ממשק גידול

הגדלת היבולים, טיב הסיבים ובעיקר רווחיות החקלאי הינם המטרה של  ההדרכה  והמחקר בכל ענף חקלאי וכמובן גם בכותנה.
ההתקדמות מושגת בשתי דרכים. האחת היא שימוש בטכנולוגיות כגון זנים משופרים, חומרי הדברה, דישון ומיכון התורמים לכל הפרמטרים שפורטו, אך על פיתוחם אין לחקלאי השפעה. הדרך השנייה כוללת את דרך היישום של גורמים אלו בשטח (סוג גידול, הכרב, סוג העיבוד, מועד הזריעה, העיתוי והמינון של יישום חומרי הדברה, דישון והשקיה) פעולות הנכנסות תחת הכותרת  "מימשק הגידול".
מימשק זה הינו תולדה של נסויי שדה וניסיון שנצבר אצל חוקרים, מדריכים, אנשי חברות מסחריות ואצל החקלאים, שלהם תרומה גדולה מאוד. השימוש בידע ובניסיון שנצברים אצל החקלאים מבוסס על העברת הידע מפה לאוזן,  באופן אינטואיטיבי כאשר הקשר בין פעילויות לתוצאות נמצא במקרים רבים לא מדוייק או מוטה.
מאידך גיסא במרבית המשקים, מושקע מאמץ גדול ברישום מידע על כלל הפעילויות  שבוצעו בחלקות הגידול וכמובן שנרשמות גם התוצאות. חומר זה, מוצג בדרך כלל כממוצעים בסכום המקצועי של הענף. אולם באמצעות ניתוח הממוצעים בלבד, עם כל חשיבותו , לא ניתן להפיק את מלוא הידע והמסקנות האצורים בנתונים הללו.
זהוי גורמים משפיעים על תוצאות הגידול הינו אבן דרך בדרך לשיפור המימשק בשדה  ורווחיות החקלאי.  זהוי זה הוא בבחינת "מערכת אזעקה" הממקדת את החיפוש אחר גורמים "אמיתיים"  המשפיעים על רווחיות הגידול ובכך מייעלת ומשפרת את התהליך של שיפור ממישק הגידול ורווחיות החקלאי.  

שלושה זני אקלפי נזרעו בשני מועדים שהציצו ב- 8/4  ו -  29/4, מועד הזריעה הראשון הושקה בשלושה משטרי השקיה, ומועד הזריעה השני בשני משטרי השקיה. בכל מועד משטר "לוח" ומשטר השקיה נוסף שכבר נבחן בעבר, למועד הזריעה הראשון נוסף משטר השקיה שכלל תוספת מים בלבד (מבלי לבצע הפחתה בהמשך). זריעה בחלקות קטנות, (4 שורות X 10 מטר) ב- 6 חזרות. כל מועד על שטח בנפרד. קטיף 17/9 (מוקדם) ו- 28/9 (מאוחר). 2 טיפולי שילוך (דרופ א. 50) לכל מועד קטיף בנפרד. קטיף בקטפת לשקים, התוצאות של יבול הכותן נבחנו במבחן T (ג'מפ). טיפול ההשקיה המיטבי בזריעה הראשונה הניב 87 ק"ג כותן \ דונם יותר מאשר הטיפול המיטבי במועד הזריעה השני (מאוחר). במועד הזריעה הראשון ככל שמשטר השקיה קיבל יותר מים בסיכום הכולל הוא הניב יבול גבוהה יותר. במועד הזריעה המאוחר היה היבול רב יותר כאשר הוקטנו כמויות המים סביב שיא הפריחה.

שלושה זני פימה נזרעו בשני מועדים שהציצו ב- 8/4  ו -  30/4, כל מועד זריעה הושקה בשני משטרי השקיה, בכל מועד משטר "לוח" ומשטר השקיה נוסף שכבר נבחן בעבר, זריעה בחלקות קטנות (4 שורות X 10 מטר) ב- 6 חזרות. כל מועד על שטח בנפרד. קטיף 23/9 (מוקדם) ו- 1/10 (מאוחר) 2 טיפולי שילוך (דרופ א. 50) לכל מועד קטיף בנפרד. קטיף בקטפת לשקים, התוצאות של יבול הכותן נבחנו במבחן T (ג'מפ). ההפרש ביבול בין טיפולי ההשקיה המיטביים בשני המועדים היה 110 ק"ג כותן \ דונם. הפחתת מים בשיא הגידול במועד הראשון פגעה ביבול.

עבודת רבת שנים בתחום הדברת עשבים בכותנה מציעה היום לחקלאים מערכת המלצות הכוללת פתרונות בכללן: א) הדברה כימית לכל שלב בגידול החל מהכנת השטחים (טיפולי מניעת הצצה) וכלה בריסוסים מכוונים הניתנים במהלך כל עונת הגידול; ב) הדברה מכאנית הכוללת קילטורים חוזרים; ג) הדברה משולבת הכוללת הדברה כימית והדברה מכאנית. מכלול טיפולים אלה נועד להבטיח את ניקיון השדה מעשבים בזמן הקטיף. 
בנוסף, בשנת ניסויים זו רצינו לבחון השפעת חומרים ביישום קדם הצצה על דו גידול וכרב שחור, על השפעתם על התפתחות הכותנה בפרט והדברת העשבים בכלל.

זה שנים רבות שמשתמשים בכותנה בבדיקת פטוטרות על מנת לזהות מחסורי הזנה. לצורך זה פותחו בעבר עקומות כיול ליסודות המאקרו N , P , K המאפשרות דגימה בשדה ושליחת הדוגמא לבדיקת מעבדה, תהליך זה לוקח 3-7 ימים עד לקבלת התוצאה לגיבוש החלטה על המשך הדישון בחלקה. ברור כי זמינות מיידת של התוצאה היא קריטית לקבלת החלטות טובה יותר וכמובן כלכלית יותר.

לאורך השנים גובשו המלצות גידול מדוייקות המאפשרות לחקלאי המיישמם להשיא יבולים ואיכות סיבים. כלי הבקרה העומדים לרשות המגדל כמו: המלצות בקרת גובה הצמח להכוונת ההשקיה, המלצות לשימוש בתא לחץ להכוונת ההשקיה, המלצות לשימוש בבדיקות פטוטרות להכוונת הדישון, כמו כן רוכזו כל המלצות הגידול בכל שאר הנושאים מהכנת השטח, הזריעה, הזנים, הדברת העשבים, הדברת מזיקים, קטיף וניפוט. 
בשנים האחרונות הבשילה מערכת הבקרה של פיטק הכוללת חיישני קרקע, צמח ואקלים לכדי מערכת המסחרית המשרתת חקלאים רבים בגידולי ירקות ומטע. ערך המדד המיצג את מצב הצמח נע בערכים של 0 - 1. בניתוח יבולי החלקות מצאנו שחלקות בעלות יבול גבוה הראו ערכים של מדד מצב הצמח שהיו ברוב העונה מעל קו החציון (0.5). חלקות בעלות יבול נמוך התאפיינו במדד מצב צמח נמוך מ 0.5 לאורך חלקים משמעותיים של עונת הגידול ויצירת היבול.

בשנים האחרונות אנו עדים להחמרה בתנאי הסביבה, המשפיעים ישירות על כושר היצור של הגידולים החקלאיים ואיכות התוצרת.מוצא הכותנה הוא מאזורים המאופיינים באקלים חם, אולם טווח הטמפרטורות האופטימאלי להתפתחות וצבירת יבול בכותנה הוא מתון למדי, 20-30 מ"צ. טמפרטורות שמעבר לתחום אופטימאלי זה הנן שכיחות ביותר באזורי גידול הכותנה בעולם, כולל בישראל, במהלך תקופת הפריחה והתפתחות ההלקטים. טמפרטורות כאילו פוגעות בגידול הכותנה במגוון צורות ובהן: ירידת קצב ההטמעה, הגברת נשימה, עיכוב תהליכים מטאבוליים, פגיעה בהאבקה וחנטה, ירידת קצב צבירת החומר היבש, ובסופו של דבר גם פגיעה ביבול.
מטרתו הכללית של מחקר זה היא לשפר את הידע הקיים בנושא השפעת טמפרטורות גבוהות על התפתחות ויבול צמחי כותנה כבסיס להתמודדות עם התופעה, בעתיד הקרוב באמצעים אגרוטכניים ובעתיד הרחוק באמצעים גנטיים טיפוחיים.

מבחן הזנים הארצי המתקיים מדי שנה הוא שלב חשוב בתהליך בחינת זנים חדשים והכנסתם לגידול מסחרי בישראל. השנה במסגרת מבחן הזנים הארצי נבחנו זנים חדשים של כותנת פימה. זני מכלוא בין מיני וזני אקלה לא נבחנו השנה. במבחן זני הפימה השתתפו 11 קווים: 6 קווים שנה ראשונה, 2 קווים שנה שניה, 3 קווים שנה שלישית, ונוסף הזן המסחרי גולית 4 (GL-4) כזן ביקורת. כל זני וקווי הפימה של חב' זרעי ישראל. ממבחן זני הפימה של השנה שעברה יצאו 5 קווים: 2 מסדרת UPY ו 3 מסדרת - UPP . נוספו 6 קווים: 2 מכ"א מהסדרות UPY ו- UPP, ו-2 חדשים: גולית 11 וגולית 12. 
הצטיינו ביבול הקווים החדשים UPY-16 וגולית 12 וגם קווי גולית 5, 9, 6 ו-7 אשר נבחנים זו השנה השלישית (גולית 6 שנה שניה). בעיית המייקרונר הגבוה בזני הגולית באה לידי ביטויה בזן הביקורת גולית 4. מספר קווים מראים עדינות נמוכה מזן זה במובהק, ביניהם קווי הגולית 7, 9, 11. מדדי החוזק והאורך טובים בכל הקווים הנבחנים. 

במהלך העשורים האחרונים עבר ענף הכותנה בישראל מהפכים רבים בהיקפים ובאופי הייצור. אחד השינויים הוא המעבר מגידול עיקרי של כותנת אקלה לגידול של כותנת פימה ארוכת הסיבים, המהווה כיום חלק נכבד משטחי גידול בישראל. בשאר חלקי העולם מהווה כותנת אקלה מעל ל- 90% מהיקפי הגידול, בעוד שהפימה מהווה רק כ- 3-4% לפיכך, המקורות לשונות הגנטית שעומדים לרשות המטפחים בכותנת הפימה הם פחות זמינים מאשר אלו שפותחו בעולם לאקלה (כגון מפות גנטיות, קווי אינטרוגרסיה, אוכלוסיות מוטנטים, וקווים טראנסגנים). מכיוון שעיקרון בסיסי בטיפוח הוא יצירת שונות מספקת כבסיס לברירה של תכונות, יש צורך להגדיל את המאגר הגנטי של כותנת הפימה בכדי למצוא פתרונות לטווח הרחוק של בעיות המהוות צוואר בקבוק בענף, בעיקר כנגד עקות ביוטיות ואביוטיות.
מטרת המחקר היא להקים תשתית של שונות גנטית חדשה של כותנת פימה שתעמוד ברשות המטפחים והחוקרים בישראל. 

תכנון ההשקיה הינו כלי חשוב לשמירה על תנאי אספקת מים מיטביים. בשנים האחרונות עולה החשיבות לתכנון השקיה אופטימאלי. ככלל, השקיה בטפטוף מאפשרת שליטה באספקת כמויות המים הדרושות לנפח קרקע מצומצם וכך להקטין את איבודי המים הקשורים להתאדות ולחלחול לעומק. כדי להשקות בטפטוף בצורה מיטבית צריכים להתחשב בתכונות הולכת ותאחיזת המים של הקרקע. תכנון השקיה בטפטוף כולל את משתני מערכת ההשקיה: הצבת הטפטפות, ספיקת הטפטפות, כמות ההשקיה, תכיפות ההשקיה ומשך ההשקיה. פרמטרים נוספים שצריך להתחשב בהם כאשר מתכננים ממשק השקיה: הצבת הצמחים, דגם ההרטבה של המים בקרקע, הגיאומטריה של בית השורשים שקובעת את יעילות קליטת המים על ידי הצמח, ושיקולים נוספים הקשורים למליחות, הזנה ואוורור. מסיבה זו פותח על ידי דר' שמואל פרידמן מהמכון לקרקע ומים מנהל המחקר החקלאי מודל להשקית גידולים ולקביעת תפרוסת מערכת הטפטוף ע"פ תכונות הקרקע ונפח בית השורשים הפעיל של גידול מסוים. את המודל משרתת תוכנת DIDAS (Drip Irrigation Design and Scheduling). אחרי הרצת הנתונים המודל מספק את המרחק המתאים בין הטפטפות ובין שלוחות הטיפטוף. כ"כ התקבלות הנחיות השקיה -כמויות ומרווח מותאמים למצב הגידול ותנאי הסביבה.