ממשק גידול

בעונה האחרונה הוסף לרשימת התכשירים המורשים לכותנה קוטל העשבים אנווק (Trifloxysulfuron) להדברת עשבים ביישום לאחר הצצה. בעקבות הכנסת התכשיר החדש לשימוש התעורר הצורך לבחון את היעילות והבטיחות של התכשיר כאשר הוא משולב עם התכשיר סטייפל (Pyrithiobac) המורשה גם הוא להדברת עשבים לאחר הצצה בכותנה. הניסויים הנכללים בדו"ח זה נערכו בכדי לבחון את היעילות והבטיחות של התכשירים אנווק וסטייפל כאשר הם מיושמים יחד לצורך הדברת עשבים בכותנה

במטרה לאתר את מימשק ההשקייה המיטבי של כותנת פימה במונחי יבול ואיכות. ובנוסף כדי לגבש כלים להכוונת ההשקייה, חולקה עונת ההשקייה ל 3 תקופות. בתקופה הראשונה הושקה הנסוי באופן אחיד. בתקופה השנייה חולקה ההשקייה ל 3 רמות , ובתקופה השלישית כל אחת מרמות ההשקייה בתקופה השנייה פוצלה אף היא ל 3 רמות , סך הכל נוצרו 9 טפולי השקייה.

זני הפימה החדשים 8,11 בעלי מאפיינים שונים מהזן המסחרי הוותיק pf15 . הזנים החדשים בכירים, מגיבים מהר לטיפולי השילוך, ורגישים לנשירת כותן. אי לכך רצוי לבחון ולהתאים את טיפולי השילוך לזנים אילו.

התמודדות עם עשבים רחבי עלים בכותנה מבוססת על שימוש בקוטלי עשבים בקדם הצצת הכותנה, ועישוב אחר הצצת הכותנה. בשנים האחרונות הותרו לשימוש בכותנה קוטלי עשבים חדשים "סטייפל" ו"אנווק" המיועדים לשימוש אחר הצצה. קוטלי העשבים בעלי טווח הדברה רחב, אבל, לכל חומר יתרון יחסי במיני עשבים מסוימים.

בשנים האחרונות אושרו לשימוש מסחרי זני פימה חדשים. זנים אילו בכירים מאשר הזן הוותיק PF15 נראה כי הבשלת ופתיחת ההלקטים בהם מואצת, והם רגישים לנשירת הכותן ארצה. הזנים החדשים יכולים לאפשר קטיף מוקדם, ומאידך, הארכת העונה בהם עלולה לגרום לאובדן יבול ואיכות.

החקלאי האורגני משתדל לקיים תהליך של גידול חקלאי בו ההפרעה מזערית ככל האפשר לסביבה ולאיזון הטבעי הקיים בה. אחד המרכיבים המרכזיים הוא הימנעות משימוש בדשנים סינתטיים, כשהם מוחלפים בקומפוסט, וקיום מחזור רב שנתי של גידולים המטייבים את הקרקע (רביב, 1996). 
עונת 2002-2003, התאפיינה בחורף גשום, שהביא בעקיפין להופעת כתמי עקה בכותנה, לעלווה בהירה ולקפיצת הפרחים לצמרות הצמחים, הציבה "אתגר" לגידול האורגני. בעקבות המופע המעיד על "רעב", נערכו בדיקות בהן נוטרו השפעותיהם של ארבעה פתרונות כשאחד מהם היה - KF-20 (שדה וחובריו, 2003). בעונת 2003-2004 בחרו בבית אלפא לבדוק שנית את השפעת ה- KF-20, אשר במישרין מעלה את רמת ההזנה של הקרקע ובעקיפין מעודד קליטה של מיקרו ומקרו אלמנטים, כשבגרם קרקע חקלאית נמצאים כ- 103 מיקרו אורגניזמים פעילים. האמצעי היחיד שהראה שיש השפעה לפתרונות השונים, היה תכולת מקרו ומיקרו אלמנטים בטרפים, בדיקה באמצעות שריפה. 

שבועיים לפני סוף עונת הגידול 2002, הונחתה על מגדלי הכותנה האורגנית, דרישה חד משמעית, שאין להשתמש ב"מג", לצרכי שילוך. מכיוון שבפרק הזמן שנותר, לא נמצאה חלופה אורגנית מתאימה, הכותנה נקטפה והנזקים למגדלים היו גדולים במספר אספקטים - 
א. איכות ירודה. 
ב. פחת קטיף גבוה בשדה. 
ג. קשיים טכניים במהלך הניפוט. 
בעונת 2003 ניסינו להתמודד עם רוע ה"גזירה", ע"י שינוי משטרי ההשקיה בעומדים שונים, אך התוצאות לא השביעו רצון. 
בעונת 2004 התמקדנו בחיפוש תכשירים דו-תכליתיים, המתאימים לסוף עונת הגידול. תכשירים אורגניים להדברת פגעים, הגורמים לייבוש ולנשירת עלים. 

השקיית כותנת פימה מתבצעת כולה בטפטוף. חלקות מסחריות של פימה שהושקו בקונועים בעמק החולה בשנים האחרונות נפלו ביבול ובאיכות בצורה קיצונית לעומת חלקות טפטוף. 
הבעיות התמקדו בנגיעות בחלפת וביבול ירוד. 
עיקר שטחי השלחין בעמק החולה מושקים כיום בקונועים ועובדה זו יוצרת מגבלה לגידול הפימה באזור- בידע הקיים. 

העבודה בחנה את צרכי ההשקיה של כותנת המכלוא תוך התבססות על הידוע בנושא זה מנסיונות שבוצעו לאחרונה. נסוי ההשקיה כלל 3 משטרי השקיה במנות מיים שונות :230 ,305, 460 מ"ק/ד' , 
ו- 2 זני מכלוא - ACALPI ו-81-2 - מול זן בקורת- סיבאון . 

לעובי הגבעול מתאם טוב עם פוטנציאל המים בעלה והנושא נבדק עוד בשנות השבעים . נראה כי המכשור המסורבל וחוסר היכולת להעביר את המדידות בזמן אמת למחשב מנע את את יישום הידע במעשה החקלאי היום יומי. בארץ נעשו מספר עבודות בהן נמצא גם כן מתאמם דומה. בעבודה הנוכחית ניסינו לבדוק האם יש מתאם בין עובי גבעול צמחי כותנה לגובה הצמחים בתקופת הגידול הוגטטיבי הנמרץ בתחילת העונה. באמצעות הטכנולוגיות הקיימות כיום אפשר לקבל חיוויים רצופים של עובי גבעול הכותנה ולהשוותו עם קצב הצימוח הנמדד באופן ידני.