הגנת הצומח

מטרת הניסוי היא בדיקה של התכשיר טוטם להדברת בוגרים של הלקטית ורודה, בהשוואה לטלסטאר

הגידול הסטנדרטי בארץ של הלקטית ורודה (ה"ו) שהחל בשנות ה- 70 סיגל שיטות מארה"ב והתאים אותם לגידול המוני לצורכי מחקר ובדיקת רגישות לתכשירי הדברה קונבנציונאליים. אוכלוסיית ה"ו המגודלת במעבדה התבססה על גלמים שנאספו בשדות אזור בית שאן לפני כשלושים שנה. מאז, עבר הגידול בתחנות שונות ומיקומו הנוכחי הבלעדי, מזה 10 שנים, הוא במרכז המחקר גילת. במרוצת השנים "רוענן" הקו ע"י הוספת פרטים, בדרך כלל בדרגת גולם, שנאספו בשדות האזור.

במהלך עשר השנים האחרונות נכנסו לשימוש בכותנה נרחב קוטלי העשבים אנווק וסטייפל. תכשירים אלו קוטלים מגוון רחב של עשבים, לבד או בשילוב, כאשר הם מרוססים בשלבי גידול שונים של הכותנה, החל בפסיגים ועד ארבעה עלים אמיתיים. כיום התווית מרשה ריסוס עד 4-6 עלים, אך לעיתים קיים צורך בריסוסים מאוחרים יותר, מעבר לשלב גידולי זה. סגירת הנוף מתרחשת לאחר תחילת ההשקיה בחודש יוני. לאחרונה נתקבלו דיווחים על מקרים בהם הכותנה נפגעה מריסוסים אלו כאשר ניתנו בשלבי גידול מתקדמים של הכותנה וגרמו לפגיעה ביבול. תגובת כותנה לזניה השונים (פימה, אקלה, אקלפי), לקוטלי עשבים אלו כאשר הם ניתנים בשלבי גידול מאוחרים טרם נבחנה, וכיום קיים פער ידע בתחום זה. מטרות המחקר הן 1) אפיון הנזק (אם בכלל) הנגרם בכותנה מריסוס מאוחר בקוטלי העשבים אנווק או סטייפל, בהקשר זה נבחן גם הנזק שנגרם לאיכות הסיבים. 2) איתור קוטלי עשבים בררניים לכותנה שיקטלו ירבוז ממורג, חנק ולפופית. בשנת מחקר זו בוצעו שני ניסויי שדה בגד"ש חפר. ממצאי המחקר: התכשיר דקוטה וכן שילוב התכשירים כותוגן ודקוטה גרם לעיכוב קל כ 10 ימים לאחר היישום אולם עיכוב זה נעלם לאחר מכן והכותנה התפתחה כמו צמחי הביקורת. עיכוב זה לא ניכר ביבול. תוצאות ניסוי זה מצביעות על כך שתכשירים אלו בטוחים לשימוש בכותנה ביישום קז"מ או ק"ה. הושגה הדברה יעילה של הלפופית ע"י התכשיר אנווק בתוספת משטח ושילוב עם סטייפל בטיפול במועד המאוחר יותר, לאחר הבשלת ההלקטים. במועד זה הלפופית מפותחת ומתחילה להתלפף על צמחי הכותנה. נמצא כי הכותנה לא נפגעה כלל מהטיפולים ולא נמדדה פגיעה ביבול. בבחינת מדדי איכות סיבי הכותנה אורך, חוזק ועדינות גם לא נמצא כל הבדל בין החלקות המטופלות לחלקות הביקורת.

היעילות של התכשיר מפיסטו, תכשיר ME TOO למוספילן נבדק בשתי תצפיות כנגד כנימות עלה, ונמצא יעיל כמו מוספילן.

בשני ניסויים נבדקו התכשירים סיזר, רימון פאסט, ואצטה סטאר בהשוואה לטלסטאר. שלושת התכשירים פעלו היטב על הזחלים של הלקטית ורודה.

בשני ניסויים נבדקו השנה התכשירים רימון-פסט, אצטה-סטאר, סיזר וביסקט בהשוואה לטלסטאר. כל התכשירים פעלו על הלקטית הורודה. נמצא הבדל ביעילות ההדברה במינונים השונים של רימון פסט ואצטה סטאר.

הנגיעות בהלקטית הורודה התמקדה בשנתיים האחרונות במספר גושים באזור רחובות- לכיש, באזור חפר-גרנות ובנגב. נגיעות זו הביאה למספר ריסוסים גבוה באזורים אלו, ולנזקים ליבול. מועצת הכותנה שמה לה למטרה להתמודד בצורה מערכתית עם המזיק ולהביא למיגורו. לצורך העניין נקבעה סדרת פעולות שאותן יבצעו המגדלים, וביניהן "בלבול" שדות כותנה מ 1111- שבהם מגדלים ב 1111- גידולים אחרים. 
פעולה זו מבוססת על תוצאות ממחקר שבוצע ע" דר' ליאורה שאלתיאל–הרפז במסגרת תוכנית מדען תלת-שנתית שבדקה את הסיבות לעלייה בנגיעות בזחל הורוד בכותנה על אף יישום שיטת ה"בלבול". ליאורה וחוב' מצאו שנקבות של הלקטית ורודה אינן זקוקות לנוכחות כותנה כדי להזדווג, אלא יכולות להזדווג עם הזכרים גם בגידולים אחרים. משמעות הדבר היא שאם נקבות וזכרים מגיחים משאריות כותנה בשדות של שנה קודמת הם יכולים להזדווג במקום הגיחה, ואז נקבות מופרות יכולות לעוף לשדות כותנה של השנה הנוכחית ולהטיל על צמחי הכותנה גם אם השדות "מבולבלים". המסקנה המתבקשת מניסויים אלה היא שכדאי ל"בלבל" גם שדות כותנה משנה קודמת, כדי למנוע מנקבות מופרות להגיע לשדות כותנה של השנה הנוכחית ולאלח אותם, ובכך נוכל אולי להפחית את הנגיעות במזיק. את התוצאות האלה קבלו ליאורה וחוב' מניסויים שבוצעו בבתי רשת, ולא מעבודה בשדה.

בשני ניסויים נבדק השנה התכשיר אמפליגו בהשוואה לתכשירים מורשים להדברת זחלים של הלקטית ורודה. בניסוי השני נבדק גם סיטרון, שהוא סייפרמתרין. התכשיר סיטרון, פעל בדומה לטיטאן. אחוז ההדברה של סיטרון, טיטאן וטלסטאר היה דומה וגבוה, וגם משך הפעולה היה דומה. בעוד שעל בוגרים של הלקטית ורודה היה לצרוף טיטאן+דורסן/פירינקס יתרון ע"פ כל אחד בנפרד, על זחלים לא היה לו יתרון. אחוזי ההדברה של מתומקס היו בינוניים. פעילות הסופרתיון היתה קצרה. אחוז ההדברה של התכשיר אמפליגו טוב.

מטרת הניסוי: בדיקת תכשירים להדברת הליותיס בכותנה.