הגנת הצומח

מימשק העמידות מבוסס על הגבלת השימוש בתכשירי ההדברה היעילים לתקופות של שיא פעילות המזיקים, על תחלופה של תכשירי הדברה, שלוב תכשירים שאין ביניהם תנגודת צולבת, שימוש בסינרגיסטים, וכו'. מטרת מימשק העמידות לדחות תנגודת לתכשירי ההדברה, למנוע שימוש מיותר בתכשירים ולהוציא את אלו שאיבדו יעילותם מחמת פיתוח התנגודת. כדי לתכנן את מימשק העמידות צריך לעקוב אחר התנודות ברגישות המזיקים לתכשירי ההדברה. יש להתחקות באופן רציף אחר יכולתו של החרק לפרק או לנטרל את תכשיר ההדברה המגיע לגופו ולשם כך יש לפתח שיטות ניטור ואבחון לתנגודת פוטנציאלית

מימשק העמידות מבוסס על הגבלת השימוש בתכשירי ההדברה היעילים לתקופות של שיא פעילות המזיקים, על תחלופה של תכשירי הדברה, שלוב תכשירים שאין ביניהם תנגודת צולבת, שימוש בסינרגיסטים, וכו'. מטרת מימשק העמידות לדחות תנגודת לתכשירי ההדברה, למנוע שימוש מיותר בתכשירים ולהוציא את אלו שאיבדו יעילותם מחמת פיתוח התנגודת. כדי לתכנן את מימשק העמידות צריך לעקוב אחר התנודות ברגישות המזיקים לתכשירי ההדברה. יש להתחקות באופן רציף אחר יכולתו של החרק לפרק או לנטרל את תכשיר ההדברה המגיע לגופו ולשם כך יש לפתח שיטות ניטור ואבחון לתנגודת פוטנציאלית

הגידול הסטנדרטי בארץ שהחל בשנות ה- 70 סיגל שיטות מארה"ב והתאים אותם לגידול המוני לצורכי מחקר ובדיקת רגישות לתכשירי הדברה קונבנציונאליים. מצע המזון התבסס בעיקרו על תערובת מימית של אגר עם שעועית טחונה, אליהם נוספים שמרים, ויטמין C וחומרים מונעי זיהום בקטריאלי ופטרייתי. מצע המזון במצבו הנוזלי למחצה נמרח בארבע עד חמש שכבות בין דפי ניר פרגמנט והוכנס לאינקובציה בטמפרטורה של 40 מ"מ למשך ארבעה ימים. לאחר מכן מגלגלים את הדפים למעין "עוגות" ומאחסנים אותן בקירור עד לשימוש. אוכלוסיית ה"ו המגודלת במעבדה התבססה על גלמים שנאספו בשדות אזור בית שאן לפני כשלושים שנה. מאז, עבר הגידול בתחנות שונות ומיקומו הנוכחי הבלעדי הוא אצלנו במרכז מחקר גילת. במרוצת השנים "רוענן" הקו ע"י הוספת פרטים, בדרך כלל בדרגת גולם, שנאספו בשדות האזור (ראובן אור, מידע אישי).

בסוף שנות ה- 80 ובשנות ה- 90 המוקדמות חדר לארה"ב גזע חדש של כע"ט (biotype B) שגרם נזקים חמורים לגידולים שונים כולל כותנה (הנזק בשנת 1991 הוערך בחצי מיליארד דולר (. הגזע החדש אופיין בחיוניות גבוהה יותר והתפתחות רבה על צמחים פונדקאים שלא היו מועדפים בעבר. כן יוחסה לגזע B עמידות גבוהה יותר לתכשירי הדברה, ובייחוד פירתרואידים. מקורו של גזע B לא ברור, אך קיימת השערה שגזע זה הועבר מהעולם הישן לארה"ב (אחת ההשערות שהגיע מישראל). בשנת 1994, לאחר מחקר מקיף, הגדירה קבוצה אמריקאית מריברסייד (קליפורניה) את גזע B כמין חדש למדע, Bemisia argentifolii. הגדרת המין החדש לוותה בביקורת חריפה מצד קבוצות שונות וכיום, למרות שהויכוח לא הסתיים, מקובל לראות את המין כע"ט (Bemisia tabaci) כאסופת גזעים או תת מינים. 
לאחרונה נמצא בישראל גזע נוסף ('Q') שהוגדר לראשונה בספרד. הגזע Q, שיש לו מחיצה רבייתית ברורה לגזע B, נמצא שונה בתכונותיו מהאחרון, וביניהם החשד שהוא פחות רגיש לתכשירים החדישים מקבוצת הניקוטינים החדשים (כמו קונפידור ומוספילן).

קיימת בעיה חמורה בתזמון ההדברה של ההלקטית הורודה. הריסוסים מכוונים, בעיקר, נגד בוגרים או נגד הזחלים בעת בקיעתם, ואותם קשה לנטר בצורה מדוייקת. בעיה נוספת היא פיתוח עמידות לתכשירי ההדברה. הבעיה קיימת לגבי כל המזיקים, וכיום מופנה המאמץ למציאת דרכים לעיכוב ולהאטת התהליך. 
למימשק הלקטית תקין חשוב לשמור את הנגיעות מתחת לרמות הנזק בעונת הגידול, וכן לצמצם את האוכלוסייה הנכנסת לדיאפאוזה. אנחנו מאמינים שביסוד מימשק יעיל עומד ניטור אמין של המזיק, שעל פיו ניתן לקבוע רמות סף, ולהגיע לתזמון הדברה יעיל. קיימות בעולם מספר שיטות לניטור האוכלוסיות של ההלקטית: ניטור הלקטים נגועים בזחלים, ניטור ביצים על הלקטים, וניטור הזכרים הבוגרים באמצעות מלכודות פרומונים. 
אנו משערים שניתן לשכלל את שיטת ניטור הזחלים תוך ניצול קולות הכרסום שלהם, ללא צורך בפציעת ההלקט. השיטה המוצעת מתבססת על זיהוי קולות הכרסום של הזחלים. מכשיר שפותח בארה"ב (Hickling et al., 1994), היה אמור לאפשר זיהוי קולות הכרסום של זחלים. לצערנו מכשיר זה קולט רעשי רקע רבים ואינו מאפשר קבלת אות ברור. לאחרונה הגיע לארץ מכשיר נייד חדש (Larven Lausher, NIR service W. Weinard). מכשיר זה רגיש מאד לקולות חרקים ובניסויים ראשוניים הוקלטו באמצעותו קולות הכרסום של זחלי ההלקטית הורודה 

כנימת עש הטבק (להלן כע"ט), היא מזיק קשה לגידולים רבים. 
הנזק יכול להיות ישיר (מציצת עלים עד להתייבשותם) או עקיף (העברת מחוללי מחלות וזיהום התוצרת בהפרשות).
כושר הריבוי הגדול של כע"ט והתאמתה לגידולים רבים הביא לכך שבעבר, בסוף הקיץ, היינו עדים ל"התפוצצות אוכלוסין" של כע"ט תוך תעופה מסיבית של "ענני" בוגרים. 
באיזור בית שאן – גלבוע, מנטרים באופן קבוע את אוכלוסיות הבוגרים של כע"ט ע"י מלכודות צהובות. (דו"ח מפורט בחוברת זו). 

הזחל הוורוד הוא מזיק מפתח בשדות הכותנה בארץ והדברתו בכותנה מתבצעת גם באמצעות פרומונים, שיטה המכונה "בלבול זכרים". זה כ- 20 שנים נעשה בארץ שימוש בתכשירי פרומון ל"בלבול", כאשר הרכב הפרומון של נקבת הזחל הוורוד ידוע. צפיפות חוטי הפרומון המקובלת בעולם היא של כ – 100 חוטים לדונם (80 מ"ג פרומון בכל חוט) בעוד בארץ מקובל פיזור של 25 חוטים לדונם (160 מ"ג פרומון בכל חוט). ריכוז הפרומון המקובל בעולם נע בין 4 ל –8 ג' פרומון, בעוד בארץ הריכוז המקובל הוא של 4 גר' לדונם ואורך חייו כ- 120 יום. ההשפעה של צפיפות חוטי הפרומון וריכוז הפרומון לדונם על יעילות הבלבול בצפיפויות שונות של אוכלוסיות המזיק עדיין שנויה במחלוקת. הסיבות העיקריות להעדר תשובה חד משמעית הן שהצלחת השיטה תלויה בגודל החלקה המבולבלת, בסמיכותן של חלקות שאינן מבולבלות, ובגודל האוכלוסייה ההתחלתית של העש.

פשפש הכותנה מופיע, לעתים, בעצמה רבה בשדות של כותנה אורגנית. עד כה לא נמצאו תכשירים, המורשים לריסוס בגידולים אורגניים, ויעילים נגד מזיק זה. בשתי תצפיות ובניסוי נסינו לבחון השנה מספר תכשירים אשר נבדקו ונמצאו יעילים על מוצצים אחרים.

בדו"ח שלפניכם מוצגים הניסויים אשר בוצעו בקיץ 2003 באתרים שונים בארץ.

השימוש הנרחב שנעשה בפירתרואידים ובזרחנים אורגניים להדברת הלקטית ורודה מחייב בדיקה של יעילותם מידי שנה. כן נעשה ניסיון להעשיר את "סל" התכשירים במעט. עדיין לא עומדים לרשותנו תכשירים "ידידותיים" יותר למשתמש ולסביבה ואנחנו נאלצים להשתמש בתכשירים אשר מפרים את המאזן בשדה. 
הדו"ח שלפניכם מציג 3 ניסויים שנערכו בקיץ 2003 ונועדו לבחון תכשירים להדברת זחלים של הלקטית ורודה. הדיון בתוצאות שלושת הניסויים יהיה משותף ויופיע בסוף.