ממשק גידול

מיצוב הכותנה הישראלית מזני הפימה בשוק העולמי דורש הקפדה גדולה על שמירת האיכות. דרגת האיכות כפי שנקבעת במיון הידני וב- HVI מתבססת על צבע הסיבים ומידת הלכלוך בהם. צבע הסיבים נקבע על פי תכונות הזן, אך לתנאי הסביבה השפעה גדולה עליו.
מטרת העבודה- לבחון את השפעת מועדי השילוך ומינון החומרים על היבול ואיכות הסיבים על פי הגישה שהוצעה בקליפורניה בהשוואה לגישה המקובלת בישראל.

רווחיות גידול המכלואים פחתה בשנתיים האחרונות, עקב הגדלת פער המחירים בין סיבי הפימה לסיבי המכלוא. ולכן בשנת 2015 לא גודל בגליל העליון דונם אחד של זני מכלוא. סיבי כותנת המכלוא קצרים יותר מאשר סיבי הפימה וחזקים פחות ובכך נעשים פחות אטרקטיביים בפלח השוק אליו מכוונת הכותנה הישראלית בחו"ל.
על פי מחקרים רבים שבחנו גורמים משפיעים על  חוזק הסיבים (1,2,3) נמצא שלאשלגן יש תפקיד חשוב בהובלת מוטמעים לסיבים ולהתארכותם, בזכות השפעתו על הטורגור בסיב. מטרת הניסוי היא לבחון את השפעת ריסוסי עלווה בחנקת אשלגן על חוזק הסיבים בשלושה מכלואים, שחברת הזרע בחרה לקדם.

חוזק של סיבי המכלואים פימה-אקלה, הגדלים בהיקף של עשרות אלפי דונמים בישראל, נמוך בהשוואה לחוזקם בחוץ לארץ. החוזק הנמוך פוגע בביקוש לסיבים אלה ולוחץ את מחירם כלפי מטה. מהספרות עולה שהזן הוא הגורם הדומיננטי בקביעת חוזק הסיב והוא מסביר 80 אחוז מהשונות של פרמטר זה. יחד עם זאת לגורמי סביבה ומימשק כמו דישון והשקייה מתאימים, השפעה על  אורך הסיב  וחוזקו.  מנתוח קובץ נתוני  גידול  מ 2013  עולה שניתן להסביר חלק משמעותי מאוד של השונות בחוזק הסיב על ידי הערכים של רמת הזרחן והאשלגן בפטוטרות בפריחה. חוזק הסיב עולה ככל שרמת הזרחן והאשלגן בפטוטרות בתחילת הפריחה גבוהים יותר. גם למתח המים בצמח בעשרת האחרונה של יולי השפעה על חוזק הסיב. בעבודה זו אנו מבקשים  לבחון  תרומה אפשרית של הגברת הדישון האשלגני לשיפור חוזק סיבי האקלפי.

בנסוי  נבחנו 3 זני פימה: "גוליית 4 ", " גוליית 7 "  ו"גוליית 9 " , ב  3 טפולי השקייה, שהתמקדו בתקופה שמתחילת הפריחה ועד גמר ההשקייה. טפול ההשקייה המתון הושקה על פי הקריטריונים המקובלים כיום והטפולים האחרים הושקו בכמות מים גבוהה ונמוכה ביחס לטפול המתון. נמצא יתרון יבול, לא מובהק, של כ 4 אחוז לזן "גוליית 9 " בהשוואה לזן "גוליית 4 ". גובה הצמח  המירבי לא היה שונה בין הזנים שנבחנו. חוזק הסיב בזן "גוליית 9 " גבוה במובהק בהשוואה לאחרים. לטפולי ההשקייה  היתה השפעה מובהקת על גובה הצמחים, והיבול. מנת מים גבוהה יותר  יצרה צמח גדול יותר ויבול רב יותר. ככל שמנת המים עלתה הואט קצב פתיחת ההלקטים.  כלי  בקרת ההשקייה המקובלים : מתח מים בצמח וקצב הצימוח היומי הציגו את יכולתם המרשימה באבחון מצב הצמח בטפולי ההשקייה השונים.

מימשק  גידול הכותנה בפועל הינו תולדה של נסויי שדה וניסיון שנצבר אצל חוקרים, מדריכים, אנשי חברות מסחריות ואצל החקלאים, שלהם תרומה גדולה מאוד לנושא. במרבית המשקים, מושקע מאמץ גדול ברישום מידע על כלל הפעילויות  שבוצעו בחלקות הגידול השונות. חומר זה, מוצג בדרך כלל כממוצעים בסיכום המקצועי של הענף. אולם באמצעות ניתוח הממוצעים בלבד לא ניתן להפיק את מלוא המידע הטמון בנתונים הללו. בכלכלה, ברפואה, ומן הסתם גם במחקרים אקדמיים אחרים, נעשה שימוש  בשיטות של ניתוח נתונים שנאספים ממקורות שונים, כדי להגיע למסקנות מקצועיות. מדובר בשיטות ניתוח כמו "רגרסיות רבות משתנים" וגישות דומות, שממצאיהן, המאומתים בניתוח הסטטיסטי, הן למעשה המסקנות של מחקרים אלה. הסקת המסקנות מקבצים של נתונים  כאלה הינה  המומחיות של רבים מהעוסקים במדעים אלה.
מטרת עבודה זו הינה לבחון מה ניתן להסיק מנתוני חלקות גידול שנאספו במשקים. לקחים מקצועיים אלה ניתן לשקול באם להביא ליישום בהמשך, או להעביר אותם לבדיקה ממוקדת בנסויי שדה מבוקרים.

מטרת הנסוי היתה לבחון את ההשפעה של שילוך מוקדם, באחוז הלקטים פתוחים נמוך מהמקובל, על היבול ואיכותו, כשהמגמה היא להגיע להקדמת השילוך והקדמת הקטיף. מאחר שלאחר הקטיף הראשון, המוקדם, ירדו גשמים מרובים שהביאו לנפילה של כותן לקרקע, לדחיית הקטיף הרבה מעבר למתוכנן ולפגיעה בטיב הסיבים, לא ניתן היה להשיג את מטרת הנסוי הראשונית. לכן הפך הנסוי לבדיקת השפעת הגשם על מצב גלילי הכותן הקטוף  ועל היבול ואיכותו. נמצא מתאם  גבוה בין אחוז ההלקטים הפתוחים לבין מספר המפרקים שבין הלקט סדוק עליון למפרק אחרון "בר קטיף". לחות הגלילים שנקטפו לאחר הגשם היתה גבוהה יותר, במובהק.  נראה שמרבית הרטיבות המוספת לגלילים נמצאת בגרעיני הכותנה. הגשמים פגעו מאוד ביבול. הסיבים מהקטיף המאוחר לאחר הגשם,  סבלו מפגיעה קשה באיכותם. הטיב נפגע במובהק וערכיו  עמדו על  90 לכל הגלילים, לעומת טיב 20 לגלילים מהקטיף המוקדם. לאחר הגשם חוזק הסיבים נמוך יותר, והעדינות גבוהה יותר.

זה שנים רבות שמשתמשים בכותנה בבדיקת פטוטרות על מנת לזהות מחסורי הזנה. לצורך זה פותחו בעבר עקומות כיול ליסודות המאקרו N , P , K המאפשרות דגימה בשדה ושליחת הדוגמא לבדיקת מעבדה, תהליך זה לוקח 3-7 ימים עד לקבלת התוצאה לגיבוש החלטה על המשך הדישון בחלקה. ברור כי זמינות מיידת של התוצאה היא קריטית לקבלת החלטות טובה יותר וכמובן כלכלית יותר. 
עקומות אלו שפותחו בעבר ושימשו אותנו שנים רבות הן על בסיס זני האקלה הישנים, עד היום לא נעשה עדכון יסודי והתאמה לזנים החדשים, הפימות, המכלואים ואנו ממשיכים להתבסס על העקומות הישנות.

מצגת

בשנים האחרונות אנו עדים להחמרה בתנאי הסביבה, המשפיעים ישירות על כושר היצור של הגידולים החקלאיים ואיכות התוצרת.מוצא הכותנה הוא מאזורים המאופיינים באקלים חם, אולם טווח הטמפרטורות האופטימאלי להתפתחות וצבירת יבול בכותנה הוא מתון למדי, 20-30 מ"צ. טמפרטורות שמעבר לתחום אופטימאלי זה הנן שכיחות ביותר באזורי גידול הכותנה בעולם, כולל בישראל, במהלך תקופת הפריחה והתפתחות ההלקטים. טמפרטורות כאילו פוגעות בגידול הכותנה במגוון צורות ובהן: ירידת קצב ההטמעה, הגברת נשימה, עיכוב תהליכים מטאבוליים, פגיעה בהאבקה וחנטה, ירידת קצב צבירת החומר היבש, ובסופו של דבר גם פגיעה ביבול.
מטרתו הכללית של מחקר זה היא לשפר את הידע הקיים בנושא השפעת טמפרטורות גבוהות על התפתחות ויבול צמחי כותנה כבסיס להתמודדות עם התופעה, בעתיד הקרוב באמצעים אגרוטכניים ובעתיד הרחוק באמצעים גנטיים טיפוחיים.

הגברת היעילות בהשקית כותנה מחייבת קבלת נתונים מכלל שטח טקט ההשקיה ולא מנקודות בודדות כפי שיכול להתבצע במדידות של תא לחץ. לצורך כך, בחנו שיטת העבודה המשתמשת באיסוף נתונים ממספר קטן של טקטים וכיול הדמאות לווין כך שיציגו את הנתונים לכל הטקטים באזור המחקר. העושה שימוש בערוצי האינפרה- אדום- קרוב ,NDWI תוצאות של שלוש שנות המחקר מראות שמדד והאינפרה-אדום-בינוני, הוא הטוב ביותר למטרה זאת, ואחוז הטעות קטן מ 8%- , כמקובל במחקרים כאלו. העלות למוצר כזה מוערכת כ- 2-4 ש"ח לדונם לעונת גידול, כאשר עליה במספר הדונמים, תקטין את העלות לדונם.