"סל" התכשירים העומדים לרשותם של המגדלים להדברת הלקטית ורודה אינו מגוון ועומד, בעיקר, על פירתרואידים וזרחנים-אורגניים, וגם כאן המגוון מצומצם. בשנה שעברה נבדקו מספר תכשירים נוספים מאותן קבוצות, אשר נתנו מענה טוב. בניסויים שלפנינו נבדקו התכשירים המקובלים, וכן תכשירים אשר השתמשו בהם בעבר, ביניהם תכשירים אשר עשויים לתת מענה גם לנגיעות בבוגרים של כע"ט. רוב התכשירים נבדקו גם על ביצים וזחלים. (ראו דו"ח תכשירים להדברת זחלים של הלקטית ורודה)
הגנת הצומח
במסגרת בדיקות התכשירים להדברת הלקטית ורודה נבדק, בשנים האחרונות, התכשיר סמוראי. זהו פירתרואיד (Cyhalothrin , 50 ג'/ל'), שהדביר בהצלחה את המזיק בניסויי שדה שרוססו במרסס גב. בתצפית שלפנינו בדקנו את יעילות התכשיר בריסוס מהקרקע
אריאלה ניב
החקלאות האורגנית שואפת לקיים "חקלאות בת קיימא", המבוססת על מימשק שאינו פוגע בכושר הנשיאה של הסביבה, כמטרת על. החקלאי האורגני משתדל ככל יכולתו לקיים תהליך של גידול חקלאי בו ההפרעה מזערית ככל האפשר לסביבה ולאיזון הטבעי הקיים בה, כשאחד המרכיבים המרכזיים הוא הימנעות משימוש בתכשירי הדברה שאינם ממקור טבעי.
דגנית שדה
מטרת הניסוי היתה: יישום מינונים שונים של אמצעי פרומון בהשוואה למינון הסטנדרטי ולהיקש
ללא "בלבול", כדי לבחון מהו המינון היעיל ביותר.
הניסוי בוצע ב- 5 אתרים: גת, צב"ר קמ"ה, מרחביה, גד"ש העמק, גדות, בשדות מהזן פימה.
המינונים שנבדקו היו: 25 חוטים (של 160 מ"ג) לדונם, ביישום מוקדם; 50 חוטים לדונם, ביישום
מוקדם; 50 חוטים לדונם - 25 חוטים ביישום מוקדם ו 25- חוטים אחרי כ- 5-6 שבועות; היקש
ללא "בלבול".
אריאלה ניב
מטרת הניסוי היתה: יישום מינונים שונים של אמצעי פרומון בהשוואה למינון הסטנדרטי ולהיקש
ללא "בלבול", כדי לבחון מהו המינון היעיל ביותר.
הניסוי בוצע ב- 5 אתרים: גת, צב"ר קמ"ה, מרחביה, גד"ש העמק, גדות, בשדות מהזן פימה.
המינונים שנבדקו היו: 25 חוטים (של 160 מ"ג) לדונם, ביישום מוקדם; 50 חוטים לדונם, ביישום
מוקדם; 50 חוטים לדונם - 25 חוטים ביישום מוקדם ו 25- חוטים אחרי כ- 5-6 שבועות; היקש
ללא "בלבול".
אריאלה ניב
הערכת נזק בשדות כותנה שנפגעו מהלקטית ורודה, וניסיון להבין את הגורמים שהביאו להתפרצות המזיק דווקא באותם שדות.
אריאלה ניב
מטרת התצפיות:
בחינת היעילות של התכשיר פקטי פרו, פרומון ל"בלבול" ההלקטית הורודה בפורמולציה לריסוס.
אריאלה ניב1, מיכל אקסלרוד1, אוהד אבירם2, שאול גינזברג2, , גאיה קלמפרט2, תאיר דהן3
נושאי המחקר בעונת 2015
1. ניטור עמידות לבוגרי הלקטית ורודה; 2. כנימת עש הטבק; 3. תכשירים חדשים (דעיכה בשדה) נגד זחלי הליותיס 4. חצילים כפונדקאים לזחל ורוד – ניסויי מעבדה
רמי הורביץ, קרולינה גוזמן
psis Phenacoccus הוא מין חדש של כנימות קמחיות בישראל. בכותנה התגלתה הכנימה לראשונה בשנת 2012,בשדה אחד באזור קזזה ליד רבדים. ב-2013נמצאה הכנימה בחמישה שדות באותו אזור. ב-2014 היא כבר התפשטה באזור רבדים לשדות רבים וכן לשדות בודדים מקבוצת יבנה במערב עד לחולדה ולשעלבים במזרח.
ההופעה של הכנימה מתחילה במוקדים, והגילוי שלה בשדה הינו מקרי. ברוב השדות הנגועים שטחם של המוקדים לא גדל במהלך העונה, אלא נמצאו מוקדים נוספים. מקור האילוח הוא, בעיקר, על עשבים שנמצאים ליד הגידולים.
הקמחית המנוקדת ידועה כמזיק קשה הדברה, בעיקר בגלל מעטה השעווה שעל גופה ובגלל המיקום שלה על פני הצמח. ריסוסים מוקדמים בשדות הנגועים, הן מהאוויר והן מהקרקע פגעו מעט בדרגות הצעירות, אך לא התקבלה הדברה מלאה בשדה.
אריאלה ניב ומיכל אקסלרוד
אגרוטיס (Agrotis spp.) הוא מזיק רב פונדקאי המצוי בארץ בכל האזורים. מחקר זה נועד לסייע למגדלים בהדברת האגרוטיס בהיעדר תכשיר endosulfan. לשם כך נעשתה עבודה הקדמית לאורך שנת 2013, שמטרתה ליצור אוכלוסיית מעבדה של אגרוטיס, שתאפשר ניסויי הדברה בתנאים מבוקרים לבחינת יעילות תכשירים. לניסוי זה מועמדים 11 חומרי הדברה שונים מטעם חמש חברות. גידול הזחלים עדיין איננו רציף: בכל זמן נתון יש דרגה אחת מהאוכלוסייה או בוגרים או זחלים או גלמים. לפי תוצאות המעבדה נראה כי מנגנוני הפעולה בחומרים השונים גורמים לתגובה שונה של הזחלים. ניכר כי תכשירים הגורמים לתמותת זחלים רק לאחר מספר ימים למעשה נותנים הדברה טובה של המזיק.
יערה ליבנה, תמר אלון, רבקה רביב, רוחי רבינוביץ', אור רם, רועי רבן ויפתח גלעדי
כל הזכויות שמורות | מופעל על ידי Effect Systems