ממשק גידול

ניתן ללמוד שב 2 השנים השימוש בחומרים המבוססים על בוצת מי קולחין שחוטאה הביא לעליית יבול ביחס לבקורת שלא קבלה תוספת דישון חנקני. 
גם אם נתעלם מתוצאות 2102 לגבי דישון כימי, נזכיר שב 2100 יישום ה"אנווירו" הביא לרמות יבול זהות לדישון הכימי בעלות נמוכה בהרבה. 
השימוש ב"אקוסויל" שמקורו במט"ש בית שמש הביא לתוספת יבול ממוצעת של כ 0 אחוז, בממוצע ל 2 שנות הניסוי, ביחס לביקורת ללא תוספת דישון חנקני . חומר זה נוטה להעלות את היבול בכ 01 אחוז ביחס לדישון כימי מסחרי, שלא לדבר על עלותו הנמוכה ביחס לדישון זה. יחד עם זה חייבים לציין שתוצאות אלה לא נמצאו מובהקות סטטיסטית כנראה בגלל שונות רבה ביבול, בחזרות השונות. 
חשוב לציין שבדיקת ריכוז חנקן בפטוטרות שלוותה את הניסוי מלמדת על עלייה מובהקת בריכוז החנקן בטפולי ה"אנווירו" וה"אקוסויל" לעומת טפול ה"בקורת", בשלבים שלפני הפריחה ולאחריה . 
בהמשך ההפרשים אינם מובהקים. בטיפול הדישון הכימי רמת החנקן בפטוטרות בתחילת הפריחה לא הייתה שונה במובהק בהשוואה לחומרים האורגניים אבל בהמשך הריכוז בדישון הכימי היה גבוה במובהק בהשוואה לשאר הטיפולים. 
לכן נראה שהשימוש בחומרים אלה כתחליפים לדישון כימי בחנקן יכולים להביא להקטנת עלויות הדישון כדי 61-6/ אחוז כפי שעולה משני הניסויים שבצענו בשנים 2011 ו- 2012. דהיינו חסכון של 61-6/ ₪ לדונם או תוספת של .-21 אחוז לרווחיות. 
עם זאת התוצאות שהושגו עד כה לוקות בחסר במספר נושאים: 
רמות היבול בניסויים הייתה נמוכה מהמקובל באזור, בגלל זריעה מאוחרת מאוד ב 2100 ובגלל תנאי אקלים ב 2102 שהביאו לירידה במשקל הלקט בשיעור של כ 41 אחוז ולירידת יבול בהתאם. 
בנוסף חשוב לנסות להגיע למצב בו הפרשי היבול , ולא רק ההפרשים בריכוז היסודות בפטוטרות, ימצאו מובהקים. 
במידה ונאמת את תרומת החומר כמקור לדישון זרחני ואשלגני ניתן יהיה להקטין עוד יותר את עלויות הדישון במקרים בהם קיים מחסור גם ביסודות אלה.

ניסוי זה נערך כחלק מתוכנית מחקרים ארצית שמטרתה לשפר את רווחיות גידול הכותנה. בניסויי ההשקיה אנו מעוניינים לבחון האם ניתן להעלות את היבול, לקצר את עונת הגידול בכדי להימנע מנזקי ההלקטית הורודה ולהתרחק מעונת הגשמים וכן בכדי ליעל את השימוש במים. מטרת עבודה זו היא לבחון האם ניתן להעלות את היבול ולקצר את עונת הגידול של כותנת פימה מהזן גולית 4 המושקית בטפטוף על ידי הפחתת מים החל מהופעת הלקטים גדולים ראשונים ועד לשיא הפריחה, תוך שמירה על איכות הכותן. הניסוי נערך בחלקה משקית של קיבוץ אלונים. בניסוי שלושה טיפולים: 
.1 ביקורת- משטר ההשקיה משקי המקובל באזור. 
.2 הפחתת מים של 22% ביחס לביקורת למשך שלושה שבועות , עם הופעת הלקטים גדולים ועד שיא הפריחה. 
.3 הפחתת מים בשיעור זהה לטיפול 2 במשך שבועיים וחצי, אך תחילת ההפחתה כשבוע לאחר הופעת הלקטים גדולים. 
במהלך הניסוי נבדקו הפרמטרים הבאים: מעקב צימוח, מעקב ממפ"צ, ספירת אברי פרי ומדידות תא לחץ. היבול נקטף קטיף ידני לפי קצב פתיחת ההלקטים לבדיקת קצב פתיחת ההלקטים ומשקל ההלקט, ובאמצעות קטפת אורזת. היבול שהתקבל בקטיף הידני היה נמוך מזה שהתקבל בקטיף בעזרת הקטפת האורזת. נמצאה השפעה של משטרי ההשקיה על המדדים הצמחיים שנבדקו. היבול, בקטיף בקטפת היה זהה בטיפולים 1 ו 2- וגבוה מטיפול 3.לא היה הבדל באיכות הכותן ובבשלות הסיבים בין משטרי ההשקיה. נצפתה פגיעה בטיב הסיבים בטיפול 1, אשר באה לביטוי בדרגת טיב נמוכה במיון הידני לעומת טיפולים 2 ו 3- . לאור תוצאות אלה, אנו ממליצים לבדוק טכניקת השקיה זו באופן מסחרי, בשטחי כותנה מהזן גולית 4, המושקים בטפטוף.

ניסוי זה נערך כחלק מתוכנית מחקרים ארצית שמטרתה לשפר את רווחיות גידול הכותנה. בניסויי ההשקיה אנו מעוניינים 
לבחון האם ניתן להעלות את היבול ולקצר את עונת הגידול, בכדי להימנע מנזקי ההלקטית הורודה, להתרחק מעונת
הגשמים, וכן בכדי ליעל את השימוש במים. מטרת עבודה זו היא לבחון האם ניתן להעלות את היבול ולקצר את עונת הגידול 
של כותנת פימה מהזן גולית 4, המושקית בקו-נוע, על ידי הפחתת מים החל מהופעת הלקטים גדולים ראשונים ועד לשיא 
הפריחה, תוך שמירה על איכות הכותן. הניסוי נערך בחלקה משקית של קיבוץ משמר העמק, המושקית בקונוע חזיתי. בניסוי 
שני טיפולים: 
1. ביקורת - משטר ההשקיה המשקי המקובל באזור )ע"פ לוח מים של מקדמים להתאדות בשיטת פנמן מונטית'(, במשולב 
עם מדדי צימוח, סה"כ 434 קוב/ד'. 
2. הפחתת מים של 34% למשך שלושה שבועות, החל מהופעת הלקטים גדולים ועד שיא הפריחה, סה"כ 373 קוב/ד'. 
במהלך הניסוי נבדקו הפרמטרים הבאים: מעקב צימוח, מעקב ממפ"צ, ספירת אברי פרי ומדידות תא לחץ. היבול נקטף 
באופן ידני למעקב אחר קצב פתיחת ההלקטים ומשקל ההלקט ובקטיף בקטפת אורזת. היבול שהתקבל בקטיף הידני היה 
נמוך מזה שהתקבל בקטיף בעזרת הקטפת . היבול בקטיף בעזרת הקטפת היה זהה סטטיסטית בשני הטיפולים. נצפה הבדל 
במשקל ההלקט בין הטיפולים. לא היה הבדל באיכות הכותן ובבשלות הסיבים בין משטרי ההשקיה. בטיפול המופחת לא 
נצפתה הבכרה בפתיחת ההלקטים המאפשרת קטיף מוקדם. לאור תוצאות אלה, אנו ממליצים לבדוק טכניקת השקיה זו 
באופן מסחרי, בשטחי כותנה מהזן גולית 4, המושקים בקונוע.

מסקנות ניסויי ההשקייה 2011-2012 
• הזנים החדשים נוטים לצימוח יתר בתגובה למנות המים שהיו מקובלות באזור. 
• מהתרשמות שלי: הזנים החדשים רגישים לציפוף והצללה, יתכן וצימוח מואץ בשלב 
שלאחר הפריחה גורם לנשירת כפתורים והלקטים קטנים מוקדמת, עובדה המגבירה 
את הצימוח. יש מקום להקטין את עומד הזרעים, על ידי שיפור און הנביטה. 
• מנות המים המקובלות עלולות להפחית את היבול – ניתן לחסוך הרבה מים 
בהשקייה בזנים החדשים. 
• . יבול הזן סיבן דומה ליבול הזן גולית 4 
• . הזן סיבן מראה תכונות של בכירות קלה בהשואה לזן גולית 4 
• מנות המים המופחתות לא פגעו באיכות הסיבים. 
• טמפרטורות גבוהות עלולות להפחית את היבול בצורה משמעותית. הפגיעה כנראה 
גם במשקל הלקט וגם במספר ההלקטים למטר. 
• יש לבחון את ההמלצות המתגבשות באזור על סמך ניסויי ההשקייה בשלוש השנים 
האחרונות בהשואה להמלצות ההשקייה של המערכת הארצית. 

שלושה זני פימה חדשים, שנים מהם מסחריים ("גוליית "4 ו"סיבן") ואחד בבחינה (611) נבחנו בארבעה משטרי השקיה שונים. הראשון כפי שמקובל להשקות פימה באזור ולפי מדידות הגובה בזן גוליית, לשני ניתנה תוספת מים לקראת ובתחילת הפריחה שקוזזה לאחר מכן בשיא הפריחה ואחריו כך שבסופו של דבר קיבלו שני הטיפולים במצטבר כמות דומה של מים (340 ו-330 מ"מ בהתאמה), בטיפול השלישי הופחתה מנת המים סביב שיא הפריחה ("גישת שטינברג" 9), סה"כ 300 מ"מ (כ- 10% פחות). בטיפול הרביעי ניתנו המים לפי תוספת הגובה בזן 611 לאורך כל תקופת ההשקיה סה"כ 320 מ"מ. זריעה ברטוב - 26/3, הנבטה 30/3 (30 מ"מ), הצצה – 9/4. בין ה- 3/6 ל- 1/8 התבצע בכל הטיפולים מעקב צימוח (גובה, מס. ענפי פרי וקומת פרח צהוב בעמדה ראשונה). לא התקבלו הבדלים מובהקים ביבול בין כל הטיפולים (השקיה X זן) שהיו כולם בתחום 204 - 233 ק"ג סיבים\דונם (למעט בין ה"מקובל ל"611" בזן 611). בכל הטיפולים היה הזן 611 גבוה מהגולית שהיה גבוה מהסיוון. למעט הטיפול המקובל צבר ה 611 יותר ענפי פרי משני הזנים האחרים. כל הזנים בכל הטיפולים היו מוכנים לקטיף ב-20 לספטמבר.

בשדה כותנה מסחרי המעובד ע"י אגש"ח גד"ש חפר הוצב ניסוי לבחינת ממשקי השקיה וגידול כותנת פימה מזן 'גולית 4'. בניסוי נבחנה השפעת שלושה טיפולי השקיה: 1. השקיה מלאה כ-500 קוב/ד' (100%) בינונית כ-400 קוב/ד' (80%) ומופחתת כ-310 קוב/ד' (61%). משטרי ההשקיה בניסוי הוצבו ב-6 בלוקים באקראי. 
מתוצאות הניסוי בגד"ש חפר לא נמצאו הבדלים מובהקים בין ממשקי ההשקיה ביבול הכותנה או במדדי איכות הסיבים העיקריים. 
עקב תנאי הניסוי המסחרי נוצרה שונות רבה יחסית בשדה, תוצאה של בעיות נביטה וחלקים עם בעיות ניקוז. לכן, מומלץ לקיים ניסוי במתכונת דומה בתנאים יותר אחידים על מנת לנסות ולבסס משטר גידול אופטימאלי לזני ה'גולית'. 

בחינת ממשק ההשקיה בטיפטוף המתאים למכלואים בינמיניים חדשים של כותנה בעמק החולה בקרקע מינרלית כבדה.

כוונת המחקר היתה, לבחון את גידול הכותנה בעונת 2010, על קרקע מהודקת אחרי תירס לתחמיץ מעונת 2009. 
קציר התחמיץ ב2009 נעשה באדמה רטובה (14 ימים לאחר סגירת המים ). כלי האסיף והטרקטורים במשקל עד 30– 20 טון, נסעו בשדה באקראי גם על הערוגות, (לא בשיטת העקבה הקבועה). נוצר הידוק רב של האדמה. 
המחקר בעיקרו התמקד בהשוואה בין עיבודים + גשם, לעומת גשם בלבד, כדי ללמוד את השפעת המים על קרקע מהודקת בהבט המיקצועי והכלכלי על גידול הכותנה. 
היו 3 טיפולי קרקע שונים, כל טיפול בעומק שונה - עיבוד מעמיק (עיבוד מקובל), עיבוד רדוד{מינימום עיבוד), 
ללא עבודים (אי עיבוד).