הגנת הצומח

בשני ניסויים נבדקו התכשירים סיזר, רימון פאסט, ואצטה סטאר בהשוואה לטלסטאר. שלושת התכשירים פעלו היטב על הזחלים של הלקטית ורודה.

בשני ניסויים נבדקו השנה התכשירים רימון-פסט, אצטה-סטאר, סיזר וביסקט בהשוואה לטלסטאר. כל התכשירים פעלו על הלקטית הורודה. נמצא הבדל ביעילות ההדברה במינונים השונים של רימון פסט ואצטה סטאר.

הנגיעות בהלקטית הורודה התמקדה בשנתיים האחרונות במספר גושים באזור רחובות- לכיש, באזור חפר-גרנות ובנגב. נגיעות זו הביאה למספר ריסוסים גבוה באזורים אלו, ולנזקים ליבול. מועצת הכותנה שמה לה למטרה להתמודד בצורה מערכתית עם המזיק ולהביא למיגורו. לצורך העניין נקבעה סדרת פעולות שאותן יבצעו המגדלים, וביניהן "בלבול" שדות כותנה מ 1111- שבהם מגדלים ב 1111- גידולים אחרים. 
פעולה זו מבוססת על תוצאות ממחקר שבוצע ע" דר' ליאורה שאלתיאל–הרפז במסגרת תוכנית מדען תלת-שנתית שבדקה את הסיבות לעלייה בנגיעות בזחל הורוד בכותנה על אף יישום שיטת ה"בלבול". ליאורה וחוב' מצאו שנקבות של הלקטית ורודה אינן זקוקות לנוכחות כותנה כדי להזדווג, אלא יכולות להזדווג עם הזכרים גם בגידולים אחרים. משמעות הדבר היא שאם נקבות וזכרים מגיחים משאריות כותנה בשדות של שנה קודמת הם יכולים להזדווג במקום הגיחה, ואז נקבות מופרות יכולות לעוף לשדות כותנה של השנה הנוכחית ולהטיל על צמחי הכותנה גם אם השדות "מבולבלים". המסקנה המתבקשת מניסויים אלה היא שכדאי ל"בלבל" גם שדות כותנה משנה קודמת, כדי למנוע מנקבות מופרות להגיע לשדות כותנה של השנה הנוכחית ולאלח אותם, ובכך נוכל אולי להפחית את הנגיעות במזיק. את התוצאות האלה קבלו ליאורה וחוב' מניסויים שבוצעו בבתי רשת, ולא מעבודה בשדה.

בשני ניסויים נבדק השנה התכשיר אמפליגו בהשוואה לתכשירים מורשים להדברת זחלים של הלקטית ורודה. בניסוי השני נבדק גם סיטרון, שהוא סייפרמתרין. התכשיר סיטרון, פעל בדומה לטיטאן. אחוז ההדברה של סיטרון, טיטאן וטלסטאר היה דומה וגבוה, וגם משך הפעולה היה דומה. בעוד שעל בוגרים של הלקטית ורודה היה לצרוף טיטאן+דורסן/פירינקס יתרון ע"פ כל אחד בנפרד, על זחלים לא היה לו יתרון. אחוזי ההדברה של מתומקס היו בינוניים. פעילות הסופרתיון היתה קצרה. אחוז ההדברה של התכשיר אמפליגו טוב.

מטרת הניסוי: בדיקת תכשירים להדברת הליותיס בכותנה. 

מטרת הניסוי היתה: יישום מינונים שונים של אמצעי פרומון בהשוואה למינון הסטנדרטי של 25 חוטים לדונם, כדי לבחון מהו המינון היעיל ביותר. 
הניסוי בוצע ב-3 אתרים: צב"ר קמ"ה, קבוצת יבנה, עין שמר, בשדות מהזן פימה. 
המינונים שנבדקו היו: 25 חוטים (של 160 מ"ג) לדונם, ביישום מוקדם; 50 חוטים לדונם, ביישום מוקדם; 50+25 חוטים לדונם - 50 חוטים ביישום מוקדם ו-25 חוטים אחרי כחודש; 25×3 חוטים לדונם – 25 חוטים ביישום מוקדם, 25 חוטים לאחר כחודש ו-25 חוטים לאחר כחודש נוסף. 
תוצאות הניסויים השנה מראות כי הטיפולים 50 ו-50+25 ח"ל הביאו לפחיתה באחוז ההלקטים עם ביצים, באחוז ההלקטים שבהם היו זחלים ובאחוז הנזק להלקטים הפתוחים, לעומת הטיפולים 25 ו-3×25 ח"ל. משך ה"בלבול" היה ארוך יותר, ומספר הריסוסים נמוך יותר. הבדלים מובהקים סטטיסטית נתקבלו רק באחוז הנזק. הטיפול 50+25 ח"ל הראה עדיפות מה על הטיפול 50 ח"ל, מלבד בעלויות. טיפול ה-3×25 ח"ל היה יעיל פחות מטיפול ה-50+25 ח"ל על אף המספר השווה של החוטים. 

שני פירתרואידים נבדקו השנה בהשוואה לאטלס (BIFENTHRIN) ולטיטאן/סימשופר (CYPERMETHRIN). הראשון פירתרואיד מקבוצת FENVALERATE בשם מוסטנג ופירתרואיד me-too לסייפרמטרין בשם סיטרון. הסיטרון פעל כמו הסייפרמטרין, ואף עלה עליו. המוסטנג היה יעיל בהדבקה הראשונה, אך משך הפעולה שלו היה קצר ממשך הפעולה של התכשירים האחרים. בכל מקרה לא נמצאו הבדלים סטטיסטיים מובהקים בין הטיפולים, אלא רק בינם לבין ההיקש

שני פירתרואידים נבדקו השנה בהשוואה לאטלס (BIFENTHRIN) ולטיטאן/סימשופר (CYPERMETHRIN). הראשון, פירתרואיד מקבוצת FENVALERATE בשם מוסטנג, השני- פירתרואיד me-too לסייפרמטרין בשם סיטרון. יעילותם של סיטרון ומוסטנג היתה דומה, כאשר אחוז התמותה בהם היה נמוך יותר מאשר בטיפול האטלס, כ-50 לעומת כ-90).

מטרת הניסוי היתה: יישום מינונים שונים של אמצעי פרומון בהשוואה למינון הסטנדרטי של 25 חוטים לדונם, כדי לבחון מהו המינון היעיל ביותר. 
הניסוי בוצע ב-3 אתרים: גד"ש אש"ל (שתי חזרות), משמר העמק (שתי חזרות), יבנה (3 חזרות), בשדות מהזן פימה. 
המינונים שנבדקו היו: 25 חוטים (של 160 מ"ג) לדונם, ביישום מוקדם; 50 חוטים לדונם, ביישום מוקדם; 50+25 חוטים לדונם - 50 חוטים ביישום מוקדם ו-25 חוטים אחרי כחודש; 25×3 חוטים לדונם – 25 חוטים ביישום מוקדם, 25 חוטים לאחר כחודש ו-25 חוטים לאחר כחודש נוסף. 
במשמר העמק המזיק לא הופיע השנה. היו לכידות בודדות במלכודות הפרומון, אך בבדיקות ההלקטים לא נמצא אף זחל. (השדות רוססו פעמיים נגד זיפית) 
בגד"ש אש"ל היו פעמיים לכידות בודדות ונמצאו בשתיים מבדיקות ההלקטים בקיעות/ביצים, ללא ריסוס. ( השדות רוססו מאוחר יותר פעם אחת נגד זיפית). 
ביבנה היתה הופעה חלשה של המזיק, יחסית מאוחר בעונה, עם ריסוסים בהתאם. הנזק בסוף העונה היה אפסי. אי אפשר היה להסיק מסקנות מתוצאות הניסויים ביבנה על המינון המומלץ. 

מטרת הניסוי היתה: יישום מינונים שונים של אמצעי פרומון בהשוואה למינון הסטנדרטי של 25 חוטים לדונם, כדי לבחון מהו המינון היעיל ביותר. 
הניסוי בוצע ב-3 אתרים: גד"ש אש"ל (שתי חזרות), משמר העמק (שתי חזרות), יבנה (3 חזרות), בשדות מהזן פימה. 
המינונים שנבדקו היו: 25 חוטים (של 160 מ"ג) לדונם, ביישום מוקדם; 50 חוטים לדונם, ביישום מוקדם; 50+25 חוטים לדונם - 50 חוטים ביישום מוקדם ו-25 חוטים אחרי כחודש; 25×3 חוטים לדונם – 25 חוטים ביישום מוקדם, 25 חוטים לאחר כחודש ו-25 חוטים לאחר כחודש נוסף. 
במשמר העמק המזיק לא הופיע השנה. היו לכידות בודדות במלכודות הפרומון, אך בבדיקות ההלקטים לא נמצא אף זחל. (השדות רוססו פעמיים נגד זיפית) 
בגד"ש אש"ל היו פעמיים לכידות בודדות ונמצאו בשתיים מבדיקות ההלקטים בקיעות/ביצים, ללא ריסוס. ( השדות רוססו מאוחר יותר פעם אחת נגד זיפית). 
ביבנה היתה הופעה חלשה של המזיק, יחסית מאוחר בעונה, עם ריסוסים בהתאם. הנזק בסוף העונה היה אפסי. אי אפשר היה להסיק מסקנות מתוצאות הניסויים ביבנה על המינון המומלץ.