ממשק גידול

החקלאות האורגנית מציבה בפני החקלאי אתגרים בתחום הדברת מזיקים מחלות ועשבים 
אחת הגישות האלטרנטיביות המוצעות להקטנת רמת השיבוש בעשבים רעים היא השימוש בצמחי כיסוי הגדלים בשטח בין עונות הגידול בעל החשיבות הכלכלית העיקרית (Foley, 1999). אמנם, גם לגידול הכיסוי עשוי להיות ערך כלכלי אבל הסיבה העיקרית לגידולו היא בד"כ שיפור הממשק של הגידול העיקרי.

הצורך בצמצום תשומות הדברת העשבים הביא לפיתוחן מחדש של שיטות יישום חסכוניות של קוטלי עשבים, כגון ריסוס פס הזריעה בלבד או ריסוס מוגן שבו התכשיר(ים) הלא-בררני והזול מרוסס במרווח שבין השורות כאשר שורות הגידול מוגנות בדרכים שונות והשורה עצמה מרוססת בתכשירים בררנים. היבט נוסף הוא הצמצום בעיבודים שבין השורות הנגרם מהקדמת פריסת שלוחות הטפטוף שאינו מאפשר ביצוע של יותר מקלטור אחד בעונה. ההשקיה במי קולחין המכילים שיעור גבוה של חומר אורגני מסיס עלולה להשפיע על התנהגות התכשירים בקרקע מבחינת קצב פירוקם ותנועתם באזור המורטב. ייתכן שגם הנטייה לחסוך ולהפחית מינונים בתכשירים המקובלים והימנעות משימוש בתכשירים יקרים להדברת עשבים תרמו לעלייה בשיבוש בעשבים הרעים ולעלייה בצורך לעישוב ידני יקר.

כותנה היא אחד מגידולי השדה החשובים ביותר בארץ. לפני מספר שנים נצפו נביטות נמוכות בחלק מהמכסות הזרעים מטיפוס פימה ואקלה. בזני פימה מקומיים אשר נזרעו בתחילת העונה, בתנאים סב אופטימליים, התופעה בלטה עוד יותר. 
לאור הנביטה הלקויה, עומד הצמחים הנמוך ובעיות האיכות שהתעוררו, ולאור הדרישה ההולכת וגוברת לזנים מקומיים, אנו מבקשים לחקור את הגורמים לנביטה הלקויה של הזרעים ולפתח מדד/ים שיאמוד את טיב הזרעים בפועל בשדה. 

לאור העובדה שבחקלאות השדה ובכותנה בפרט, רמת ההכנסה נמוכה. יש צורך לצמצם עלויות וכוח אדם. 
נושא האי-עיבוד – NO-TILL, (לא לעבד את הקרקע כלל), מתרחב בעולם מזה שני עשורים. 
ראוי לבחון את הנושא בארץ לטווח קצר ומספר שנים ברציפות באותה חלקה. 
האי-עיבוד עשוי לשפר ולייצב את מבנה שכבות הקרקע (סטרוקטורה). כמו כן לגרום לעלייה ב%- החומר האורגני והקטנת קרום בעיקר בשכבה העליונה. הפחתה בפעילויות אגרוטכניות של טרקטורים וציוד חקלאי, עשוייה להפחית את צפיפות הקרקע. באי-עיבוד יש צמצום בעלויות וכוח אדם.

בעונה האחרונה הוסף לרשימת התכשירים המורשים לכותנה קוטל העשבים אנווק (Trifloxysulfuron) להדברת עשבים ביישום לאחר הצצה. בעקבות הכנסת התכשיר החדש לשימוש התעורר הצורך לבחון את היעילות והבטיחות של התכשיר כאשר הוא משולב עם התכשיר סטייפל (Pyrithiobac) המורשה גם הוא להדברת עשבים לאחר הצצה בכותנה. הניסויים הנכללים בדו"ח זה נערכו בכדי לבחון את היעילות והבטיחות של התכשירים אנווק וסטייפל כאשר הם מיושמים יחד לצורך הדברת עשבים בכותנה

במטרה לאתר את מימשק ההשקייה המיטבי של כותנת פימה במונחי יבול ואיכות. ובנוסף כדי לגבש כלים להכוונת ההשקייה, חולקה עונת ההשקייה ל 3 תקופות. בתקופה הראשונה הושקה הנסוי באופן אחיד. בתקופה השנייה חולקה ההשקייה ל 3 רמות , ובתקופה השלישית כל אחת מרמות ההשקייה בתקופה השנייה פוצלה אף היא ל 3 רמות , סך הכל נוצרו 9 טפולי השקייה.

זני הפימה החדשים 8,11 בעלי מאפיינים שונים מהזן המסחרי הוותיק pf15 . הזנים החדשים בכירים, מגיבים מהר לטיפולי השילוך, ורגישים לנשירת כותן. אי לכך רצוי לבחון ולהתאים את טיפולי השילוך לזנים אילו.

התמודדות עם עשבים רחבי עלים בכותנה מבוססת על שימוש בקוטלי עשבים בקדם הצצת הכותנה, ועישוב אחר הצצת הכותנה. בשנים האחרונות הותרו לשימוש בכותנה קוטלי עשבים חדשים "סטייפל" ו"אנווק" המיועדים לשימוש אחר הצצה. קוטלי העשבים בעלי טווח הדברה רחב, אבל, לכל חומר יתרון יחסי במיני עשבים מסוימים.

בשנים האחרונות אושרו לשימוש מסחרי זני פימה חדשים. זנים אילו בכירים מאשר הזן הוותיק PF15 נראה כי הבשלת ופתיחת ההלקטים בהם מואצת, והם רגישים לנשירת הכותן ארצה. הזנים החדשים יכולים לאפשר קטיף מוקדם, ומאידך, הארכת העונה בהם עלולה לגרום לאובדן יבול ואיכות.

החקלאי האורגני משתדל לקיים תהליך של גידול חקלאי בו ההפרעה מזערית ככל האפשר לסביבה ולאיזון הטבעי הקיים בה. אחד המרכיבים המרכזיים הוא הימנעות משימוש בדשנים סינתטיים, כשהם מוחלפים בקומפוסט, וקיום מחזור רב שנתי של גידולים המטייבים את הקרקע (רביב, 1996). 
עונת 2002-2003, התאפיינה בחורף גשום, שהביא בעקיפין להופעת כתמי עקה בכותנה, לעלווה בהירה ולקפיצת הפרחים לצמרות הצמחים, הציבה "אתגר" לגידול האורגני. בעקבות המופע המעיד על "רעב", נערכו בדיקות בהן נוטרו השפעותיהם של ארבעה פתרונות כשאחד מהם היה - KF-20 (שדה וחובריו, 2003). בעונת 2003-2004 בחרו בבית אלפא לבדוק שנית את השפעת ה- KF-20, אשר במישרין מעלה את רמת ההזנה של הקרקע ובעקיפין מעודד קליטה של מיקרו ומקרו אלמנטים, כשבגרם קרקע חקלאית נמצאים כ- 103 מיקרו אורגניזמים פעילים. האמצעי היחיד שהראה שיש השפעה לפתרונות השונים, היה תכולת מקרו ומיקרו אלמנטים בטרפים, בדיקה באמצעות שריפה.