פעמים רבות ועלויות ההדברה מרקיעות שחקים. 
מרכיב הסניטציה של השדות לאחר הגידול, וסילוק השאריות צוין כגורם אפשרי בשיבוש תהליכי ההדברה. 
ככל שתסולקנה יותר שאריות של כותנה מהשדות, כן יפחתו סיכוייו של המזיק לשרוד את החורף ולפתח 
אוכלוסיות בשנה העוקבת. כדי לנסות ולהבין את תרומת מקורות האילוח האפשריים להתפרצות 
אוכלוסיית המזיק נערכו, בשתי עונות קודמות, סקרים, ברמה ארצית. אלו הצביעו על שונות ברמת 
הנגיעות בשדות הכותנה, אולם לא נמצאה מגמה מרחבית משמעותית. הרמזים שנמצאו בסקרים 
הקודמים הביאו למסקנה שפיזור איסוף המידע ברמה ארצית, עקב היקפי העבודה הנדרשים, לא יכול 
להביא לאישוש המסקנות. לכן יש להתמקד בשטח קטן יותר ובו לאסוף את מירב המידע על כל חלקות 
הכותנה וכל מקורות האילוח הפוטנציאליים.

במטרה לבחון אמצעים נוספים לצמצום הנזק לכותנה מהזחל הורוד, נבחר שדה פימה של קיבוץ 
עין שמר המגודל בתוך איזור בעל פוטנציאל לנוכחות המזיק משנה קודמת. השדה חולק לאורכו 
לשתי חלקות, אחת מהן קיבלה טיפול כפול ומוקדם יחסית של חוטי פרומון, ביחס לחלקת 
ביקורת צמודה. בחלקת הטיפול המוגבר ניתן טיפול מוקדם לשילוך לזירוז פתיחה ולהסרת 
הלקטים מאוחרים. תוצאות הניטור לנוכחות המזיק לאורך העונה ובדיקת הנזק לא הראו יתרון 
לטיפול המוגבר על הביקורת.

ההלקטית הורודה (זחל ורוד), Pectinophora gossypiella היא אחד המזיקים הקשים בכותנה. נקבות המזיק מטילות את הביצים באזורים מוסתרים בבסיס הפרח 
או ההלקט, והזחלים הבוקעים מהביצים חודרים בתוך כשעתיים לפרח או ההלקט המתפתחים, 
שם הם מוגנים מריסוסים של קוטלי חרקים כימיים. דבר זה מצריך ריסוסים רבים לאורך עונת 
הגידול, גורם לקטילה של אויבים טבעיים, להתפרצויות של מזיקים משניים ולהפרת השיווי 
משקל האקולוגי של המערכת החקלאית האזורית. לאור העלייה המשמעותית בשנים האחרונות 
ברמת האילוח של אוכלוסיות זחל וורוד בשדות כותנה ובמספר הריסוסים לעונה כנגד המזיק, 
קיים צורך בפיתוח גישות חדשות אשר יסייעו בהורדה משמעותית של גודל אוכלוסיית המזיק 
בעיקר בתחילת העונה.