ממשק גידול

בעקבות שתי שנות ניסוי במשמר הנגב ובעמק יזרעל בעונות הכותנה הקודמות – 2003 ו – 2004 (מראי מקום.. ) נערך ניסוי נוסף בשדה בקיבוץ ארז (גד"ש "אורן") שמטרתו היתה השקית כותנה ע"פ חיוויים שמתקבלים מחיישני "פיטק" על קוטר הגבעול של צמחי כותנה באופן רציף, זאת בהשוואה להשקיה מסחרית קונוונציונלית.

לאחרונה מתרבים הדיווחים של חקלאים ומדריכים חקלאיים על הפחתה משמעותית בפעילות קוטלי עשבים המיושמים בגידולי שלחין המושקים במי קולחים. בכותנה ובתירס דווח על הופעה מסיבית של עשבים רעים כגון מיני ירבוז ובעיקר ירבוז פלמרי וענבי שועל. תופעה זו מעוררת דאגה מכיוון שעל אף השימוש הנרחב בקוטלי עשבים שונים, עשבים אלו אינם מודברים במחזור זרעים כמו כותנה, תירס ואבטיח לגרעינים.

כותנה מכלוא בן מיני אקלה – פימה (אקלפי) נזרעה בחווה לניסויי שדה גליל מערבי ב- 29.3.05, חלקות קטנות (6 שורות X 10 מטר), 3 טיפולי השקיה : 50%, 70% ו-100% מהמנה המומלצת. (150, 200 ו- 285 מ"ק בהתאמה). שלושה טיפולי פיקס: מוקדם = 70 סמ"ק\דונם ב-24.6 , מאוחר = 200 סמ"ק\דונם ב- 26.7 וטיפול משולב מוקדם + מאוחר. כל טיפולי הפיקס ניתנו בהשקיה מלאה בנוסף לטיפול ההשקיה המלאה ללא פיקס. כל שאר הטיפולים ניתנו כמקובל באזור.ניתנו שני שילוכים בדרופ (60 ו-30 סמ"ק\דונם) 14 ו-7 ימים לפני הקטיף הראשון. כאשר ניתן השילוך הראשון כל הטיפולים היו מעל 90% פתיחה.נערכו 3 קטיפים (14/9, 27/9 ו-10/10) בראשון נקטפו 2 שורות מכל חלקה ששימשו לקביעת יבול הכותן והטיב ובשני הקטיפים הבאים נבדק הטיב בלבד. הקטיף בקטפת לשקים והניפוט במנפטה לניסויי שדה.

זה מספר שנים נבחנת ההשפעה של השקיית כותנה מהזן פימה בתקופה שתחילתה 7-10 ימים לאחר תחילת הפריחה ועד לסוף עונת ההשקייה על היבול ואיכותו. 
תקופה זו מחולקת בנסויים לשני פרקים : 
פרק א-שלב בו נמשכת יצירת הלקטים ומלויים "תקופת יולי". 
פרק ב- תקופת מלוי ההלקטים "תקופת אוגוסט". 
השנה בחנו את ההשלכות של חלוקת מים שונה בשתי תקופות אלה על היבול ואיכותו וזאת בגלל תוצאות לא חדות שקבלנו בעבר. 

השימוש בקונפידור, המשמש להדברת חרקים בכותנה, כמווסת גידול בכותנה מופיע בספרות. בעבודה זו בחנו את ההשפעה של החומר על שני זנים בנפרד:כותנת פימה מהזן 
"P 008 " וכותנת אקלה הזן החדש "הזרע 439 ". 

נבדקה האפשרות להנביט כותנה, כאשר רטיבות הקרקע בעומק הזריעה אינה מאפשרת זריעה ברטוב, בעזרת זילוף מים לפס הזריעה בעזרת מיכל המותקן על המזרעה. 
נבדקו מנות מים של 47.5 ו 95 ליטר מים לדונם. כמות המים הגבוהה בזילוף העלתה את העומד במובהק מ 3.6 צמחים למטר בבקורת ל 8.9 צמחים למטר שורה. במנת המים הנמוכה עלה העומד ל 6 צמחים למטר שורה. בעבודה בחממה מצאנו שכאשר כמות המים בקרקע נמוכה לא התקבלה נביטה והצצה, נדרש ידע נוסף כדי להגדיר את התנאים בהם הזילוף בפס אכן יביא לשפור ההצצה. 

יבולי הכותנה בעמק יזרעאל בממשק של חקלאות אורגנית היה בממוצע בשנים שחלפו ב- 20 – 25 אחוז יותר נמוך מאשר בממשק קונבנציונאלי באותו משק. אחד מגורמי הייצור הנמצאים כנראה במחסור בממשק אורגני הוא חנקן, הן בגלל מחיר וכן בהתאמתו לדישון דרך מערכות ההשקיה כמקובל בחקלאות הקונבנציונאלית. הפיזור של קומפוסט בסתיו לקראת החורף, כמקובל בממשק האורגני, חושף את החנקן המינרלי המוסף לקרקע לשטיפה או לדניטריפיקציה במהלך החורף. 
מטרה: בחינת של חלופות זולות ונוחות לדישון חנקני בכותנה אורגנית. 

בקרת ההשקיה המקובלת בגידול כותנה בישראל היא ע"י מדידת השינוי היומי בגובה של הצמחים עד אמצע יולי או בפוטנציאל המים בעלה בשעות הצהריים במשך כל תקופת ההשקיה ובמיוחד מאמצע יולי ועד סוף ההשקיה. אמצעים אלו נבחנו בעבר במספר רב של ניסויים ונמצאו כאמצעים טובים יעילים זולים ואמינים. אולם האפשרות הסבירה למחשב שיטות אלו ולהפעילם ללא מגע אדם קשים או במקרה של תא לחץ בלתי אפשריים. לכן, האפשרות הסבירה היא ע"י בקרה חלופית של אברי צמח אחרים הנמצאים בקשר טוב עם אמצעי הבקרה המקובלים וניתנים למדידה רציפה במחיר סביר, כמו השינוי בקוטר הגבעול או השינוי בעובי העלה. השינוי היומי בקוטר הגבעול היה במספר ניסויים במתאם טוב עם תוספת הצמיחה לגובה וכן מידת ההתכווצות היומית הייתה במתאם טוב עם פוטנציאל המים בעלה הכותנה. 
מטרה: בחינת פרוטוקול בקרת ההשקיה באמצעות שינוי בקוטר הגבעול. 

במסגרת ניסוי ארצי לקביעת המימשק המיטבי לגידול כותנה מכלוא "אקלפי" בוצעו ניסויי בשנת 2005 במספר איזורים. בגליל העליון בוצע הניסוי בחוות גידולי שדה. מטרת הניסוי הייתה לבחון השפעת שני משטרי השקיה: 1. השקיה מלאה 2. השקיה בחסר בשיעור של 70% מהמנה המלאה. בנוסף נבחנה השפעת טיפולים במווסת הצמיחה פיקס בשלושה טיפולים: 1. טיפול מוקדם בפריחה במנה מופחתת. 2. טיפול מאוחר כחודש לאחר תחילת פריחה במנה מוגברת. 3. שילוב של שני הטיפולים.

בשנים האחרונות נעלם גידול הכותנה מאזור בקעת בית שאן. עם התרחבות גידול האקלפי בארץ התעורר הרצון והצורך לבדוק את התאמת כותנת המכלוא לגידול בתנאים הייחודיים של האזור. מטרת הניסוי - בחינת פוטנציאל היבול של הזן.