הגנת הצומח

כדי לענות על השאלה האם ההלקטית הורודה "מעדיפה" להטיל על זן כותנה מסויים בצענו ניסויי העדפה בכלובים, כאשר בכל כלוב היו שני צמחים, בשלבים שונים של התפתחות, אחד מכל זן, ולתוכם שוחררו עשים זכרים ונקבות. אחרי מספר ימים נספרו הביצים שהוטלו על כל צמח. צרופי הצמחים בכלובים היו: פימה-אקלה, פימה-אקלפי, אקלה-פימה. 
הנקבות העדיפו להטיל על צמחי אקלה כאשר הצרוף בכלובים היה פימה ואקלה. לא היתה העדפה לאחד משני הזנים כאשר הצרוף היה פימה ואקלפי, או אקלה ואקלפי. 

בכל שדות הכותנה בארץ מיושמת שיטת "בלבול" הזכרים, שהיא מרכיב חשוב בהדברה משולבת. אף על פי 
כן לא פחתו אוכלוסיות המזיק, החקלאים נאלצים לרסס פעמים רבות ועלויות ההדברה מרקיעות שחקים. 
מרכיב הסניטציה של השדות לאחר הגידול, וסילוק השאריות צוין כגורם אפשרי בשיבוש תהליכי ההדברה. 
ככל שתסולקנה יותר שאריות של כותנה מהשדות, כן יפחתו סיכוייו של המזיק לשרוד את החורף ולפתח 
אוכלוסיות בשנה העוקבת. כדי לנסות ולהבין את תרומת מקורות האילוח האפשריים להתפרצות 
אוכלוסיית המזיק נערכו, בשתי עונות קודמות, סקרים, ברמה ארצית. אלו הצביעו על שונות ברמת 
הנגיעות בשדות הכותנה, אולם לא נמצאה מגמה מרחבית משמעותית. הרמזים שנמצאו בסקרים 
הקודמים הביאו למסקנה שפיזור איסוף המידע ברמה ארצית, עקב היקפי העבודה הנדרשים, לא יכול 
להביא לאישוש המסקנות. לכן יש להתמקד בשטח קטן יותר ובו לאסוף את מירב המידע על כל חלקות 
הכותנה וכל מקורות האילוח הפוטנציאליים.

במטרה לבחון אמצעים נוספים לצמצום הנזק לכותנה מהזחל הורוד, נבחר שדה פימה של קיבוץ 
עין שמר המגודל בתוך איזור בעל פוטנציאל לנוכחות המזיק משנה קודמת. השדה חולק לאורכו 
לשתי חלקות, אחת מהן קיבלה טיפול כפול ומוקדם יחסית של חוטי פרומון, ביחס לחלקת 
ביקורת צמודה. בחלקת הטיפול המוגבר ניתן טיפול מוקדם לשילוך לזירוז פתיחה ולהסרת 
הלקטים מאוחרים. תוצאות הניטור לנוכחות המזיק לאורך העונה ובדיקת הנזק לא הראו יתרון 
לטיפול המוגבר על הביקורת.

ההלקטית הורודה (זחל ורוד), Pectinophora gossypiella היא אחד המזיקים הקשים בכותנה. נקבות המזיק מטילות את הביצים באזורים מוסתרים בבסיס הפרח 
או ההלקט, והזחלים הבוקעים מהביצים חודרים בתוך כשעתיים לפרח או ההלקט המתפתחים, 
שם הם מוגנים מריסוסים של קוטלי חרקים כימיים. דבר זה מצריך ריסוסים רבים לאורך עונת 
הגידול, גורם לקטילה של אויבים טבעיים, להתפרצויות של מזיקים משניים ולהפרת השיווי 
משקל האקולוגי של המערכת החקלאית האזורית. לאור העלייה המשמעותית בשנים האחרונות 
ברמת האילוח של אוכלוסיות זחל וורוד בשדות כותנה ובמספר הריסוסים לעונה כנגד המזיק, 
קיים צורך בפיתוח גישות חדשות אשר יסייעו בהורדה משמעותית של גודל אוכלוסיית המזיק 
בעיקר בתחילת העונה.

עם המעבר לגידול כותנה מטיפוס פימה באזור העמק, החריפה מאד בעיית הזחל הורוד, כשאין תרופת פלא להדברתו. אחת הסיבות 
להתפרצות המזיק בעמק, הם ההלקטים הרבים הנותרים בסוף הגידול על צמחי הכותנה, בהיקף גדול בהרבה מהמוכר לנו בגידול כותנה 
מטיפוס אקלה. כשבהמשך, אוכלוסיית זחלי המזיק בגרעינים אשר בהלקטים הירוקים, הנמצאת בתהליך החריפה, גדולה מאד! 
לאור כל זאת חיפשנו דרך להפחית הלקטים ירוקים אלה, מבלי לפגוע ביבול הכותנה ובאיכותה. כך בשנת 2007 העמדנו תצפית וניסוי 
של חב' "לוכסמבורג", במינונים ובמועדי יישום (CARFENTRAZONE ETHYL) פרלמינריים בהם בחנו את השפעת התכשיר ספוטלייט 
שונים. תכשיר זה, אשר לא צלח לשילוך, נבחר בשל יכולתו לצרוב את חלקי הצמח השונים בהם הוא פוגע. כך שהפגיעה באברי הצמח 
העליונים משמעותית והוא לא חודר עמוק מידי. כלומר, לחלקי הצמח ולאברי הפרי בעומק הנוף לא נגרם כל נזק. ואכן הממצאים איששו 
את השערתנו

עם המעבר לגידול כותנה מטיפוס פימה באזור העמק, החריפה מאד בעיית הזחל הורוד, כשאין תרופת פלא להדברתו. אחד מ"חלונות" 
ההדברה שטרם נבדק הוא העברת תכשירי הדברה דרך מערכת ההשקיה. כשבאופן זה ניתן – 
א. ל"הרעיל" הקרקע, עליה נוחת הזחל טרום גולם ביציאתו מן ההלקט, וכשהוא מגיח מהגולם כבוגר. כאשר בשלב הגולם, שאינו 
ניזון ונושם מעט, רגישותו פחותה לעין ערוך מבשלב זחל ו/או בוגר. 
ב. בנוסף, תכשירים סיסטמיים, מעצם טיבם, עולים בצמח ומגיעים להלקט, שמה מבלה המזיק את רוב חייו בכותנה – ביצה, זחל 
ואף הבוגר הניזון מהצופנים, עשוי להיפגע. 
לאור כל זאת חיפשנו דרך לבחון אמצעי זה, מבלי לפגוע ביבול הכותנה ובאיכותה. כך בשנת 2008 העמדנו תצפית פרלמינרית בה בחנו 
את השפעת התכשירים רוגור, טלסטאר, קוהינור ודורסן במינונים המקובלים, בעת שיא יציאת הזחלים מהדור הראשון להתגלמות. 
היישום והניטור בוצע כמפורט בפרק חומרים ושיטות.

כנימת עש הטבק (כע"ט ) היא מזיק מפתח כלל עולמי הגורם נזקים כלכליים בגידולים חקלאים רבים כמו 
כאסופת גזעים (Bemisia tabaci) כותנה, ירקות ופרחים. כיום מקובל להגדיר את המין כנימת עש הטבק 
הוא הנפוץ בעולם; הוא חדר בשנות ה- 80 המאוחרות לארה"ב שם גרם נזקים B או תת מינים. תת המין 
שהיה מין מקומי A בארה"ב הוא דחק את תת המין B רבים לירקות וכותנה. לאחר התפשטות תת המין 
בתחילת שנות ה- 90 והוא נחשב תת- מין אנדמי (מקומי). B באמריקה. בישראל הוגדר תת המין 
שיש לו מחיצה ,Q שהוגדר לראשונה בספרד. תת- המין ('Q') בשנת 2000 נמצא בישראל תת- מין נוסף 
נמצא שונה בתכונותיו מהאחרון, וביניהם החשד שהוא פחות רגיש לתכשירים ,B רבייתית ברורה לתת-מין 
החדישים מקבוצת הניקוטינים החדשים (כמו קונפידור ומוספילן) וגם לטייגר. הנוכחות של שני תת- 
המינים של כע"ט השונים בתכונות הביולוגיות שלהם ובתגובה לתכשירי הדברה החדשניים, יכולה להשפיע 
על הדינאמיקה של האוכלוסיות בשדות ובאזורי הארץ השונים ועל ההתפתחות של תת המין 'העמיד יותר' 
לאחר טיפולים בתכשירי הדברה.

הגידול הסטנדרטי בארץ של הלקטית ורודה (ה"ו) שהחל בשנות ה- 70 סיגל שיטות מארה"ב והתאים אותם לגידול 
המוני לצורכי מחקר ובדיקת רגישות לתכשירי הדברה קונבנציונאליים. אוכלוסיית ה"ו המגודלת במעבדה התבססה 
על גלמים שנאספו בשדות אזור בית שאן לפני כשלושים שנה. מאז, עבר הגידול בתחנות שונות ומיקומו הנוכחי 
הבלעדי הוא במרכז מחקר גילת. במרוצת השנים "רוענן" הקו ע"י הוספת פרטים, בדרך כלל בדרגת גולם, שנאספו 
בשדות האזור. 
שמשפיע על הזחל דרך מערכת העיכול, ולצורך Bt- כאמור, לא מתאימה שיטה זו לבחינה של ה"ו לרגישות לרעלן ה
זה צריך ליישמו בקרקע המזון. לכן התחלנו בשיטת גידול שעובדה לפי המעבדה לעמידות מזיקי כותנה לתכשירי 
באריזונה.

כנימת עש הטבק (כע"ט ) היא מזיק מפתח כלל עולמי הגורם נזקים כלכליים בגידולים חקלאים רבים כמו כותנה, ירקות ופרחים. כיום מקובל להגדיר את המין כנימת עש הטבק (Bemisia tabaci) כאסופת גזעים או תת מינים. תת המין B הוא הנפוץ בעולם; הוא חדר בשנות ה- 80 המאוחרות לארה"ב שם גרם נזקים רבים לירקות וכותנה. לאחר התפשטות תת המין B בארה"ב הוא דחק את תת המין A שהיה מין מקומי באמריקה. בישראל הוגדר תת המין B בתחילת שנות ה- 90 והוא נחשב תת-מין אנדמי (מקומי). 
בשנת 2000 נמצא בישראל תת-מין נוסף, 'Q שהוגדר לראשונה בספרד. תת-המין Q, שיש לו מחיצה רבייתית ברורה לתת-מין B, נמצא שונה בתכונותיו מהאחרון, וביניהם החשד שהוא פחות רגיש לתכשירים החדישים מקבוצת הניקוטינים החדשים (כמו קונפידור ומוספילן) וגם לטייגר. הנוכחות של שני תת-המינים של כע"ט השונים בתכונות הביולוגיות שלהם ובתגובה לתכשירי הדברה החדשניים, יכולה להשפיע על הדינאמיקה של האוכלוסיות בשדות ובאזורי הארץ השונים ועל ההתפתחות של תת המין 'העמיד יותר' לאחר טיפולים בתכשירי הדברה.