ממשק גידול

השימוש בקונפידור, המשמש להדברת חרקים בכותנה, כמווסת גידול בכותנה מופיע בספרות. בעבודה זו בחנו את ההשפעה של החומר על שני זנים בנפרד:כותנת פימה מהזן 
"P 008 " וכותנת אקלה הזן החדש "הזרע 439 ". 

נבדקה האפשרות להנביט כותנה, כאשר רטיבות הקרקע בעומק הזריעה אינה מאפשרת זריעה ברטוב, בעזרת זילוף מים לפס הזריעה בעזרת מיכל המותקן על המזרעה. 
נבדקו מנות מים של 47.5 ו 95 ליטר מים לדונם. כמות המים הגבוהה בזילוף העלתה את העומד במובהק מ 3.6 צמחים למטר בבקורת ל 8.9 צמחים למטר שורה. במנת המים הנמוכה עלה העומד ל 6 צמחים למטר שורה. בעבודה בחממה מצאנו שכאשר כמות המים בקרקע נמוכה לא התקבלה נביטה והצצה, נדרש ידע נוסף כדי להגדיר את התנאים בהם הזילוף בפס אכן יביא לשפור ההצצה. 

יבולי הכותנה בעמק יזרעאל בממשק של חקלאות אורגנית היה בממוצע בשנים שחלפו ב- 20 – 25 אחוז יותר נמוך מאשר בממשק קונבנציונאלי באותו משק. אחד מגורמי הייצור הנמצאים כנראה במחסור בממשק אורגני הוא חנקן, הן בגלל מחיר וכן בהתאמתו לדישון דרך מערכות ההשקיה כמקובל בחקלאות הקונבנציונאלית. הפיזור של קומפוסט בסתיו לקראת החורף, כמקובל בממשק האורגני, חושף את החנקן המינרלי המוסף לקרקע לשטיפה או לדניטריפיקציה במהלך החורף. 
מטרה: בחינת של חלופות זולות ונוחות לדישון חנקני בכותנה אורגנית. 

בקרת ההשקיה המקובלת בגידול כותנה בישראל היא ע"י מדידת השינוי היומי בגובה של הצמחים עד אמצע יולי או בפוטנציאל המים בעלה בשעות הצהריים במשך כל תקופת ההשקיה ובמיוחד מאמצע יולי ועד סוף ההשקיה. אמצעים אלו נבחנו בעבר במספר רב של ניסויים ונמצאו כאמצעים טובים יעילים זולים ואמינים. אולם האפשרות הסבירה למחשב שיטות אלו ולהפעילם ללא מגע אדם קשים או במקרה של תא לחץ בלתי אפשריים. לכן, האפשרות הסבירה היא ע"י בקרה חלופית של אברי צמח אחרים הנמצאים בקשר טוב עם אמצעי הבקרה המקובלים וניתנים למדידה רציפה במחיר סביר, כמו השינוי בקוטר הגבעול או השינוי בעובי העלה. השינוי היומי בקוטר הגבעול היה במספר ניסויים במתאם טוב עם תוספת הצמיחה לגובה וכן מידת ההתכווצות היומית הייתה במתאם טוב עם פוטנציאל המים בעלה הכותנה. 
מטרה: בחינת פרוטוקול בקרת ההשקיה באמצעות שינוי בקוטר הגבעול. 

במסגרת ניסוי ארצי לקביעת המימשק המיטבי לגידול כותנה מכלוא "אקלפי" בוצעו ניסויי בשנת 2005 במספר איזורים. בגליל העליון בוצע הניסוי בחוות גידולי שדה. מטרת הניסוי הייתה לבחון השפעת שני משטרי השקיה: 1. השקיה מלאה 2. השקיה בחסר בשיעור של 70% מהמנה המלאה. בנוסף נבחנה השפעת טיפולים במווסת הצמיחה פיקס בשלושה טיפולים: 1. טיפול מוקדם בפריחה במנה מופחתת. 2. טיפול מאוחר כחודש לאחר תחילת פריחה במנה מוגברת. 3. שילוב של שני הטיפולים.

בשנים האחרונות נעלם גידול הכותנה מאזור בקעת בית שאן. עם התרחבות גידול האקלפי בארץ התעורר הרצון והצורך לבדוק את התאמת כותנת המכלוא לגידול בתנאים הייחודיים של האזור. מטרת הניסוי - בחינת פוטנציאל היבול של הזן.

החקלאות האורגנית מציבה בפני החקלאי אתגרים בתחום הדברת מזיקים מחלות ועשבים 
אחת הגישות האלטרנטיביות המוצעות להקטנת רמת השיבוש בעשבים רעים היא השימוש בצמחי כיסוי הגדלים בשטח בין עונות הגידול בעל החשיבות הכלכלית העיקרית (Foley, 1999). אמנם, גם לגידול הכיסוי עשוי להיות ערך כלכלי אבל הסיבה העיקרית לגידולו היא בד"כ שיפור הממשק של הגידול העיקרי.

הצורך בצמצום תשומות הדברת העשבים הביא לפיתוחן מחדש של שיטות יישום חסכוניות של קוטלי עשבים, כגון ריסוס פס הזריעה בלבד או ריסוס מוגן שבו התכשיר(ים) הלא-בררני והזול מרוסס במרווח שבין השורות כאשר שורות הגידול מוגנות בדרכים שונות והשורה עצמה מרוססת בתכשירים בררנים. היבט נוסף הוא הצמצום בעיבודים שבין השורות הנגרם מהקדמת פריסת שלוחות הטפטוף שאינו מאפשר ביצוע של יותר מקלטור אחד בעונה. ההשקיה במי קולחין המכילים שיעור גבוה של חומר אורגני מסיס עלולה להשפיע על התנהגות התכשירים בקרקע מבחינת קצב פירוקם ותנועתם באזור המורטב. ייתכן שגם הנטייה לחסוך ולהפחית מינונים בתכשירים המקובלים והימנעות משימוש בתכשירים יקרים להדברת עשבים תרמו לעלייה בשיבוש בעשבים הרעים ולעלייה בצורך לעישוב ידני יקר.

כותנה היא אחד מגידולי השדה החשובים ביותר בארץ. לפני מספר שנים נצפו נביטות נמוכות בחלק מהמכסות הזרעים מטיפוס פימה ואקלה. בזני פימה מקומיים אשר נזרעו בתחילת העונה, בתנאים סב אופטימליים, התופעה בלטה עוד יותר. 
לאור הנביטה הלקויה, עומד הצמחים הנמוך ובעיות האיכות שהתעוררו, ולאור הדרישה ההולכת וגוברת לזנים מקומיים, אנו מבקשים לחקור את הגורמים לנביטה הלקויה של הזרעים ולפתח מדד/ים שיאמוד את טיב הזרעים בפועל בשדה. 

לאור העובדה שבחקלאות השדה ובכותנה בפרט, רמת ההכנסה נמוכה. יש צורך לצמצם עלויות וכוח אדם. 
נושא האי-עיבוד – NO-TILL, (לא לעבד את הקרקע כלל), מתרחב בעולם מזה שני עשורים. 
ראוי לבחון את הנושא בארץ לטווח קצר ומספר שנים ברציפות באותה חלקה. 
האי-עיבוד עשוי לשפר ולייצב את מבנה שכבות הקרקע (סטרוקטורה). כמו כן לגרום לעלייה ב%- החומר האורגני והקטנת קרום בעיקר בשכבה העליונה. הפחתה בפעילויות אגרוטכניות של טרקטורים וציוד חקלאי, עשוייה להפחית את צפיפות הקרקע. באי-עיבוד יש צמצום בעלויות וכוח אדם.